בדיקת כלכליסט
הוועדה הסודית למינוי מקורבים למשרדי הממשלה
כשראש הממשלה ושריו רוצים למנות אדם מסוים לתפקיד נחשק בשירות המדינה, הם עלולים להיתקל במכשול בדמות מכרז פומבי. כדי לעקוף אותו הם זקוקים לפטור מנציבות שירות המדינה. כלכליסט חושף את הוועדה שעד היום נתנה לפוליטיקאים את כל מה שהם ביקשו
"אנחנו מדברים על יסודות הבית. אל לנו לקבל בכיר שאינו מקצועי", קרא אתמול נציב שירות המדינה משה דיין אל חברי הכנסת בוועדה המיוחדת לקידום הרפורמה בשירות הציבורי. בצעד נדיר יחסית לפקיד ממשלתי שלא מרבה להתבטא בפומבי, פנה דיין אל חברי הכנסת והביע את התנגדותו לניסיון של הממשלה לאפשר לשרים למנות עוד משרת אמון במשרדם - מהלך שיגדיל את כאב הראש שלו ואת החיכוך עם שרי הממשלה.
כאב הראש שלו יגדל שכן לאחרונה קיבל לידיו דיין את הסמכות לאשר הדחת בכירים במשרדי הממשלה שסר חינם מעיני השר הממונה. כך, למשל, מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, ששר האוצר משה כחלון מבקש להדיח מתפקידו ברשות.
בדיקת "כלכליסט" מראה שלדיין יש סיבה טובה לחשוש ממכבש הלחצים שהשרים צפויים להפעיל עליו מעתה כדי שיאשר את ההזזות וההדחות הרצויות להם. זאת משום שמאז כינונה של הממשלה הנוכחית במאי, הוא אישר 12 מתוך 12 בקשות למינוי בפטור ממכרז לאיוש משרות מיוחדות של בכירים בשירות הציבורי, לפי דרישת השרים.
לעתים הבקשות לפטור נועדו להקל את הפרוצדורות המקובלות לאיוש משרות בשירות המדינה, למשל במקרה שבו שר הבריאות יעקב ליצמן ביקש פטור ממכרז למינוי עשרות עוזרים לרופאים בבתי החולים.
לעתים הבקשות האלו הוגשו עבור מינויים של אנשים ספציפיים לתפקידים ספציפיים - כך, למשל, ראש מטה הדיור במשרד האוצר אביגדור יצחקי, שהמשרה שלו קיבלה פטור ממכרז לבקשת כחלון.
יצחקי הוא מינוי ספציפי של כחלון, אך לעתים מספר המשרות והתפקידים המדויקים שעבורם מבוקש פטור ממכרז לא מוגדרים מראש. כך במקרה של בקשת הפטור לכל המשרות הביטחוניות במשרד לענייני מודיעין שהגיש השר הממונה ישראל כץ, ובקשת הפטור שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטור ממכרז עבור איוש משרות משק בית במעון הרשמי ברחוב בלפור בירושלים.
בשביל קסם הפטור יש צורך בוועדה
הקסם של הפטורים ממכרז נעשה באמצעות ועדה שלא מוכרת בציבור הרחב. שמה הוא ועדת השירות והיא פועלת בנציבות המדינה. בוועדה ישנם 11 חברים: חמישה מהם נציגי ציבור, חמישה מהם מנכ"לים של משרדי הממשלה השונים, ובראשה עומד נציב שירות המדינה עצמו.
אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור במשרד האוצר צילום: אלכס קולומויסקי בכיר לשעבר בשירות המדינה סיפר ל"כלכליסט" כי "בכל שנותיי בשירות המדינה לא שמעתי על מקרה אחד שבו הוועדה פסלה בקשה כלשהי לפטור ממכרז. כמעט כל הבקשות לפטור ממכרז אושרו. הרי השיטה היא 'שמור לי ואשמור לך'. בוועדה יושבים חמישה מנכ"לים של משרדי ממשלה שהם חברים של מנכ"לי משרדים אחרים, והם יודעים ללחוץ כדי להשיג את מה שהם רוצים".
לדברי אנשי נציבות שירות המדינה, הסיבה שהוועדה מאשרת את כל הבקשות שמוגשות אליה היא פשוטה: הנציבות מגיעה מראש להסכמים עם המשרדים על אילו משרות יקבלו פטור ממכרז ואילו לא, ומה יהיה סוג הפטור שיינתן. בקשות לפטור מוגשות לוועדה רק למשרות שלגביהן הושגה הסכמה.
חלק מהפטורים ניתנים במסגרת דיונים שהתקיימו באמצעות הדואר האלקטרוני. אופן ההתנהלות הזה מעלה את השאלה: מה הטעם בכך שהוועדה הזאת בכלל קיימת אם כל מה שמגיע אליה מאושר, ואיך הנציב באמת יכול לדעת שבכל הפעמים הללו השר לא משתמש בשיטה כדי למנות את מקורביו למשרה נחשקת?
יש ארבע דרכים לאייש תפקיד בשירות המדינה, או אם תרצו, שתי דרכים והסתעפויות. הראשונה היא דרך המלך - פרסום מכרז פתוח שאליו יכולים לגשת כל מי שרואים את עצמם מתאימים לתפקיד ושעומדים בקריטריונים שנקבעו במכרז. זהות הזוכה במכרז נקבעת באופן דומה.
במקרים שבהם מדובר באיוש משרה ניהולית כמו סמנכ"ל במשרד ממשלתי, ראש אגף וכו', הזוכה נבחר על ידי ועדת מכרז מיוחדת שקמה לצורך איוש התפקיד. ההליך נועד להבטיח שהאדם שיתמנה לתפקיד הוא הטוב ביותר עבורו, ושהסיבה שהוא קיבל את התפקיד אינה קשורה לזיקה מפלגתית או סיבה לא רלבנטית אחרת.
מובן שגם במקרה כזה יכולים השר או המנכ"ל של המשרד לנסות ולהשפיע על זהות האדם שייבחר באמצעות השפעה על קביעת זהות החברים בוועדת המכרז המיוחדת, ובמיוחד באמצעות השפעה על זהות יו"ר הוועדה שיש לו זכות הצבעה כפולה.
כמו כן, הם יכולים לנסות ולהשפיע על דרישות הסף כדי שהמועמדים שהם חפצים ביקרם ייכללו ברשימה. שינוי כזה לדוגמה נעשה כששר האנרגיה יובל שטייניץ ניסה למנות את נח הקר ממשרד האוצר ליו"ר רשות החשמל. לצורך כך פעל שטייניץ להורדת דרישות הסף הנוגעות לניסיון ניהולי. בשביל שינויים כאלה יש צורך באישור נציבות שירות המדינה, ולכן לא פעם מופעל לחץ גדול מאוד על הנציב ופקידיו.
דרך נוספת, נפוצה מאוד, היא מינוי ממלא מקום למשרה כלשהי על תקן זמני. אך בפועל, אותו אדם ממלא את התפקיד במשך תקופה ארוכה מאוד, עד שלוועדת המכרזים אין סיבה שלא לאשר את מינויו באופן קבוע. כך היה במקרה של עו"ד אסי מסינג, המשנה ליועץ המשפטי למשרד האוצר, שמינויו הקבוע נכנס לתוקף בתחילת החודש.
3 הדרכים לעקוף מכרזים
כל שלוש הדרכים האחרות לאיוש תפקידים הן כבר סטייה מדרך המלך וראשיתן בקבלת פטור ממכרז פומבי ופתוח - מה שמאפשר לשר הממונה למנות את מי שהוא רוצה ביתר קלות.
האפשרות הראשונה לסטות מדרך המלך היא באמצעות הקמת ועדת איתור, שפונה מיוזמתה למועמדים שונים.
לאחר שהיא מוקמת, הוועדה פונה למועמדים שונים - שאחד מהם הוא האיש שהשר רוצה למנות - מבקשת מהם לשלוח קורות חיים, מסננת, מעלה כמה מהם לשלב הבא ולבסוף בוחרת במועמד אחד. במקרים רבים מדובר באדם שהשר רצה מלכתחילה.
כך אישרה בנובמבר האחרון ועדת השירות את בקשת האוצר לפטור ממכרז למינוי היו"רים של ועדות התכנון המחוזיות, ומינויים באמצעות ועדות איתור שכאלו.
גורם בשירות המדינה שהיה מעורב בעבר בהקמת ועדת איתור אמר ל"כלכליסט" כי "אחד המקרים הנפוצים של הקמת ועדת איתור זה כשהשר יודע שאם הוא יפרסם מכרז, יגיעו מועמדים מקצועיים ואיכותיים שלמועמד הפוליטי שלו יהיה קשה להתמודד מולם. אז פשוט פונים לכמה אנשים שישלחו קורות חיים, מעלים חמישה מהם לשלב הבא, מראיינים אותם ובסוף בוחרים במועמד הפוליטי".
אפשרות שנייה לקבלת פטור ממכרז היא באמצעות קבלת אישור מוועדת השירות להכריז על המשרה כמשרת אמון.
האפשרות הזאת היא הגביע הקדוש של המינויים הפוליטיים, משם שהדרך הזאת לא מצריכה מכרז, ועדת איתור או הסברים מיוחדים למינוי. כל שנדרש הוא הרצון של השר.
לפי התקנון של נציבות שירות המדינה, יש שורה של משרות שמוגדרות כמשרות אמון בשל היחסים המיוחדים בין השר לבעל התפקיד שהן צריכות. לדוגמה, מנכ"לים של משרדים ממשלתיים, יועצים לשרים וכו'. ההגדרה הזאת היא שמאפשרת לכל שר חדש שנכנס למשרד להחליף את המנכ"ל המכהן באיש אמונו.
פרמטר היחסים המיוחדים הביא את ועדת השירות לאשר באוקטובר האחרון לראש הממשלה להוסיף משרות אמון למשק של מעון ראש הממשלה, בלי לפרט באילו משרות מדובר ומי בדיוק צפוי לאייש אותן.
אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר בפועל צילום: דוברות משרד האוצר האפשרות השלישית לקבלת פטור, או הדרך הרביעית לאיוש משרה, היא גם הנפוצה ביותר בממשלה הנוכחית. קוראים לזה משרה זמנית, שהיא כמובן אחד הדברים הקבועים ביותר.
כך, למשל, מינהלת סל"ע שטיפלה במפוני גוש קטיף הוקמה כולה על תקן זמני ופעלה במשך עשור. באופן זה אישרה ועדת השירות שתי משרות עבור סגניו של יצחקי במטה הדיור, כמו גם משרות שונות במטה ישראל דיגיטלית במשרד ראש הממשלה וכו'.
יש לציין כי לעתים המשרה הזמנית היא באמת זמנית, כמו משרת הכלכלן שביקשה לצרף רשות החברות במשרד האוצר כדי לטפל בהפרטה של תעש.
מינויים הוגנים: הבסיס לאמון הציבור
עקרון השוויון הוא מהעקרונות החשובים בשירות המדינה, ולצד העיקרון שלפיו פקידי הציבור נבחרים בהתאם לכישוריהם, הוא מהווה את הבסיס של שירות מדינה תקין שיכול לזכות באמון הציבור.
לכן גם תפקידו של נציב שירות המדינה הוא קריטי מכיוון שהוא שומר הסף של המדיניות הזאת, ומשום כך הנציב ואנשיו נדרשים לעמוד בפני מסכת לחצים פוליטיים מתמדת.
במקרים רבים, גם אם הם מנסים, אנשי הנציבות לא מצליחים להדוף את הלחץ, והמינויים הפוליטיים מאושרים בדרך זו או אחרת.
"הנציבות התנגדה לא אחת לבקשות פטור"
בתגובה לדברים נמסר מנציבות שירות המדינה כי "ראשית, בהתאם לנוהל הגשת בקשות למתן פטור ממכרז לוועדת שירות המדינה, כל בקשה למתן פטור נבחנת על ידי הלשכה המשפטית והגורמים המקצועיים בנציבות שירות המדינה. כמו כן מתקיימת התייעצות מקדימה עם משרד המשפטים טרם הבאת הבקשה לדיון בוועדת השירות של הנציבות.
"לא אחת, במסגרת בחינה מקדימה זו התנגדה הנציבות לבקשת הפטור ממכרז, והמשרד הרלבנטי משך את הבקשה לפטור ממכרז.
"במקרים אחרים משולבות הערות הנציבות ומשרד המשפטים בגוף הצעת ההחלטה המוגשת לוועדת השירות בנציבות. לפיכך, הבקשות המוגשות לוועדת השירות עוברות 'מסננת' מקדימה של נציבות שירות המדינה.
"שנית, בוועדת שירות המדינה מתקיים דיון בכל אחת מהצעות ההחלטה המובאות בפניה, ומתקבלת החלטה על ידי הוועדה בהתאם לסמכותה.
"בלא מעט מהחלטותיה של הוועדה התווספו תנאים או שהתווספו שינויים, ביחס להצעת ההחלטה שהוגשה על ידי המשרד המבקש".
