כלכלני סיטי היו מהירים מדי: מדוע הריבית בישראל לא תרד בקרוב

תחזית כלכלני סיטיבנק, שהתפרסמה בסוף השבוע ושלפיה בנק ישראל יוריד את הריבית במשק מ־0.1% ל־0.1%־ בתוך שלושה חודשים מתבססת על האינפלציה השלילית במשק בשנתיים האחרונות ועל הציפיות שהאינפלציה השנה תהיה נמוכה מ־1%–3%. אלא שמנגד ניצבים גורמים שיקשו על הנהלת הבנק לתמוך בהורדת ריבית נוספת.

שיעור האבטלה הנמוך במשק (5.2%) מסמן לכאורה שהפעילות הכלכלית ברמה טובה יחסית, כך שאין סיבה להוריד ריבית שאמורה להאיץ את הביקוש וההשקעות ומכאן את הפעילות הכלכלית. הורדת ריבית נוספת אף תעמוד במפורש נגד דרישת שר האוצר משה כחלון להעלאת ריבית כדי להוריד את הביקוש לדירות מצד המשקיעים. הבנק אמנם מדגיש שהוא עצמאי בהחלטותיו אך ספק שירצה לתקוע אצבע בעינו של השר.

סיבות נוספות הן חשש מעידוד הבנקים לצאת להרפתקאות של הלוואות מסוכנות וניסיונו הטרי יחסית של הבנק להשתמש ביוקרתו כדי לנווט את ציפיות השחקנים ולהוריד את שיעורי הריבית לטווח הארוך. הורדת ריבית קרובה תפגע באמינות הבנק וביכולתו להשתמש בהכוונה עתידית בהמשך.

אך הסיבה המרכזית היא שאין מי שימשוך את החבל מקצהו השני. כדי שתעשיין ינצל את הריבית הנמוכה וישקיע בפס ייצור חדש, לא מספיק שהוא יוכל לקחת אשראי בזול - הוא צריך לדעת שיהיה מי שיקנה את התוצרת. וזה המקום שהממשלה צריכה לשקול להתערב. אם הממשלה תשקיע בחינוך, בריאות ותשתיות יהיו קבלנים וחברות שייקחו את הכסף מהבנקים כדי לבנות את מה שהממשלה רוצה. אבל כשאין ממשלה שיודעת ורוצה למשוך מהצד השני של הצינור את החוט שבנק ישראל דוחף, אז כל מה שיקרה זה שהצינור ייסתם.