כחלון מתקפל ודוחה בשבוע את החתימה על הפחתת המכסים

פחות מיממה לקח לשר האוצר משה כחלון להתקפל מתוכניתו לבצע רפורמות בשוק המזון. עם תום פגישתו של השר כחלון עם נציגי החקלאים היום (ג') ולאחר שלטענתם הבטיח להם לעכב את חתימתו על צווי שעה להורדת מכסים במטרה להוריד מחירי תוצרת טריה לקראת פסח, הוציא משרד האוצר הודעה ולפיה החתימה על הצווים דורשת שימוע ציבורי, שיתקיים רק בעוד שבוע.

בשל הסמיכות לחג הפסח שיחול בעוד פחות מחודשיים, ככל שחולף הזמן, הסיכוי שהיבואנים יספיקו לבצע הזמנות ולקבל את הסחורה מחו"ל לפני הקניות לחג, פוחת 

צילום: עומר מסינגר

ממשרד האוצר נמסר כי "בהמשך להודעתו של שר האוצר משה כחלון על מספר צעדים להורדת מחירי המזון והפחתת יוקר המחיה בישראל, מפרסם משרד האוצר באמצעות רשות המסים קריאה לציבור להציג את עמדתו עד ל־1.3.2016".

זאת לאחר שבהודעת המשרד בתחילת השבוע צוין במפורש כי "בימים הקרובים יחתום שר האוצר על הצווים השונים שיביאו להסרת המכסים".

כחלון נפגש עם החקלאים

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, מסר כי נפגש עם כחלון והציע לו שבתוך כמה ימים יציג בפניו תוכנית שמצד אחד תשמור על החקלאות ומצד שני תבטיח אספקה של סחורה חקלאית לצרכנים במהלך החגים במחירים הוגנים. לדברי צור, בסיום הפגישה הוחלט כי השר לא יחתום על הצווים להורדת המכסים אלא יקיים במהלך השבוע הקרוב פגישות במסגרתן התאחדות חקלאי ישראל תציג למשרדי האוצר והחקלאות תוכניות חלופיות. עוצמתו הרבה של הלובי החקלאי עוררה מראש ספקות ביחס ליכולתו של כחלון להוביל רפורמה משמעותית בשוק התוצרת החקלאית.

הצעדים שמקדם שר האוצר כוללים הפחתה של 50% מהמכס המוטל על ייבוא דגים, פתיחת מכסה פטורה ממכס של 2,800 טונות ליבוא שמן זית, פתיחת מכסה פטורה ממכס של 10,000 טונות ליבוא ירקות קפואים, בחלוקה ל־4,500 טונות ליבוא טוגני צ'יפס, ו־5,500 טונות ליתר הירקות הקפואים, כל זאת עד לסוף 2016. בנוסף, מקדם שר האוצר הגדלה של מכסה פטורה ממכס ליבוא ירקות טריים סביב חגי תשרי וחג הפסח מ־40 אלף טונות ל־80 אלף, כך שתכלול גם כרוב, חזרת, גזר, תפוחי אדמה, בצל, חצילים, בטטה וקישואים.

על רקע התוכנית של כחלון, צפוי להתקיים מחר מפגש בין חקלאים למנכ"ל שופרסל, יצחק אברכהן, לצורך מציאת פתרון למחלוקות בין הצדדים בשלושה נושאים: הראשון - מכירת התוצרת החקלאית ישירות למשווק בלא פערי תיווך מיותרים; השני - עיקור שיטת "הלוס־לידר" המאפשרת מכירה של תוצרת חקלאית במחירי הפסד; והשלישי - הסכמה על מחיר מינימום ומחיר מקסימום לתוצרת החקלאית בישראל. לאחר קבלת ההסכמות תוקם ועדת היגוי שתגדיר את דרכי יישום ההבנות.

ההיסטוריה חוזרת

זאת לא הפעם הראשונה שבה כחלון מנסה את כוחו מול הלובי החקלאי וחוזר בו. במסגרת חוק ההסדרים היתה אמורה לעבור רפורמת הפטם, במסגרתה נקבע כי מועצת הלול לא תעסוק בענפי הפטם, הרבייה וההודו, ובכך לא תוכל לחדש את קרטל הפטם וכן יבוטל התיאום הקיים בין המשחטות. ההצעה נועדה לבטל את התכנון ואת המכסות בענף, ולצמצם את סמכויות מועצת הלול בעניין זה, זאת מאחר שלפי דברי ההסבר לחוק "תכנון של מועצת הלול והסדרת הייצור על ידה בענפי עופות המאכל עשוי להוביל לעליית מחירים".

כמו כן הוצע במסגרת הרפורמה להכפיף את המגדלים לחוק ההגבלים העסקיים, כדי למנוע מהם את האפשרות לבצע קרטל שעלול לגרום לעליית מחירים. אלא שהלובי החקלאי התנגד, ובנובמבר האחרון אישרה ועדת הכלכלה את פיצול רפורמת הפטם והוצאתה מחוק ההסדרים.