איך להגדיל את התחרותיות בשוק המלונאות?
השוק נשלט כיום ע"י מספר בעלים ורשתות ניהול שמכתיבים את מחיריהן באזורים גיאוגרפיים ובמגזרי שוק שונים ולכן יש להגדיל את האטרקטיביות של השוק ולמשוך לישראל חברות ניהול גלובליות
13:0729.02.16
חברת ישרוטל הודיעה לפי כמה ימים כי היא מתכוונת לרכוש את מלון מצפה הימים תמורת 104 מיליון שקל. ישרוטל מצידה, תעשה עסק טוב. היא תגביר את פריסתה הגיאוגרפית לצפון הארץ ובאותה העת תחזק את מעמדה כמובילת השוק במלונות ספא ובריאות.
רשת ישרוטל שהוקמה על ידי דיוד לואיס המנוח, שהיה ציוני נלהב ומוחזקת כיום על ידי בניו, ממשיכה במדינות ההשקעות בישראל וזאת בתקופה בה קשה למצוא יזמים ומשקיעים בינלאומיים המעוניינים להשקיע בתעשיית התיירות המדשדשת. הרשת בונה מלון בוטיק מול נמל ת"א ומלון ומגורי יוקרה במושבה הגרמנית בירושלים.
עם כל הסופרלטיבים המגיעים לרשת, מנהליה ובעליה, מתעוררת במקביל שאלת צימצום התחרותיות בשוק המלונאות. השוק נשלט כיום ע"י מספר רשתות ניהול ובעלות אשר מכתיבות את מחיריהן באיזורים גיאוגרפיים ובמגזרי שוק שונים.
הרשתות הגדולות הן פתאל עם 35 מלונות (ועוד מספר מלונות בהקמה), ישרוטל עם 16 מלונות (2 בהקמה), דן עם 14 מלונות, רימונים עם 11 מלונות, קראון פלאזה עם 8 מלונות, אטלס עם 13 מלונות ופרימה עם 14 מלונות (2 בהקמה).
דירוג מלונות ולונטרי?
היות והשוק בישראל מורכב ברובו מתיירות פנים, 60%, מתפוסת המלונות הארצית ובאזורים מסוימים אף מעל 80%. חלק ניכר מהעבודה למלונות מגיע באמצעות נופשונים מאורגנים של מקומות עבודה ואירגונים. המכרזים הללו נסגרים מול סוכני נסיעות תיירות פנים המעדיפים לעבוד עם רשתות מלונות.
מחירי המלונות בישראל לתיירים בודדים המגיעים באופן עצמאי הם מהגבוהים באירופה ואת הנתונים הללו אנחנו מוצאים בסקרים בינלאומיים שנה אחר שנה. מלונות פרטיים, בודדים מוצאים עצמם מתקשים להתחרות ברשתות הגדולות ונאלצים למכור, להעביר את הניהול לרשתות הגדולות או במקרים מסוימים אף לסגור את המלונות.
תחום נוסף בו אפשר לראות את הריכוזיות היא בדירוג המלונות. משרד התיירות יצא לפני כשנה בתוכנית לדירוג המלונות על בסיס ולונטרי. נכון לעכשיו, רק רשת מלונות אחת – ישרוטל, מתכוונת (על פי הצהרתה) להצטרף לדירוג המלונות. המשמעות הפשוטה היא שאם רשתות המלונות הגדולות לא יצטרפו לדירוג הסיכוי להצלחת הפרויקט הוא אפסי.
מלון מצפה הימים צילום: booking.com הריכוזיות בתחום המלונאות נובעת ממספר סיבות מרכזיות והעיקריות הן:
1. תנודתיות בשוק המושפעת ממצב ביטחוני משתנה בתדירות גבוהה. משברים תדירים פוגעים ברווחיות ובאפשרות לתכנון לטווח ארוך.
2. הכדאיות להקמת מלונות באזורי ביקוש לתיירות נמוכה עד כדי מסוכנת ובפריפריה אין כדאיות בכלל.
3. חוסר רצון מצד הבנקים ומוסדות פיננסים חוץ בנקאיים ללוות פרויקטים מלונאים חדשים מפאת רמת הסיכון הגבוהה.
4. אורך הזמן הנדרש לתכנון והקמת מלון בישראל הוא מן הארוכים בעולם ומתקרב במקרים מסוימים ל-10-7 שנים.
5. מסים ישירים ועקיפים גבוהים פוגעים ברף הרווחיות של המלונות.
6. רגולציה מופרזת ברמה הארצית וברמה העירונית מבריחים יזמים פוטנציאליים.
7. אין אסטרטגיה ממשלתית לטווח בינוני – ארוך לפיתוח תיירות בישראל.
כל אלו מביאים למיעוט של שחקנים חדשים המעניינים להקים מלונות בישראל. אם נבחן את התנהלות הרשתות הגדולות, רוב רובו של הפיתוח והמלונות שהתווספו לרשתות אלו היו מלונות קיימים ש׳החליפו ידיים׳ ולא מלונות חדשים שנבנו.
ריכוזיות בניהול המלונות
בעשרים השנה האחרונות להיות בעלים "יד ראשונה" של מלון הוא עסק בסיכון גבוה. משרדי התיירות והאוצר משיקים תוכנית חדשנית להוזלת מחירי המלונות ב-20% בתוך 5 שנים, בעיקר על ידי נסיון להביא להגדלת ההיצע. נניח שכל ההנחות האופטימיות של אנשי האוצר והתיירות יתממשו, האם בעוד 5 שנים יתווספו עוד כמה אלפי חדרי מלון למלאי החדרים בישראל? מה תהיה המניעה שמלונות אלו ינוהלו על ידי הרשתות הגדולות שישלטו במחירים?
מותגי המלונות הבינלאומיים לא ממש משחקים בשוק הישראלי. חפשו כמה מלונות מנהלת רשת מריוט בישראל. כמה מלונות מנהלת הילטון, ראדיסון או אקור.
הבעיה אינה רק בריכוזיות בבעלות אלא גם בריכוזיות בניהול המלונות. יש להגדיל את האטרקטיביות של השוק ולמשוך לישראל חברות ניהול מלונות גלובליות. ככל שמספר חברות הניהול תגדל, כך תגדל גם התחרותיות במחיר, בשירות ובסטנדרטים לטובת הצרכנים.
האם אני רואה תקווה? כמי שעוסק בתיירות ובמלונאות בישראל אתה חייב להיות אופטימיסט מושבע, אך עם זאת, ככל שהשנים עוברות האופטימיות שלי לגבי התפתחות הענף פוחתת.
