יום האישה הבינלאומי: נשים בישראל עדיין משתכרות שליש פחות מגברים
עפ"י הלמ"ס, נשים משתכרות שני שלישים משכר הגברים; ההפתעה: השכר לשעה של אישה ערביה זהה לזה של גבר ערבי עקב ההשכלה העודפת של נשים; בקרב יהודים מדובר על פער של 20% בשכר השעתי
השכר החודשי הממוצע של אישה שכירה עמד על 7,439 שקל בחודש ברוטו ב-2014, שני שלישים משכרו של הגבר השכיר הממוצע, כך עולה מנתונים שפירסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לכבוד יום האישה הבינלאומי.
חלק מהפער בשכר בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה של גברים ונשים (45.2 שעות עבודה בשבוע לגבר ו-36.7 שעות עבודה בשבוע לאישה), ומכאן שההכנסה הממוצעת לשעת עבודה עומד על 16% במקום כ-33%.
נשים הן גם מעל ל-50% מקרב חמשת העשירונים התחתונים ו-52% מועבדי חברות כח האדם. אולם הפער הגדול ביותר נמצא כאשר משווים את שיעור הנשים העובדות המועסקות במשרה חלקית לעומת אותו שיעור אצל הגברים. בקרב הנשים מדובר על 32.4% ובקרב גברים על 13.4% בלבד. פער זה מסביר את הפערים בהכנסה לא רק מבחינת מספר השעות אלא גם מבחינת סוג העבודה והשכר שמגיע איתה, כלומר נשים נמצאות יותר בעבודות במשרה חלקית שסביר להניח כי גם משלמות שכר שעתי נמוך יותר מאשר אותה עבודה במשרה מלאה.
מה שמעניין הוא שהשכר השעתי של אישה ערבייה כמעט זהה לשכר של גבר ערבי (38.7 שקל לשעה אצל גברים ערבים לעומת 2 אגורות פחות בקרב שנים ערביות). חלק מהסיבה לכך הוא שממוצע שנות הלימוד של הנשים הערביות גבוה יותר מהממוצע של הגברים הערבים- 13.7 לעומת 12.0, בהתאמה. לעומת זאת, השכר של אישה יהודייה נמוך ב- 20.3% מהשכר של גבר יהודי – 62.6 שקל לשעה אצל גברים לעומת 49.9 שקל לשעה אצל נשים.
בצד החיובי נשים חיות 3.8 שנים יותר מאשר גברים. בקרב היהודים המגמה בעשור האחרון היא של הקטנת הפער, והוא ירד מ-4 שנים ל-3.4 שנים. בקרב הערבים הפער גדל מעט בעשור האחרון מ-4.2 שנים ל-4.4. הפער בתוחלת חיים בין נשים וגברים בישראל הוא מהנמוכים בעולם. הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 5.3, ורק באיסלנד הפער נמוך יותר מאשר בישראל.