שרה נתניהו רוצה לנקות את הכתם
נתניהו לא היתה צד בהליך שבין מני נפתלי למדינה, אך יצאה ממנו חבולה. ציבורית נתניהו היתה חייבת לערער, אבל מה הסיכויים שלה להצליח להתערב בהליך?
שרה נתניהו לא היתה צד להליך המשפטי שהתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בין מני נפתלי למעסיקתו, מדינת ישראל. את המחיר הכספי - 170 אלף שקל פיצוי - תשלם מדינת ישראל, אבל את מחיר הפגיעה בשמה הטוב שילמה נתניהו.
קראו עוד בכלכליסט:
- מדוע ששרה נתניהו לא תישא בעלות הפיצוי למני נפתלי?
- שרה נתניהו תערער על פסק הדין בעניינו של מני נפתלי: "דמה נשפך"
- ניצחון למני נפתלי וביקורת חריפה על ההתנהלות במעון רה"מ: יפוצה ב-170 אלף שקל
בסוף השבוע ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, בתקווה להרחיב את הסדקים שנפתחו במשפט הישראלי להתערבות בפסק הדין על ידי מי שלא צד בו. לנתניהו חשוב במיוחד למחוק את קביעותיה של השופטת דיתה פרוז'ינין על ההעסקה הפוגענית, ובעקיפין על אופייה, התנהגותה ומזגה.
בתולדות המשפט הישראלי ניסו כמה "נפגעים חיצוניים" להתערב בפסקי דין באמצעות שלושה מסלולים שונים: ערעור, בג"ץ והמרצת פתיחה (סדר דין מיוחד להליך מהיר ומקוצר יחסית). לשיטת פרקליטה של נתניהו עו"ד יוסי כהן, על פי פסיקת בית המשפט העליון, כאשר משתנה מערך הזכויות או מעמדו של אדם שמתקיים בעניינו הליך שהוא אינו צד לו - הוא זכאי לערער בזכות על פסק הדין. לכן לנתניהו יש כאן זכות ערעור מובהקת.
נשיא העליון בדימוס אהרן ברק קבע שני תנאים לקיומה של זכות ערעור למי שנפגע מפסק דין גם אם לא היה צד פורמלי להליך. ראשית, שיתקיים בעניינו הליך; ושנית, צריך שהליך זה יסתיים בהכרעה שיפוטית הפוגעת בזכות ההופלדיאנית שלו, כלומר זכות ממשית. "לא די בפגיעה בשם טוב כדי לבסס מעמד להגיש הליך ערעורי", כתבה שושנה ליבוביץ, רשמת בית המשפט העליון שאפשרה לבורר בשם אורי פרץ פרי לערער על פסק דין אף שלא היה צד, לאחר שקיבלה את טענתו לפגיעה בחופש העיסוק ובזכויותיו הקנייניות.
מני נפתלי אחרי פסק דין של בית הדין לעבודה צילום: יובל חן עו"ד כהן, בערעור, מגייס פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה: עובדת תבעה את חברת פלאפון בגין הטרדה מינית כלפיה מצדו של קב"ט החברה אריה קרקו. בית הדין האזורי קיבל את תביעתה וקבע כי קרקו, שלא היה צד להליך, אכן הטריד. בית הדין הארצי אפשר את צירופו של קרקו כמערער לצד פלאפון. הנשיא בדימוס סטיב אדלר כתב: "קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית הדין האזורי בנוגע למר קרקו, ככל שהיו נותרות על כנן, היו עלולות לפגוע קשות בעתידו המקצועי, כמו גם בחיי משפחתו". אדלר קבע שעל התובעת היה לצרף את קרקו כנתבע, ומשלא עשתה כן "היה על בית הדין האזורי להפעיל את סמכותו ולצרפו כנתבע להליך". בסופו של יום ניקה אדלר את קרקו מהמעשים שיוחסו לו.
לא להותיר פגיעה קשה ללא תרופה
גד צירינסקי, גזבר עיריית חיפה, עתר לבג"ץ כדי למחוק קטעים מעליבים שכתב עליו השופט עמירם שרון, בעקבות עדותו במשפט שבו זוכה ראש עיריית חיפה אריה גוראל. השופט הרחיק למשל קרילוב "השועל והמרמיט", שלפיו נלמדת לקיחת שוחד מן הנוצות שדבקו בפניו של מי שהתמנה כשופט שלום בלול עופות. "יש נוצות על פרצופו", כתב שרון על צירינסקי.
בין נימוקי דחיית העתירה, כתב השופט יעקב קדמי: "שכתוב של פסק דין במטרה להרחיק מתוכו קטעים שיש בהם פגיעה בשמו הטוב של אדם, גם כשהפגיעה קשה וכואבת, פוגע בחופש ההתבטאות של השופט. העובדה שהשכתוב נעשה על ידי הגוף השיפוטי העומד בראש פירמידת השפיטה אינה מקנה לשכתוב אופי של תיקון טעות אובייקטיבית, והוא נותר תמיד בגדר התערבות זרה במלאכתו של השופט".
ועם זאת, לנתניהו יש תקווה בדעת המיעוט של השופטת טובה שטרסברג־כהן בתיק, שהסכימה כי שמו הטוב של צירינסקי נפגע פגיעה קשה, ואין להותיר אותו ללא תרופה. התרופה המתאימה לפגיעה בו, לטעמה, היא הגשת ערעור על פסק הדין.
הצלחות נדירות בזכות פגיעה ממשית
השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב דנה בתביעה של דן אורמן לסעד הצהרתי: שבית המשפט יצהיר, בתביעה עצמאית ונפרדת, כי הממצאים שנקבעו לגביו בפסק דין שבו העיד כעד מומחה אינם נכונים. אורמן, שמאי מקרקעין ותיק ובעל מוניטין, קבל על הפגיעה במהימנותו באופן שהרתיע בהמשך שופטים ועורכי דין מלהשתמש בשירותיו. פרקליטו של אורמן דרור ארד־איילון טען שפסק הצהרתי הוא הדרך היחידה לתיקון שיש לאדם שנפגעו זכויותיו ונסיבות מיוחדות מונעות ממנו מלממשן. רונן קיבלה את הטענה: "אין זה סביר", כתבה, "מחד גיסא לשלול מהמבקש את הזכות לערער על פסק הדין הקודם, בטענה שהוא לא היה 'צד' לו... ומאידך גיסא, לשלול מהמבקש את האפשרות לתקוף את הממצאים של פסק הדין הקודם במסגרת תובענה נפרדת".
הבעיה של שרה נתניהו במסלול הזה היא שממצאי פסק הדין של בית הדין האזורי יישארו על כנם. "הדין", סיכמה רונן אנומליה זו, "מכיר במצב שבו שתי ערכאות שונות יקבעו ממצאים שונים ביחס לאותה מערכת עובדתית עצמה - כאשר חומר הראיות המוגש להן הוא שונה. מצב כזה, אף אם אינו רצוי, הוא אפשרי".
ההצלחות שנרשמו במאמצי ההתערבות של צד שלישי הן נדירות ומבוססות בעיקר על הוכחת פגיעה ממשית בזכויותיהם, בעיסוקם ובפרנסתם של המבקשים. נתניהו לא טוענת שעיסוקה הוא ניהול כוח אדם, ועיקר הפגיעה הוא בשמה הטוב. פגיעה כזו אינה מוכרת כעילה שמאפשרת ערעור. ועם זאת, תומכים בה בעניין זה שופטת המיעוט בצירינסקי טובה שטרסברג־כהן וגם אדלר בפרשת הקב"ט קרקו.
השאלה היא אם עוצמת הפגיעה בשרה דומה לעוצמת הפגיעה בקרקו, ושאלה נוספת היא אם המדינה לא החמיצה את ההזדמנות במשפט הקודם. בכל מקרה, הגשת הערעור היתה מתחייבת גם אם סיכוייו נמוכים, לפחות כדי לשכנע את הציבור שתחושת העוול שנגרם לגברת היא כנה ואותנטית.
