ממסמסת אחריות של 140 מילארד שקל

אפשר להבין את דורית סלינגר. אחריות עצומה מוטלת על כתפיה בהחלטה אם להעניק לגואו גואנגצ'אנג ולפוסון היתר שליטה בהפניקס או לא. אחריות של 140 מיליארד שקל — כספי הפנסיה של החוסכים שהחברה מנהלת. החשש שגואו ייעלם שוב לא מפסיק לזמזם לה באוזן.

בהיתר השליטה שהכינה הסכימו הסינים לשורה של הגבלות: מנכ"ל ישראלי, מגבלות על החלטות ההשקעה של החברה, רוב לדירקטוריון ישראלי ורוב ישראלי גם בוועדת ההשקעות. בכל רגע נתון יכולה סלינגר, אם תחוש סכנה לכספי החוסכים, למנות נאמן ולהקפיא את המניות שבידי פוסון באמצעים הרגולטוריים שברשותה.

פוסון מחזיקה בחברות ביטוח באירופה ובארה"ב ונחשבת לחברה לגיטימית, אם כי ממונפת מאוד. ראש הממשלה בנימין נתניהו, למשל, רואה בסין יעד מרכזי לעסקים של חברות ישראליות ובעבר אף נפגש עם גואו.

דורית סלינגר צילום: עמית שאבי

אז להתלבט מותר, אבל להחליט חייבים. באוצר מספרים לנו שבכוונתה של סלינגר למסמס את העניין ולתת לעסקה לגווע מאליה. ואם זו התוכנית — אז חבל. מפקח, כמו כל רגולטור, צריך לקבל החלטות, גם אם אינן קלות. הנתונים ידועים ודברים מהותיים לא צפויים להשתנות כפי הנראה בעתיד הקרוב.

החול בשעון של סלינגר נגמר. הגיע הזמן החליט.