פרסום ראשון
עתירה נגד מינוי הלפרין לממונה על ההגבלים: "הצינון - לעג לרש"
הלפרין, שותפה לשעבר במשרד עורכי דין, מנועה מלעסוק בשורה של נושאים במשך שנה וחצי; מגישי העתירה לבג"ץ: תקופת הצינון הזו קצרה מדי, יש להאריכה לחמש שנים
עתירה לבג"ץ שהוגשה הבוקר (ד') טוענת כי יש לדון מחדש במינויה של עו"ד מיכל הלפרין לתפקיד הממונה על רשות ההגבלים העסקיים בשל ניגודי העניינים שלה או לחילופין להאריך את התקופה שבה היא לא יכולה לעסוק בתיקי לקוחותיה הקודמים למשך 5 שנים לפחות.
- הסכם ניגוד העניינים של הממונה על ההגבלים: לא תעסוק בתנובה, בתעופה ובאשראי
- נתניהו יודע למה הוא ממנה את מיכל הלפרין
- הממונה שלא מתכוונת להכריז על מונופולים
לפני כמה ימים פורסם הסכם ניגוד העניינים עליו חתמה עם כניסתה לתפקיד, ולפיו היא לא תוכל לעסוק במשך שנה וחצי בנושאים הקשורים ללקוחותיה הקודמים כמו גם בתחומים הקשורים לבן זוגה, אלא אם מדובר בנושא רוחבי בעל משמעות למשק – ואז היא תידרש לקבל אישור מיוחד.
הסכם ניגוד העניינים קובע כי עו"ד הלפרין לא תעסוק בכל הקשור לעסקי התעופה, תנובה וכן בתקשורת של שירותי סליקה בנקאית ואשראי. ברשימת הלקוחות בהן טיפלה הלפרין בעבר, שצורפה כנספח להסכם ניגוד העניינים שלה, ניתן לציין את מדנס סוכנות לביטוח, אדמה פתרונות לחקלאות, סימנס גרמניה, אל-על נתיבי אויר לישראל, Glaxo Smith Kline, טמבור בע"מ, Cisco , יינות ביתן, ליימן שליס, סטורנקסט, מוצרי שלם אריזות, פי גלילות מסופים וצינורות נפט, מרכז סליקה בנקאי, בנק איגוד, קבוצת לאומי, Stratasys Ltd, פוקס ויזל , תנובה, שבא – שירותי בנק אוטומטיים, ונטו מ.ע. אחזקות כמו גם G4S - פתרונות אבטחה.
בעתירה שהוגשה הבוקר (ד') על ידי עוה"ד שחר בן מאיר ויצחק אבירם, שהם גם העותרים, נטען כי תקופת הצינון קצרה, ויש להרחיבה לפחות לחמש שנים. בנוסף, הם דורשים כי לאור הסכם ניגוד העניינים יש לערוך דיון מחדש במינויה.
"עתירה זו", כך הם כותבים, "'תוקפת' הן את הסדר ניגוד העניינים עליו חתמה עו"ד הלפרין והן את המינוי שלה לאור ניגוד העניינים הנרחב והמשמעותי בו היא נתונה". לשיטת העותרים, מדובר ב"מינוי בלתי סביר" ויותר מכך "בהסדר ניגוד עניינים בלתי סביר שנחתם על רקע מינוי בלתי סביר של הלפרין לצורך מינויה כממונה על ההגבלים העסקיים".
מיכל הלפרין
לפי העתירה, תפקידו של הממונה על ההגבלים העסקיים הוא תפקיד של רגולטור בעל סמכויות נרחבות ואף שיפוטיות, שתפקידו לפקח ולתת הוראות ביחס לגופים הגדולים ביותר במשק הישראלי, ולעמוד מול החברות הגדולות במשק ללא מורא.
"והנה", כותבים בן מאיר ואבירם בעתירתם, "אותה ממונה על ההגבלים המיועדת, היא היא מי שייצגה רק לפני 'שעה' את אותם גופים כלכליים גדולים מול הרשות שביקשה להגבילם, ובלי הנד עפעף היא הופכת להיות בבת אחת מי שאמורה לקבל החלטות מעין שיפוטיות ביחס לאותם הגופים בדיוק – הם הלקוחות שלה".
לדברי העותרים, תקופת הצינון של 18 חודשים היא "לעג לרש" במיוחד בגוף שבו תיקים, חקירות ובדיקות מתנהלים למשך תקופות ארוכות ואף שנים. "נוכח תפקידה ובעיקר הסמכויות שמקנה החוק לממונה על ההגבלים, ונוכח ההשפעה המשמעותית שיש להחלטות מעין שיפוטיות שלה על הגופים הכלכליים הגדולים ביותר במשק", נכתב עוד בעתירה, "חובה לקבוע תקופת צינון בת 5 שנים, בדומה לכלל החל בעניין זה על שופטים, או לכל הפחות תקופה קרובה לכך".
לעניין זה מבהירה העתירה כי יש להרחיב את תקופת ניגוד העניינים בשעה שכל החלטה של הממונה על ההגבלים בנוגע למונופול או הגבל עסקי אחר היא החלטה שיש לה משמעות כספים עצומה.
מעבר לכך, מוסיפים העותרים כי רשימת לקוחותיה הקודמים וקשריה של עו"ד הלפרין עם לקוחות משרד מיתר ליקוורניק, הכוללים חברות גדולות במשק הישראלי, עשויים להפוך את רשות ההגבלים לגוף חסר סמכויות וחסר שיניים.
"השאלה נשוא עתירה זו", נכתב עוד, "אינה המומחיות של הלפרין. היא מומחית וכובד המומחיות שלה במקומו. אלא שהיא פסולה מלמלא את התפקיד, או את רובו ועיקרו למשך תקופה של מספר שנים, ואם לא פסולה אזי מנועה דה פקטו מלעשות כן, וזאת בשל ההיסטוריה שלה של ייצוג הגופים הכלכליים הגדולים ביותר במשק בעיקר ודווקא מול הרשות להגבלים עסקיים".
פרט לתקופת הצינון הבעייתית לדברי העותרים, הם מתייחסים לסוגיה נוספת והיא מה היקף המניעות של הלפרין ביחס להיקף העבודה הכללי הרשות להגבלים. לפי עוה"ד בן מאיר ואבירם, הם לא קיבלו תשובות על השאלה הזו. "אפילו", הם כותבים, "בהנחה שתקופת הצינון תימשך רק 18 חודשים, בכמה תחומים בהם מטפלת הרשות להגבלים תהיה הלפרין מנועה מלעסוק? האם היא מנועה מלהתעסק רק בכ- 5% מעיסוקי הרשות? אולי ב 30%? ואולי ב 60%? ואם היא מנועה מלהתעסק בהיקף משמעותי של עבודת הרשות, האם ההחלטה למנות אותה למרות זאת היא סבירה? האם הממשלה מינתה ממונה על ההגבלים אשר (לגישתה שלה) במשך 18 חודשים תהיה יותר ב"חופשה מאונס" בשל מניעות מאשר בעבודה, והאם מדובר בהחלטה סבירה?".
