האם קרן מיכאלי תישא לבדה בעול הפלילי?

לאחר שהורשעו איש העסקים אילן בן דב ובת זוגו לשעבר קרן מיכאלי בהעסקת עובדת זרה בביתם שלא כדין, ביקשו השניים לבטל את הרשעתם בשל הנזק שייגרם להם כבעלי עבר פלילי. בקשתה של מיכאלי נדחתה, אך באשר לבן דב, הסכים בית המשפט לבחון את הסוגיה ושלח אותו לתסקיר שירות מבחן. האם גם במקרה של בני הזוג בן דב־מיכאלי יקיים בית המשפט דין אחד לבעל ודין אחר לאשה?

העובדת הזרה ואשמת האשה

בשנים האחרונות עלו לכותרות כמה מקרים שבהם הטיפול הפלילי בעבירה של העסקת עובד זר במשק בית הוביל להטלת מלוא העול הפלילי על האשה כשבמקביל התיק נגד בעלה באותה עבירה נסגר. ראינו זאת בכתב האישום שהוגש נגד בני הזוג יהודה ווינשטיין, שגם הם העסיקו עובדת זרה בביתם. בעוד שהתיק נגד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין נסגר, הורשעה רעייתו במסגרת הסדר טיעון והוטל עליה קנס כספי. כך היה גם במקרה של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק ורעייתו נילי פריאל. ביולי האחרון נידונה פריאל לקנס של 22 אלף שקל, לאחר שהודתה והורשעה בהעסקה של עובדת זרה בביתה. תיק החקירה שהתנהל גם נגד בן זוגה ברק, נסגר.

קרן מיכאלי ואילן בן דב צילום: יובל חן

נראה שגם בעניינם של בן דב ומיכאלי יסתיים ההליך הפלילי בצורה דומה, אף שבניגוד לדוגמאות שהזכרנו, בן דב כבר הורשע בדין. כתב האישום נגד בן דב ומיכאלי השניים הוגש בספטמבר 2012, ולפיו הם העסיקו שלא כדין בביתם שבתל אביב עובדת זרה מהפיליפינים במשך שלושה חודשים.

העניין נחשף במהלך ביקורת שביצעה יחידת האכיפה של משרד הפנים בבית הזוג. השניים הואשמו והורשעו בנובמבר האחרון. טרם הרשעתם, פורסמו עדויותיהם של מיכאלי ובן דב, שמאז הסתכסכו ונפרדו ובעקבות אותם פרסומים הוציא בית הדין לעבודה איסור פרסום לבקשת השניים על המשך הדיונים בתיק, כדי שלא לחשוף את הציבור למתרחש בתוך ביתם.

בעקבות הכרעת הדין ביקשו בן דב, באמצעות עו"ד נטלי צרף רביב, ומיכאלי באמצעות עו"ד ברק כהן, לבטל את הרשעתם בתיק. באשר לבן דב נטען שהרשעה פלילית "תפגע באופן ממשי בעסקיו" ואף עלולה "לסכל גם פעילות עסקית עתידית". לשיטתה של באת כוחו, במועד ביצוע העבירות כיהן בן דב כדירקטור בחברות פרטיות וציבוריות וכיום הוא בעל שליטה ויו"ר דירקטוריון בחברה הציבורית יוזר טרנד. לטענת בן דב, במסגרת תפקידו הוא נדרש לחתום על חוזים מסחריים שונים בעלי אופי ציבורי, שבהם יש תנאי האוסר על אדם בעל הרשעה פלילית לחתום עליהם.

הרשעה כזו, הוסיף, יכולה לפגוע גם במוניטין שלו וביכולתו לקבל אשרת כניסה לארה"ב, בשעה שהוא נדרש לנסוע לשם בתכיפות לשם עסקיו. לפי בן דב, גם העובדה שהקים חברה לתועלת הציבור שעניינה עזרה לחלשים, עומדת לזכותו בבקשו לביטל את ההרשעה, שכן "הכתם הפלילי" יגרום לו נזק עצום ויפגע בשמו הטוב ובמוניטין שצבר כל חייו.

התביעה התנגדה לבקשת בן דב, ובתגובה לבית המשפט ציינה המדינה שעניינו אינו חורג באופן מהותי מעניינם של נאשמים אחרים ושהחוק קובע כי מי שביצע את העבירה יורשע בדין. הרשעה, כך פורט, מגשימה את ערך השוויון בין נאשמים ונועדה גם להעביר מסר של הרתעה ולשוות למעשה תווית של מעשה פסול בעיני החברה.

השופטת חנה טרכטינגוט הסכימה לשלוח את בן דב לתסקיר שיבחן את ביטול הרשעתו והטלה של של"צ (שירות לתועלת הציבור) כחלופה להרשעה. "הנאשם", כתבה השופטת בהחלטתה, "הציג בפניי טעמים המצדיקים בשלב זה את הפנייתו, לאור הטענה שעליו לעמוד בתקנות חובת מכרזים ולאור הפגיעה הנטענת באפשרות לחדש את אשרת הכניסה לארה"ב ואת אפשרותו לפעול בה מבחינה עסקית". עם זאת, הוסיפה השופטת שהיא עושה זאת תוך הסתייגות, שכן הטענות לביטול ההרשעה "נטענו בכלליות". לפי השופטת, "השפעת ההרשעה על פרנסת הנאשם עלולה להיות בלתי מידתית בהשוואה לחומרת העבירה, ומאחר שמדובר במסכת עבריינית אחת, ולא התרשמתי שיש חשש ממשי להישנותה השתכנעתי שמן הראוי להפנות את הנאשם לתסקיר".

"הנאשמת לא טענה לנזק קונקרטי"

עם זאת, באשר למיכאלי לא התקבלה הבקשה לביטול ההרשעה. גם מיכאלי טענה לנזק שצפוי להיגרם לה מהרשעתה נוכח ניסיונה להתחיל דרך חדשה בתחום ההוראה. "בענייננו", כתבה השופטת טרכטינגוט, "הנאשמת לא טענה לנזק קונקרטי שעלול להיגרם לה כתוצאה מההרשעה מלבד תעודת ההוראה שבידה ולא הוכח שהרשעה בעבירות על חוק עובדים זרים עלולה לסכל או להקשות על עיסוק בהוראה. הגם שהנאשמת טוענת שכיום היא נושאת באחריות למעשה, אין בכך כדי להצדיק ביטול הרשעתה".