יזמי הנדל"ן דורשים לחייב את המוסדיים לספק להם אשראי

נציגי התאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים) תנצל מחר (ב') את השימוע הציבורי שעורכת הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים בראשות עו"ד דרור שטרום, כדי לדרוש צעדי מדיניות שיקלו על מצוקת האשראי של יזמי הנדל"ן - כך נודע ל"כלכליסט". בין השאר תדרוש ההתאחדות שכל גוף מוסדי יקצה 20 מיליארד שקל בשנה לאשראי ליזמי נדל"ן, ובנוסף היא תציע צעדים שיאפשרו לבנקים להפנות עוד מיליארדי שקלים לענף.

סוגיית האשראי לענף הנדל"ן לא עמדה על שולחן הדיונים של ועדת התחרותיות, שמתחילה היום את השימוע הציבורי. לפני כשבועיים פנתה התאחדות בוני הארץ לוועדה, ובתגובה זומנו המנכ"ל אליאב בן שמעון והמשנה למנכ"ל אמיר הלר לדיון מחר. ההתאחדות טוענת שהאשראי ליזמים יקר ומצומצם, מה שגורם לייקור הדירות לצרכן ולחוסר יכולת לעמוד ביעד התחלות הבנייה שהציבה הממשלה כדי להקל על משבר הדיור, של כ־60־70 אלף בשנה.

כיום עיקר האשראי לענף מגיע מהבנקים הגדולים. בספטמבר יתרת החשיפה של הבנקים לענף הנדל"ן, שמורכבת בעיקר מהלוואות וערבויות, היתה 260 מיליארד שקל. לעומת זאת, הגופים המוסדיים - חברות הביטוח וקרנות הפנסיה שאמורות להביא את התחרות לענף האשראי - מתרחקים מהלוואות לנדל"ן.

לכן דורשת ההתאחדות לחייב כל אחד מהגופים המוסדיים הגדולים להשקיע לפחות 20 מיליארד שקל בשנה באשראי ובערבויות לפרויקטי נדל"ן. זהו צעד נועז שעשוי להגדיל את האשראי לענף בכ־100 מיליארד שקל מחמש חברות הביטוח הגדולות בלבד, להגדיל את התחרות והביא לתנאי הלוואות נוחים יותר לעומת הבנקים.

בספטמבר 2015 ניהלו קרנות הפנסיה 840 מיליארד שקל. "עבור חברות הביטוח והקרנות - השקעה בנדל"ן בטוחה בהרבה משוק ההון התנודתי", אמר ל"כלכליסט" מנכ"ל ההתאחדות בן שמעון. עם זאת הוא הוסיף שכהשקעה, הנדל"ן פחות אטרקטיבי למוסדיים. "התשואה לפרויקט נדל"ן היא 7%-8%, בעוד הם מחפשים תשואות גבוהות יותר והשקעות סחירות יותר".

במקביל, מציעה ההתאחדות שורה של צעדים שישחררו את "הפקק" במתן אשראי לנדל"ן מצד הבנקים. ב־2002, הגביל הפיקוח על הבנקים את החשיפה של הבנקים לנדל"ן ל־20% מתיק האשראי שלהם לכל היותר. בנק הפועלים ולאומי, שמספקים כ־70% מהאשראי לענף הנדל"ן, היו בספטמבר קרובים לרף הזה: הפועלים חשוף לנדל"ן ב־19.3% מתיק האשראי שלו ולאומי ב־18.8%. דיסקונט והבינלאומי רחוקים יותר, עם 14.7% ו־12.5% חשיפה בהתאמה.

אולם לטענת ההתאחדות, מתוך הכספים שמוקצים לנדל"ן ניתן לשחרר כספים רבים שאינם מיועדים לאשראי. סכומים גבוהים מקצה הבנק לערבויות הנדרשות לפי חוק המכר - ערבות שהבנק נותן כדי להבטיח את כספם של הרוכשים, למקרה שהדירות לא יסופקו. כספים אלו אינם מושקעים אך באים על חשבון מסגרת האשראי של הבנקים לנדל"ן.

ההתאחדות מציעה שהערבות הזאת לא תינתן על חלק של המע"מ במחיר הנכס. לפי חישובים שערכה ההתאחדות, כיום הבנקים מקצים 9 מיליארד שקל לערבות על חלק המע"מ מתוך מחיר הנכס. בן שמעון מציין כי הקבלנים משלמים עמלה על הערבות, "שעלותה מגולגלת לרוכש הדירה. אין סיבה לשלם עמלה על חלק המע"מ". ח"כ אלי כהן מכולנו הניח הצעת חוק בנושא.

בנוסף, הבנקים נדרשים לרתק 50% מהיקף הערבות שהם נותנים, למקרה שהיא תמומש. בן שמעון מציין כי מאז התיקון לחוק המכר ב־2008 בעקבות קריסת חברת חפציבה, לא קרה שערבות מומשה ולכן ההתאחדות מציעה שהבנקים יידרשו לרתק רק 10% מהערבות, ולאחר מסירת הדירה ועד השלמת הרישום בטאבו - יחזיקו רק 1% במקום 10%. בפרויקטי תשתית של המדינה ההתאחדות דורשת הפחתה לכ־2%־5%.

להערכת ההתאחדות, ההצעות שלה ישחררו מתיק האשראי לנדל"ן של הבנקים לפחות 20 מיליארד שקל, שכעת אינם מוקצים לאשראי בפועל.