הפתרון לבריחה מהבורסה נמצא במסחר הכפוי

ההחלטה של איתוראן להפסיק להיסחר בבורסת תל אביב מקוממת ומרגיזה במיוחד בגלל חוסר השליטה של הנהלת הבורסה בהחלטות ובאינטרסים שעומדים מאחורי חברה עסקית. הבורסה המקומית אמורה לאפשר לציבור המשקיעים לסחור בשקלים במניות של חברות שבחרו להירשם למסחר וזה לא אמור לשנות למשקיע הישראלי או לחברה (שמניותיה ייסחרו באופן כפוי בישראל), אם החברה החליטה שלא מתאים לה יותר להיסחר בבורסה המקומית והיא מעדיפה להמשיך ולהיסחר בבורסה אחרת.

בזמן שעוד אפשר להבין את ההחלטה של מלאנוקס להפסיק להיסחר בישראל, שנעשתה בשל עודף רגולציה, ההחלטה של איתוראן להימחק בדיוק כאשר הבורסה והרגולטור המפקח עליה, רשות ני"ע, עושים מאמצים להקל עם החברות הדואליות היא פשוט לא רציונלית.

אפשר לבוא בטענות להנהגת הבורסה המקומית ולרשות ולתהות מדוע הן לא קיימו קשר רציף ושוטף עם החברה, כיצד הם לא דאגו לנסות ולהיענות לכל הצרכים שלה ואם הם ניסו להניא אותה מהמהלך. הכל טוב ויפה, אלא שנדמה כי לא משנה מה הבורסה הייתה עושה וכמה הקלות רגולציה היו נותנים לחברות הדואליות, ההחלטה של איתוראן לא היתה משתנה.

יוסי ביינארט מנכ"ל הבורסה

מסחר כפוי ימנע שיקולים זרים של חברות

ההחלטה של איתוראן מוכיחה עד כמה נכון לאפשר לבורסה לבצע רישום כפוי במניות של חברות הנסחרות בבורסות מובילות בעולם. רוב הבורסות הפועלות בעולם לא שואלות היום חברות לפני שהן סוחרות במניות שלהן, הן פשוט רושמות אותן על דעת עצמן. אסור לאפשר לשיקולים זרים של חברות, בין היתר שיקולים כלכליים המנצלים עיוותים כאלה ואחרים (דוגמת לחץ מכירות של תעודות סל) לשלוט בהיקף החברות שנסחרות בבורסה. התפקיד של הבורסה הוא בראש ובראשונה לעודד הנפקת חברות, שישתמשו בה כמשאב לגיוס כסף. התפקיד השני הוא להוות סופרמרקט להשקעות בישראל.

מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט הציג את החזון שלו לסחור ב"כל דבר" באופן אובססיבי כמעט, כמעט מהרגע שנכנס לתפקיד לפני שנתיים וחצי. ביינארט אגב לא דרש לאפשר מסחר כפוי במניות של כל חברה ולא משנה היכן היא נסחרת אלא הציע להתחיל במסחר כפוי בחברות ישראליות שבחרו מסיבותיהן שלהן להנפיק את מניותיהן בבורסות מוכרות בעולם. ביינארט רצה להתמקד דווקא במניות של חברות ישראליות כדי לעודד משקיעים זרים להשקיע בהן דרך מדדים אליהן הן יכנסו.

חברות ענק עם קשר מקרי לישראל

שברשות ני"ע, חששו מחשיפת המשקיעים הישראלים למסחר במניות של חברות שלרשות אין יכולת לפקח עליהן ולשלוט בדיווחים שלהן. לבסוף הוחלט לאפשר מסחר כפוי רק בחברות עם שווי שוק של 100 מיליארד דולר. ה"פשרה" הזו של הרשות בעצם מייתרת את המסחר הכפוי מתוכן שכן מדובר בשווי שקיים ב־50 חברות, כמו פייסבוק, אפל וגוגל, שהקשר בינן לבין ישראל הוא מקרי בהחלט.

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר חייב לשחרר קצת את החבל ולתת יותר קרדיט למשקיעים הישראלים ולאפשר מסחר כפוי ללא המגבלה הלא ריאלית. אם הוא כל כך מפחד מחוסר פיקוח, שיכניס את המניות ברישום הכפוי לרשימה נפרדת תוך הבלטה למשקיעים כי מדובר בחברות שאינן מפוקחות על ידי הרשות.

אם הוא באמת רוצה להפוך את הבורסה לרלבנטית, מדובר במהלך שהוא הכרח המציאות ממש.