היעד החדש של שכר הבכירים: רק 3 מיליון שקל

משרד האוצר נעתר לדרישת ועדת הכספים בראשות ח”כ משה גפני, והסכים להנמיך את תקרת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים מ־3.5 מיליון שקל בשנה ל־3 מיליון שקל — כך נודע ל"כלכליסט". הוועדה אמורה להצביע על הצעת החוק המעודכנת ביום רביעי - כמעט שנתיים לאחר ששר האוצר הקודם יאיר לפיד חשף לראשונה את הכוונה להגביל את שכר בכירי המערכת הפיננסית.

הצעת החוק המקורית של לפיד הציבה את רף השכר של הבכירים על 3.5 מיליון שקלים בשנה, אולם קידום החוק נעצר עם פיטוריו של לפיד ופיזור הכנסת. שר האוצר משה כחלון אמר בעבר שלדעתו יש להנמיך את הרף, אולם מאז נכנס לתפקידו הוא קידם את החוק של לפיד כלשונו, ובלי דחיפות יוצאת דופן. החוק הגיע לוועדת הכספים רק לפני חודש וחצי, ובדיונים דרשו חבריה להנמיך את התקרה מתחת ל־3.5 מיליון שקל. נציגי האוצר דחו את הדרישה בטענה שמגבלה של כמיליון דולר מקובלת בעולם. אולם בדיונים עם יו”ר הוועדה גפני, הסכימו לאחרונה בכירי האוצר ובראשם הממונה על אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, להנמיך את התקרה ל־3 מיליון שקל.

החוק אינו מונע מתאגידים פיננסיים שמנהלים את כספו של הציבור — בנקים, חברות ביטוח וקרנות השקעות — לשלם למנהליהם שכר של יותר מ־3 מיליון שקל בשנה, אולם מטיל על סכומים אלה מגבלות חדשות. באופן רגיל, עלויות שכר נחשבות להוצאה של החברה העסקית. מכיוון שמס חברות משולם רק על הרווח — החברה אינה משלמת מס על הוצאות השכר. אולם לפי ההצעה, שכר שישלמו אותם גופים מעל לתקרה שתיקבע לא יהיה מוכר לצורך מס, והם יצטרכו לשלם עליו מס חברות רגיל של 25%. באוצר מקווים שכך תושג הרתעה שתגרום להגבלת שכר הבכירים.

ב־2015, השתכרה מנכ”לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח שכר הגבוה ביותר מבין מנכ”לי הבנקים — 8.1 מיליון שקל. מבין מנכ”לי חברות הביטוח, השכר הגבוה ביותר שפורסם הוא של מנכ”ל כלל ביטוח, איזי כהן, שב־2014 השתכר 9.4 מיליון שקל.

הנמכת התקרה בחצי מיליון שקלים צפויה להעלות את תשלום המס של הגופים הפיננסיים במאות אלפי שקלים בודדות בשנה לעומת הרף המקורי. יש לציין שהרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים הגיע ב־2015 ל־8.24 מיליארד שקל, 27% יותר מב־2014.

בנוסף דורש החוק ששכר הגבוה מהתקרה יאושר ברוב של יותר מ־50% באסיפה הכללית של בעלי המניות, שבה לא יוכלו להשתתף בעלי מניות השליטה. ייתכן שהגברת הפיקוח הציבורי באסיפה תביא גם היא להגבלת שכר הבכירים.

נשק במלחמה

את ההסכמה של האוצר להוריד את התקרה אי אפשר להבין במנותק מהחזית הרחבה שנפערה לאחרונה בין גפני לבכירי המשרד. בשני הדיונים בהצעת החוק, כל חברי ועדת הכספים תמכו בה, אולם חלקם — ובהם גפני עצמו — דרשו להוריד את התקרה עוד יותר. אחרים דרשו להחיל את החוק על כל החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה. אלא שהאוצר חזר על עמדתו, שהרף מבוסס על הנהוג בחו”ל. גפני התבצר בעמדתו והדיונים נעצרו, כשבשלב מסוים אף נטען שעמדת הוועדה, כלומר גפני, היא שיש לקבוע את התקרה על שכר של 1.5 מיליון שקל בשנה.

צילומים: עמית שעל, רון קדמי, אבשלום ששוני, סיון פרג', תמר מצפי, ורדי כהנא

מעבר לדרישה העניינית, חוק שכר הבכירים הפך לנשק במאבקים בין גפני לפקידי האוצר. גפני החליט “לעשות שריר”, בגיבוי חברי הוועדה, אך סביר שאם האוצר היה מתגמש איתו בנושאים הקרובים יותר ללבו, גפני היה משחרר את החוק.

גפני מנהל מאבק רועש נגד כוונת האוצר לקדם חוקים חדשים למאבק בהון השחור, ולפיהם רשות המסים תקבל מהבנקים דיווח על פעולות חשודות בחשבונות. גפני איים ש”יילך עד הסוף” ויפיל את הממשלה אם החוק יעבור.

בנוסף, הוא נתון בלחץ מועצת גדולי התורה להגיע להישגים בשלל נושאים. הוא סוחב מתיחות עם הממונה על התקציבים אמיר לוי עוד מתקופת אישור התקציב וחוק ההסדרים בנובמבר. גפני נאבק כיום לקדם את ההתחייבות הקואליציונית להחזיר את קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים. הצעת החוק הממשלתית כבר אושרה בממשלה ובוועדת השרים לחקיקה, אך אינה מקודמת. בנוסף, יהדות התורה מאיימת במשבר קואליציוני חריף בשל רצף צעדים מהחודשיים האחרונים: מינויו של חילוני למנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, פסיקת בג”ץ בנוגע לשימוש של הרפורמים במקוואות, וההחלטה המגדירה רחבת כותל לרפורמים.

בשל המתיחות, אגף התקציבים נמנע בשבוע האחרון מלהעביר לוועדה שורה ארוכה של בקשות לאישורים תקציביים בסך 30 מיליארד שקל — מתוך הבנה שגפני לא יעלה אותן לדיון בוועדה.

הבנקאים שוב על הכוונת

אלא שנראה שבכל הנוגע לחוק הגבלת שכר הבכירים, האוצר הסכים להתגמש עם גפני די בקלות. סיבה אחת היא שמושב הכנסת מסתיים בעוד פחות מחודש ויש לחץ הדדי להגיע לפשרות בכל החזיתות. בנוסף, פרסומי דו”חות הבנקים הקלו על האוצר לגלות אוזן קשבת לגפני, וכך להעניק לו הישג פוליטי שמשתלב גם באג’נדה של כחלון.

הצעת החוק של לפיד נולדה בעקבות אישור תוכנית שכר שנתית של מנכ”לית לאומי רוסק־עמינח, שעמדה על על 6.5 מיליון שקל, ואושרה למרות התנגדות ציבורית רחבה שלפיד היה שותף לה. הדו”חות שפורסמו לפני שבועיים לימדו ששכר הבנקאים, ובמיוחד של רוסק־עמינח, רק עלה.

אם אכן תאושר הצעת החוק ביום רביעי בוועדה, היא אמורה לעלות לאישור במליאת הכנסת בשבוע הבא ולהיכנס לתוקף באופן מיידי. אולם גורמים בוועדת הכספים ציינו בסוף השבוע שבשל המתח בין הוועדה למשרד האוצר, יש אפשרות ש"הפוליטיקה תעשה את שלה והחוק לא יעלה בסוף להצבעה".

גפני אמר בסוף השבוע ל"כלכליסט" כי "שיבצתי את הדיון בסדר היום של הוועדה, אבל עדיין לא שמעתי מהאוצר מה הם מוכנים לשנות בחוק. הגבלה של 3.5 מיליון שקל בשנה היא גבוהה מדי. זו פעם ראשונה שיש חוק שמגביל את השכר — זה חשוב מאוד ואני מקווה שהאוצר יבוא עם תשובה טובה כי אני אמרתי שאני לא מתכוון להתמהמה יותר עם החוק".