בלעדי לכלכליסט
התוכנית של בן־משה: לסגור את am:pm בשבת
אחרי ששרף חצי מיליארד שקל בהשקעה באי.די.בי. מוטי בן־משה מקווה לחזור למרכז הבמה באמצעות רכישת אלון רבוע כחול. ל"כלכליסט" נודע כי בשיחות שערך בשוק ההון הוא מצהיר על כוונות להרחיב את פעילות האנרגיה ועל מהפכה קמעונאית שתכלול פיצול סניפי מגה שהחברה משכירה לכמה גופים
אף שנתקלה אתמול בקשיים ראשוניים, נראה כי עסקת מכירת השליטה באלון רבוע כחול לאיש העסקים מוטי בן־משה תצא לפועל. בן־משה צפוי לרכוש 72% ממניות אלון רבוע כחול ב־115 מיליון שקל שיועברו לקופת הרוכשים ועוד 900 מיליון שקל שיוזרמו לקופת החברה. הרכישה הזו צפויה לעלות לו עוד 100–200 מיליון שקל שבהם עשויה להסתיים פשרה מול נאמני מגה שדורשים חוב של 700 מיליון שקל מרבוע כחול.
ההחלטה הראשונה של בן־משה תהיה קשורה לרשת הסופרים העירונית am:pm שלא אמורה לפעול בשבתות תחת שליטתו. לכלכליסט נודע כי בן־משה, שהינו אדם שומר מצוות, איננו מתכוון לפתוח את החנויות בשבת וכי במידה ויגיע להחלטה שהדבר איננו כלכלי, הוא עשוי אף להציב את הרשת למכירה.
- רוב של 99% ממחזיקי האג"ח של אלון רבוע כחול תמך בהצעת בן משה
- הגינדים עולים להתקפה מול בן משה: "הוא עוף מוזר. אף אחד לא יודע מי העובדים שלו. מי האנשים שלו"
- מהשבת ועד הארנונה: תפוחי האדמה הלוהטים שמוריש סילבן שלום למחליפו
הרשת התמודדה עם איום סגירת החנויות בשבתות כבר על ידי שר הפנים הקודם, גדעון סער, איום שמרחף עליה גם כיום. הרשת מונה 75 חנויות נוחות (46 של am:pm ו־29 של אלונית) שאינן פועלות במתחמי התדלוק של דור אלון ואלה רושמות הכנסות של כחצי מיליארד שקל בשנה.
קשיים מאוחרים
העסקה לא היתה חפה מקשיים, שבאו תחילה מכיוון מחזיקי האג"ח של קבוצת אלון, החברה־האם של רבוע כחול, שטענו כי התמורה שתשולם לאלון ישראל מהעסקה צריכה להיות 170 מיליון שקל ולא 115 מיליון שקל, לאור החוב של רבוע כחול לאלון. במקביל שיגרו מחזיקי האג"ח של רבוע כחול שהובילו את המהלך מכתב איום לדירקטוריון אלון ישראל לאשר את העסקה. הדירקטוריון עמד לאשר את העסקה בכפוף להסכמות עם מחזיקי האג"ח ובנק הפועלים.
מאחורי האיום של מחזיקי אג"ח אלון ישראל עומד מאבק מול בנק הפועלים לגבי הנתח שיקבלו מ־115 מיליון השקלים שבן־משה אמור לשלם לקבוצת אלון. עם זאת, ההערכות הן שהצדדים יתפשרו והעסקה תצא לפועל.
שלשום הצביעו 99.8% ממחזיקי האג"ח של אלון רבוע כחול בעד ההצעה של מוטי בן־משה לרכישת אלון רבוע כחול. זו היתה תוצאה מפתיעה משהו, לאור העובדה שמדובר באיש עסקים שפעילותו בארץ הסתכמה בהרפתקאה כושלת ויקרה בשליטה באי.די.בי שעלתה לו חצי מיליארד שקל. בעיקר כשמולו התייצבה קבוצה של חמישה אחים שמרכיבים את אחת מחברות הנדל"ן היוקרתיות בשוק הישראלי – האחים גינדי, ואשר נחשבת גם לאחת הנזילות בשוק.
יותר מעצם התוצאה, הפער העצום היווה את ההפתעה האמיתית. התהליך המרתק של ההתמודדות על אלון רבוע כחול היה בדיוק מה שבן־משה היה צריך כדי לקבל את ההכרה ששנתיים באי.די.בי, הקונצרן הגדול בארץ, לא הצליחו להעניק לו, ולקבל את האמון של הגופים המוסדיים.
מוטי בן־משה. כבר שם מוכר בעולם העסקים הישראלי צילום: עמית שעל התוכנית עבור מגה
אחת התוכניות הראשונות כעת של בן־משה קשורה לרבוע כחול נדל"ן, שבה הוא מתכוון להרחיב את הבנייה למגורים. התכנית היא להקים מגדלי מגורים מעל סניפי מגה שבבעלות החברה. תכנית אחרת היא להפוך סניפים של מגה לסוג של שוק בסגנון שרונה מרקט. בשיחות עם המוסדיים בן־משה ציין כי "במקום להשכיר את הסניף לשוכר אחד שמשלם סכום מסוים אשכיר למספר שוכרים קטנים שטחים של 4–6 מ"ר, שישלמו סכום גבוה בהרבה. זה קונספט שעובד באירופה ויש סניפים שאפשר להפוך למרקטים". התכנית הזו אמורה להעלות משמעותית את השווי של הסניפים, אולם עשויה להיות כרוכה בהתנגדות של רשת מגה.
בשוק יש כבר ספקולציות כי בן־משה עשוי לנסות לרכוש את מגה עצמה, אבל הוא עצמו לא הציג שום תכנית כזו. המהלך מתבקש לאור העובדה שבן־משה כבר היה מעורב בתכניות העסקיות של שופרסל והוא להוט להביא אותן לביטוי ברשת חדשה.
את הכוורת הניהולית שלו בן־משה עדיין לא בנה, ואנשי המקצוע המלווים אותו הם עו"ד רענן קליר, שיחד עם איש התקשורת טל רבינא ועו"ד יניב רוג הם הקרובים אליו ביותר מהימים הראשונים לחשיפתו. היועץ הכלכלי הקרוב אליו הוא איל ידווב, ואילו לאחרונה הצטרפו לצוות גם עורכי הדין גיורא ארדינסט, דוני טולדאנו ורועי קנר, שליוו אותו ברכישת
רבוע כחול.
בן־משה לא מעורב בקהילה העסקית אבל קשר קשר אחד קרוב עם זהבית כהן, מנכ"לית קרן אייפקס, שבה השקיע סכום של עשרות מיליוני שקלים. השניים נוהגים לשוחח ולהתייעץ תכופות.
על היקף עסקיו העיד בן־משה בפני מחזיקי האג"ח של רבוע כחול באסיפה שבה הופיע השבוע: "ההכנסות שלנו עומדות על 2 מיליארד יורו בשנה, בגרמניה ואנגליה, והרווח צפוי לעמוד השנה על 200 מיליון יורו".
פרטנר, סונול ועוד כמה
עד חודש אוגוסט 2013 היה מוטי בן־משה (40) שם אנונימי לחלוטין בקהילת העסקים הישראלית. גם כשהודיעה החברה שבבעלותו, אקסטרה הולדינגס, על התמודדותה בקרב על רכישת אי.די.בי, הוא נתפס כלא יותר מאשר קוריוז. היתה לכך סיבה. עסקיו של בן־משה היו בגרמניה ושם הוא התמקד. אקסטרה הולדינג הוצגה כחברה פרטית שמספקת אנרגיה ביתית לצרכנים באזורי פריפריה, בעיקר בגרמניה.
העיסקה הראשונה שבדק בן־משה בארץ היתה רכישת פרטנר ב־2012. שווי השוק של פרטנר קרס אז ל־1.7 מיליארד שקל בעקבות הרפורמה שביצע שר התקשורת לשעבר ושר האוצר כיום משה כחלון. בן־משה שכר אז את משרד עורכי הדין גולדפרב־זליגמן שייצג את נוחי דנקנר ואי.די.בי ושם שאלו אותו מדוע לא יצטרף בעצם לדנקנר שבדיוק חיפש משקיעים. בן־משה אמר באותו מעמד שאינו רוצה בשותפים. בתיווכו של צחי סולטן נפגש בן־משה עם אילן בן־דב שאמר לו כי הוא עומד למכור, ואחרי שבועיים אכן מכר בן־דב את השליטה בחברה למיליארדר חיים סבן.
ב־2013 בחן בן־משה את עסקת רכישת גרנית הכרמל, אבל לא הגיע להסכמות עם מנחם עינן שהוביל את הניסיון למכירת החברה. בן־משה הציע 1.2 מיליארד שקל עבור עסקי האנרגיה של גרנית, סונול, אבל בעל השליטה דוד עזריאלי דרש יותר והמשא ומתן לא הבשיל.
ביולי 2013 התפוצצו מגעים לכניסתו של אדוארדו אלשטיין לשליטה באי.די.בי עם נוחי דנקנר. בן־משה פנה אז לנאמן חגי אולמן והודיע כי הוא מתעניין ברכישת החברה. אקסטרה הולדינג התמודדה עם אלשטיין וקבוצת דנקנר על רכישת השליטה, וכשנדמה היה שההצעה של דנקנר עומדת לזכות, קיבלו אלשטיין ובן־משה מסר ממחזיקי האג"ח הבכירים כי הסיכוי היחידי שלהם לנצח הוא לחבור יחד, מה שאכן קרה. הכניסה של בן־משה להתמודדות גררה מאבק איתנים מצדו של דנקנר, שניסה לערער על הלגיטימיות שלו, והעלה ספקות על מקורות ההון של בן־משה ואמיתותם.
אבל השותפות של בן־משה עם אלשטיין עלתה על שרטון מהר מאוד לאחר שהשניים רכשו את השליטה באי.די.בי. בן־משה, שהשקיע כ־700 מיליון שקל בחברה, יצא בהפסד של חצי מיליארד שקל בחודש אוקטובר האחרון תוך שהוא בוחר לעצור את הדימום. התפיסה הניהולית השונה שלו ושל אלשטיין והאופי הריכוזי של שניהם לא השאירה סיכוי לחתונה הזו להצליח.
כבר עם יציאתו מאי.די.בי החל בן־משה לבחון עסקאות אחרות. ל"כלכליסט" נודע כי הוא בחן את רכישת השליטה בכלכלית ירושלים לאחר שהאחים נקש פנו אליו שבועיים לפני התפוצצות העסקה ושאלו אם הוא נכון להיכנס בנעליהם. הוא ביצע בדיקה מהירה והחליט שלא. עסקה נוספת שבדק לאחר שקיבל פנייה מידי קבוצת משקיעים ישראלים היתה רכישת השליטה בפז, אולם גם שם לא הגיע התהליך לכדי משא ומתן. בחודש דצמבר האחרון נעשתה אל בן־משה פנייה לבחון רכישת השליטה ברבוע כחול. הוא בחן את העסקה ובסופו של דבר החליט להתמודד.
עסקים בגרמניה ובאנגליה
כיום מאוגדים עסקיו של בן־משה תחת חברת האחזקות "אקסטרה הולדינג". החברה מספקת חשמל וגז ל־1.8 מיליון בתי אב בגרמניה ואנגליה ול־100 לקוחות עסקיים, משווקת פוליסות ביטוח בעיקר בתחום הרכב וחבילה מורחבת של שירותי ביטוח, ומחזיקה בשירותי טלפון קווי, נייח ואינטרנט ברשת NGN בגרמניה. באנגליה מתכוונת החברה להיכנס לתחום המים כחברת מים עירונית שתשווק מים ללקוחות. השיווק של אקסטרה הולדינג נחשב אגרסיבי ומתבסס על מרווחים נמוכים והתמקדות בכמות תוך מחירי דיסקאונט.
