מי בעד חיסול הדמוקרטיה?
"התוכנית הגדולה" של ראש הממשלה - להחליש את המערכת הפוליטית, לערער את האמון במשרתי הציבור ובשומרי הסף ולהרוס את התקשורת החופשית. זו לא הזיה שנולדה במדינת תל אביב
האם תשעה דיירים בבית משותף רשאים להציב את פחי האשפה של הבניין מול דלת הכניסה של הדייר העשירי? לכאורה, יש להם רוב מוחץ. אבל הדמוקרטיה נועדה לא רק להבטיח את שלטון הרוב, אלא גם להגן על זכויותיו של המיעוט. את התובנה הפשוטה הזאת העניקה שולמית אלוני לתלמידים בבית ספר יסודי בחולון לפני שנות דור, והיא צפה בזיכרון כל אימת שהאידיוט הלא שימושי התורן של הפוליטיקה הישראלית קופץ עם הסיסמאות על רצון העם, שלטון הרוב וכיו"ב.
שפל חדש במעמד של שומרי הסף/ שאול אמסטרדמסקי
ממשלת נתניהו נבחרה כחוק, לפי כל כללי הדמוקרטיה. המתבכיינים "חטפו לנו את המדינה" הם, ובכן, לא יותר מבכיינים. המדינה לא נחטפה. הבחירות הסתיימו בניצחון ברור של בנימין נתניהו. כללי הדמוקרטיה לא הופרו. איש לא שינה את החוקים, גם לא הממזרים.
כן, אבל - ממשלה שנבחרה כחוק, לפי כל כללי הדמוקרטיה, לא מבטיחה בהכרח שהמדינה תתנהל כמדינת חוק, ושהדמוקרטיה תישמר מהגורמים המנסים לערער ולהשחית אותה, ובהם הממשלה בכבודה ובעצמה, ובראשה ראש הממשלה בעצמו, במו ידיו.
חוקים זה לחלשים
נתניהו מערער ומשחית את יסודות הדמוקרטיה כשהוא מחזיק לאורך זמן בעוד שלושה תיקים מרכזיים - החוץ, הכלכלה והתקשורת - ופועל בהם כמו פיל חסר מעצורים. הוא דורס פקידים בכירים, מחליש את שומרי הסף וממנה אנשים לא ראויים, שכבר אפשר לתייג אותם בשם הכולל "הפילברים", על שמו של מנכ"ל משרד התקשורת. סגולתם העיקרית היא נאמנות לאינטרסים של נתניהו, וייעודם היחיד - חיסול איי התנגדות לשלטון היחיד שהוא מנסה לכונן. הוא מסית ומעודד הסתה נגד אזרחי המדינה - המיעוט הערבי כולו, מדינת תל אביב, ארגוני זכויות אדם, סופרים ואמנים. הוא פוגע באנשי עסקים ובבכירים במשק שלא סרים למרותו, באנשי תקשורת שמעזים למתוח עליו ביקורת וגם בישראלים שסתם מפריעים לו בדרך לדאבוס, נהגי מוניות למשל.
מדינת חוק? חוקים אפשר לכופף, או לבטל, או לא לאכוף, או לשים ללעג ולקלס. עשרות חוקים שעברו את כל דרך הייסורים של החקיקה בממשלה הקודמת - בראשותו! - צנחו בשנה האחרונה אל מותם רק משום שהם נחקקו ביוזמת מפלגות שהודחו לאופוזיציה. כך הלכו לעולמם השוויון בנטל של יאיר לפיד והחוקים החברתיים של אורלי לוי־אבקסיס. אפילו על הילדים הוא לא מרחם. חובת הדיווח של מורים להורים על היעדרויות של ילדיהם? לא בבית ספרו של ביבי.
באותה נשימה הוא יוזם או מאפשר לכל מיני מטורללים במחנהו ליזום חוקים שיש בהם סכנה ברורה ומיידית - ובהם חוקים שבזים ליסודות הדמוקרטיה, חוקים שפוגעים בעקרונות השוויון החברתי, חוקים שמסבים נזק לשמה של ישראל, חוקים ששמים ללעג את המלחמה בשחיתות, חוקים שהורסים את החינוך החילוני. הרשימה ארוכה.
גם בימין כבר מבינים
האם הצעדים הפוטיניים האלה הם מהלך יזום ומתוכנן או שהם תזזית קודחת של מנהיג שמלחכי פנכה מפרנסים את הפרנויה שלו? אנשים שעבדו במחיצתו מציעים לא לזלזל בכוונותיו של ראש הממשלה.
המלך המשיח נתניהו, בראייתו, כדי להציל את מדינת ישראל הוא לא יכול להסתפק בגדר שתקיף אותנו מפני חיות הטרף של המזרח התיכון. ראש הממשלה רוצה להחליש את המערכת הפוליטית, ובתוך כך לגמד גם את השרים מהמפלגה שלו. בשכבה השנייה הוא מנסה לערער את האמון במשרתי הציבור ולנטרל את יכולתם להפריע לו. במעטפת השלישית הוא עושה הכל, אבל הכל, כדי להרוס את התקשורת החופשית.
ההפתעה הגדולה החבויה בניתוח הזה היא שלא שמאלן ממדינת תל אביב ניסח אותו, אלא אנשי ימין מובהקים וישרי דרך שמכירים את ראש הממשלה מקרוב. הם מדברים עליו ביראת כבוד, מקצתם מעריצים אותו, ולבטח מסכימים עם דעותיו המדיניות ותפיסותיו המאקרו־כלכליות, אבל "התוכנית הגדולה" של נתניהו - לדרוס את הדמוקרטיה כדי להציל את המדינה - מבהילה אותם. הם חלקו את חששותיהם עם כותב זה מתוך חרדה אמיתית ועמוקה.