דואר אדום ועידות

ועדת הכלכלה נגד כיל: "נעשה הכל כדי שהכרייה בשדה בריר לא תצא לפועל"

יו"ר הוועדה איתן כבל: "אם לוקחים לערד את האוויר הנקי והנוף אפשר כבר לסגור את העיר"; ח"כ דב חנין: "התוכנית המסוכנת ממשיכה להיות מקודמת תוך התעלמות מהעמדה של משרד הבריאות ושל המומחה הבינלאומי שהמדינה הזמינה"

"כאדם סביר אני אומר לעצמי שלא אלך לגור בערד כל עוד העננה הזאת מרחפת סביב הכרייה. אם לוקחים לערד את האוויר הנקי והנוף אפשר כבר לסגור את העיר. אי הידיעה היא הדבר הכי משתק שקיים וכל עוד לא נשתכנע בוודאות מלאה שלא תהיה פגיעה בתושבים נעשה הכל כדי שההליך הזה לא יצא לפועל", כך אמר יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל בדיון שהתקיים היום (ב') בוועדת הכלכלה על האישור שנתנה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לחברת כיל, לכרות פוספטים בשדה בריר.

קראו עוד בכלכליסט:

במהלך הדיון אמר ח"כ דב חנין, "התוכנית המסוכנת ממשיכה להיות מקודמת תוך התעלמות מהעמדה המקצועית של משרד הבריאות ושל המומחה הבינלאומי שהמדינה הזמינה, דרך פרשנות מסולפת של חוק אוויר נקי. זה חוק שבא להגן על הציבור, ולא לאפשר זיהומי אוויר. מה שעושים זה שבעצם מתעלמים מערכי היעד- ערכים שקבענו שמבטאים את ההגנה על בריאות האזרחים. הם חייבים לשמש אותנו כדי להנחות את הגורמים התכנוניים. המדינה או הממשלה מתעלמת מהקביעה שלנו כמחוקקים וממשיכה לקדם את המיזם המסוכן הזה. במובן הזה זה מסוכן יותר ממה שקורה במפרץ חיפה. שם אפשר להגיד שאת הזיהומים ירשנו מהבריטים. כאן אנחנו עושים זאת במו ידינו. זו עיר שתוכננה להיות עיר תיירות. פעם היו מגיעים לשם אנשים כדי להחלים מאסטמה. כמה אנשים יעבדו במכרה בשדה בריר? מעטים. למה לא בוחנים חלופות אחרות? האם המדינה צריכה לאפשר את הכרייה כדי לאפשר ייצוא פוספטים כדי להגדיל רווחים לאחים עופר? במקום הזה נמצא יישוב - אל-פורה, 9,000 בדואים ערבים גרים שם. צריך לבצע טרנספר לכל אלה כדי להקים מכרה פוסטים לאחים עופר".

חנין הסביר כי "הם אומרים שלא יהיו נזקים מכיוון שהם ירטיבו את תהליך הכרייה. אתם יודעים כמה מים יצטרכו? מסתבר שאין משבר מים. נעביר כמויות אדירות של מים לנגב כדי להרטיב את הכרייה."

חנין. "מסתבר שאין משבר מים" צילום: יריב כץ

לטענת ח"כ תמר זנדברג, "ערד תקרוס, לא אם המכרות לא ייפתחו שם, אלא אם הם כן יפתחו שם. כי היא תהפוך לעיר מזוהמת ומסוכנת. כי מעיר שיכולה להיות פנינת תיירות היא תהפוך לעיירת מכרות וערד תקרוס. ישבתי עם ילד, והוא אמר לי - אתם יודעים למה אנחנו מפחדים, למרות שכל ההחלטות נגד? כי כאן באדמה פשוט קבור יותר מידי כסף. במקום ללכת ולחפש את החלופה שקיימת במקום אחר, כבר יש שם כרייה של פוספטים, רק צריך לחפור יותר עמוק ועם רווח יותר קטן".

זנדברג המשיכה: מדובר במשפחה אחת שמקבלת מהמדינה הטבת מס פסיכית - במקום 900 מיליון שקל האחים עופר ישלמו רק 100 אלף שקל. אחרי שקיבלו עוד הקלות בשישנסקי 1 ו-2, לצמצם את שולי הרווח בקצת בשביל הבריאות של תושבי ערד והנגב כולו, זה מחיר שצריך לשלם אותו".

ח"כ תמר זנדברג. "מעיר שיכולה להיות פנינת תיירות ערד תהפוך לעיירת מכרות"

יש לציין כי בטיוטת המלצות שהביא האוצר כחלק מהצוות הבין משרדי שעסק בהמלצות ששינסקי 2 דובר על קידום אישור הכרייה בשדה בריר, עוד בטרם התכנסה המועצה הארצית לתכנון לדון בנושא, כמעין פיצוי על המלצות ששינסקי 2. אותו מתווה הקלות לא אושר בסופו של דבר.

סמנכ"ל האקולוגיה של רותם, שבבעלותה של כיל אמר כי, "הנושא נבדק על ידי המשרד להגנת הסביבה מספר פעמים, והוא מקודם בצורה איטית. מדובר על מודל שמבוסס על בחינות בשטח. בסופו של יום המשרד דרש לבצע כריית ניסיון, כדי לתקף את המודל". לדבריו, גם חוות הדעת של משרד הבריאות לא מצאה אינדיקציה לתחלואה עודפת במכרות פוספטים. לטענתו, "מדובר במערכת גדולה שמחזיקה את הנגב עם שכר גבוה לעובדים."

ח"כ מיקי רוזנטל אמר בתגובה לדברי נציג כיל כי "לפני 20 ומשהו שנים, שירטטו גיאולוגים, מכרות עתידיים של פוספטים בנגב - בין היתר בצין ברמת עובדה, כמובן בשדה בריר ובדו"ח של הגיאולוג, כתוב ברותם עמוק, וצין עמוק. מה זה אומר? שלחברה לישראל כדאי לפתח את המכרה בשדה בריר, משום שעלויות ההפקה של טונה הרבה יותר זולות מאשר בעומק רב יותר. מאז הדו"ח הגיאולוגי הזה לא נעשתה שום בדיקה רצינית על ידי המדינה, והחברה לא פרסמה שום דבר כזה, על בחינה של הנגב והערבה, ולפיך אין לנו תשובה חד משמעית על חלופות".

לצד חברי הכנסת גם איזבלה קרקיס, אפידמיולוגית סביבתית ממשרד הבריאות, הביעה התנגדות ואמרה "פרופ' סמט המומחה הבינלאומי, העריך את התוספת הבריאותית, מדובר על תוספת מקרי מוות של כ-7 מקרי מוות נוספים על כל 10,000 מקרי מוות ידועים. מכיוון שמדובר על אוכלוסיה קטנה יחסית של ערד והסביבה, ומקרי המוות מבוסס רק על כמות התושבים של ערד, אך זה לא. הביטוי המספרי מבוסס על אוכלוסיה קטנה, אך עצמם הסיכון המהותי, זה מה שחשוב למשרד הבריאות".

יו"ר ועדת הכנסת, דוד ביטן העלה תהיה על האישור ואמר, "אם משרד הבריאות מתנגד אז על מה הדיון פה בכלל?".

ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו, אמר כי לא מדובר רק בעיר אלא גם בפגיעה בתושבי כסייפה והפזורה והחיילים המוצבים באזור. "ברגע שיש חשש בריאותי אף אדם שפוי לא ירצה לגור במקום. משרד הבריאות קבע שיש סיכון, אז צריך לעצור את זה עכשיו. תורידו את החרב הזאת מעל ראשינו, יש מספיק אתגרים אחרים לעיר".