הסדר הפשרה בלאומי: בצעד קדימה וחצי צעד לאחור

מנסים לזרוק את הטרמפיסטים

לפי ההסדר ישלמו מבטחי הבנק 92 מיליון דולר (66 מיליון המבטחים החיצוניים, 26 מיליון ישלם ביטוח הקפטיב הפנימי). נוסף על כך ישלמו מכיסם נושאי המשרה גליה מאור, איתן רף וצבי איצקוביץ 5.1 מיליון שקל.

מנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח צילום: לאומי יח"צ

לבנק אינטרס עליון לאשר את ההסדר כדי לקבל את הכסף כמה שיותר מהר. לכן הוא מנסה להשליך החוצה את "הטרמפיסטים" שמנסים לעכב ולטרפד. ביום חמישי "הושלך" בעל המניות מיכאל פורת שהגיש תביעה נגזרת בארה"ב. נאור, שהגיש תביעה ייצוגית, עדיין בתמונה. לטענתו דבק בהסדר פגם שאמור לעצור את פרסומו כבר בשלב הזה. מדובר בסעיף שבו ניתן לנושאי המשרה בבנק שיפוי בדיעבד "לשורת מעשים חמורה שחורגים דרמטית ממה שאפשר לתת במסגרת החוק. כל התחייבות של הבנק לשיפוי בדיעבד לנושאי המשרה ביחס לעילת התביעה הייצוגית והחרגתה מהכיסוי הביטוחי מהווה התרשלות שסותרת את טובת הבנק. זה אינו חוקי ואין בסמכות בית המשפט לתת אותו. ויש בו גם ניגוד אינטרסים. את השיפוי נותנים ההנהלה ודירקטורים נוכחיים למי שהיה בעבר בוס שלהם", טען נאור.

מאזן ההרתעה שמרחף מעל ההסדר

באי כוח הבנק שישיבו בהמשך הצליחו למצוא יתרון גם בעיכוב הזמני הזה. "אם כבוב יכריע עכשיו בעניין החוקיות, יהיה קשה אחר כך ליועץ המשפטי או למפקח על הבנקים להעלות טענות כאלה בהמשך", טענו נציגיו, והזהירו מפני הניסיונות להפיל את ההסדר: "מי שישמחו על כך יהיו המבטחים ואפילו נושאי המשרה שעמדתם טרם נשמעה וטרם הוגשה לבית המשפט". משפט זה מגלם את "מאזן ההרתעה" שמרחף מעל ההסדר — מי שיפיל את הצ'ק של 66 מיליון הדולר מהמבטחים, מסתכן בכך שהבנק לא יראה כלום אם תתברר התביעה הנגזרת בבית המשפט בסופו של יום. ועם זה, אם תתברר, לא רק שייחשפו המבוכות והמחדלים שהיו כרוכים בהתנהלות הבנק, אלא שהוא עשוי לזכות להחזר גדול מזה שעליו הוסכם בהסדר.