דיוויד גילה: "אם הממשלה רוצה להוזיל את יוקר המחיה היא חייבת לפעול למען התחרות"

"אחד המסרים המרכזיים מהדו"ח של ה-OECD שפורסם אתמול הוא שזה טוב שאנחנו נאבקים על עוד תחרות, וההתעקשות שלנו במשך ה-5 שנים האחרונות, להלחם בריכוזיות, הייתה מוצדקת, למרות שחטפנו המון ביקורת מהסקטור העסקי. זה אומר שהממשלה חייבת להמשיך עם ההתעקשות הזו", כך אמר הממונה על ההגבלים לשעבר, דיוויד גילה, ביום עיון של מרכז טאוב.

גילה הוסיף כי "תמיד יש לחץ לעבור לתוצאות הפחות תחרותיות, בגלל לחצים מבחוץ, אך אם הממשלה רוצה להוזיל את יוקר המחיה, היא חייבת לפעול למען התחרות, גם אם יש מחיר שצריך לשלם בנוגע לפקטורים חיצוניים, אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".

דיוויד גילה צילום: אוראל כהן

גילה התייחס גם להמלצות הביניים של ועדת שטרום שאמורות להלחם בריכוזיות שבענף הבנקאות, שהוזכרה בדו"ח ה-OECD ואמר "בנוגע להפרדת חברות האשראי מהבנקים, אני חושב שזה צעד טוב, משום שחברות האשראי הן מתחרות פוטנציאליות על אשראי לעסקים קטנים ומשקי בית, וכשהן בבעלות של הבנקים הן לא יכולות להתחרות. לכן אני לא מבין למה לעכב את ההפרדה בין כאל לבין שני הבנקים. אותם טיעונים שמצדיקים את הפרדת חברות האשראי האחרות נכונות גם פה".

גילה התייחס לשנת המאסר בפועל שקיבלו מנכ"לי המאפיות ברמן ודוידוביץ', יהודה שיינדמן ושייקה דוידוביץ' בעקבות ההרשעה בביצוע עבירות של הסדר כובל בנסיבות מחמירות ואמר "היה שיפור לאחרונה בקרטל המאפיות, אדם נשלח לשנה לכלא, אך עדיין בהשוואה לממוצע בארה"ב עם עונש ממוצע של 25 חודש, העונשים בארץ הרבה יותר נמוכים".

פרופ' איתן ששנסקי, מי שעמד בראש ועדות ששינסקי בנוגע למיסוי הגז ומיסוי משאבי טבע התייחס לצורך בהגדלת התחרות בענף הבנקאות ואמר "זה טיפוסי שבשוק אוליגופולי המחירים לא משקפים את העלויות, במערכת הבנקאית זה המשכורות של העובדים, כולל המנהלים הבכירים", לעומת סקטורים השונים בארץ, השכר בבנקים הוא מהגבוהים בהשוואה לבעלי מקצועות דומים בסקטורים אחרים." לדבריו "הפתרון חייב להיות הרחבת התחרות, שום דבר אחר לא יעזור. אני סקפטי לגבי הפרדת כרטיסי אשראי מהבנקים, אני לא חושב שזה יפתור ביסודות את הבעיה הזו. לדוגמה בנק נוסף גדול, שלישי, שיהיה שחקן רציני גדול, לפחות אחד אם לא יותר גדול. כרטיסי דביט או הפרדת חברות האשראי רק יקלו על המצב, אך לא יפתרו".

פרופ' אבי וייס, מנכ"ל מרכז טאוב מהמחלקה לכלכלה, באוניברסיטת בר אילן התייחס לרמת המחירים הגבוהה בישראל, הנובעת לדבריו מהעדר תחרות ואמר "יש הבדל בין היכולת להעלות מחירים, ליכולת שלא להוריד אותם. להעלות מחירים, גם עם מעט חברות, זה לא תמיד קל לעשות, אך קל מאד לא להוריד מחירים, אם אתה לא מתמודד עם תחרות, אתה לא נדרש להוריד מחירים". כך למשל מצא מכון טאוב כי בעוד שמחירי הביגוד וההנעלה, ענפים החשופים לייבוא נרחב, ירדו משנת 2000 ל-2014 ב-28% מחירי המזון, שוק ריכוזי יחסית בארץ, עלו ב-53%. מחירי הדיור, כך עולה מנתוני המרכז, עלו ב-44%.