אחרי נתניהו והפרקליטות, עכשיו גם מני נפתלי מערער: "ביה"ד לא קנס את המדינה על הפרת תנאי עבודתי"
נפתלי מערער על 3 סוגיות: ההבטחה לקבלת תקן של עובד קבוע בשירות המדינה – שלא התקיימה לשיטתו, הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה על ידי המדינה וכן על דחיית תביעת לשון הרע נגד רה"מ. נפתלי מבקש פיצוי של 240 אלף שקל עבור 32 הפעמים בהן המדינה הפרה את חוק שעות עבודה ומנוחה.
מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, מערער היום (א') על פסק הדין שניתן בעניינו בבית הדין האזורי לעבודה וטוען כי בית המשפט טעה כשלא קיבל כמה מטענותיו, בין השאר כשלא קנס את המדינה על הפרת תנאי עבודתו.
נפתלי מבקש פיצוי של 240 אלף שקל עבור 32 הפעמים בהן המדינה הפרה את חוק שעות עבודה ומנוחה.
בחודש שעבר קיבל בית הדין האזורי לעבודה, באופן חלקי, את טענותיו של נפתלי ופסק כי המדינה תפצה אותו ב-170 אלף שקל.
בפסק הדין של השופטת דיתה פרוז'ינין נמתחה ביקורת חריפה על ההתנהלות במעון ראש הממשלה ובעיקר בכל הנוגע ליחסה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, כלפי העובדים. בית הדין קבע כי נפתלי היה נתון לתנאי העסקה פוגעניים, אך דחה את טענתו כי הובטח לו תקן קבוע על ידי איש הכספים במעון רה"מ, עזרא סיידוף, ולכן הופרה כלפיו ההבטחה המנהלית. בנוסף דחה בית הדין את תביעתו של נפתלי כלפי רה"מ בנימין נתניהו, על כך שהוציא את דיבתו רעה בראיון טלוויזיוני. לפי פסק הדין, דבריו של נתניהו נאמרו באופן כללי ולא התייחסו דווקא אל נפתלי.
בעקבות פסק הדין הגישה רעיית ראש הממשלה בקשה לערער על פסק הדין, אף שלא היה צד לו. בימים האחרונים פנתה גם הפרקליטות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת ערעור על קביעות שנקבעו ושהינן שגויות, לטענת המדינה.
כעת גם נפתלי, באמצעות עוה"ד נאוה פינצ'וק אלכסנדר ונעמי לנדאו, מגיש ערעור על פסק הדין. נפתלי מערער על 3 סוגיות: ההבטחה לקבלת תקן של עובד קבוע בשירות המדינה – שלא התקיימה לשיטתו, הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה על ידי המדינה וכן על דחיית תביעת לשון הרע נגד רה"מ.
לדברי נפתלי, הוכח שסיידף היה מוסמך להתחייב כלפיו לתקן קבוע במשרת אב הבית וכי תוכן ההבטחה כלפיו היה מפורש, ברור, חד משמעי ולא מוטל בספק. לכן, נטען, נפתלי עמד בכל המבחנים הנדרשים לשם הוכחת טענתו לקיומה של הבטחה שלטונית, מנהלית מחייבת "ברת קיימא וברת אכיפה".
באשר לתביעת לשון הרע כלפי נתניהו, טוען נפתלי כי בית הדין האזורי לעבודה טעה כשקבע כי דבריו אינם מתייחסים אליו בהכרח. "נתניהו ורעייתו", נכתב בערעור, "מתוך כוונת מכוון, הוציאו ואף המשיכו להוציא את דיבתו של נפתלי באופן שיטתי ופעיל, תוך ניצול מעמדם הרם, במטרה להכפיש ולהשפיל אותו ואת משפחתו, לפגוע באמינותו, במשרתו, בעסקו, במשלח ידו ובשמו הטוב ואף לפגוע בהליך השיפוטי".
הערעור מתייחס גם לחיוב המדינה בקנס בכל הנוגע להפרת הוראות חוק שות עבודה ומנוחה. קנס שניתן על פי חוק כאשר המעסיק מפר את חובתו לתת לעובד מנוחה שבועית. לפי נפתלי, בית הדין קבע "נחרצות" כי המדינה פעלה בניגוד לחוק אולם היא לא נקנסה על כך.
"טעה בית הדין האזורי לעבודה", נכתב בערעור, "משלא פסק את הסעד החוקי על פי דין לכל הפרה והפרה, בנוסף, וללא כל קשר עם קביעתו כי מדובר בהעסקה פוגענית. טעה בין הדין כי לא השיט על המדינה את הקנס הקבו בחוק שעות עבודה ומנוחה על אף מסקנתו העובדתית והמשפטית כי בוצעה הפרה סיסטמתית של החוק".
עוד נכתב כי תכליתו של הקנס הוא כי מעסיק שעובר על החוק יישא בתוצאה כלכלית שיש בה כדי להרתיע אותו ומעסיקים אחרים לבל יעברו על החוק ויעסיקו עובדים בניגוד לאמור בו. "הדברים", כותב נפתלי לבית המשפט, "נכונים על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן במעסיק האולטימטיבי במדינה – המדינה".
"בית הדין", נכתב, "הפך את הסנקציה הכספית הקובע בחור 'לאור מתה' שעה שלא השיט על המדינה את העיצום הכספי הקבוע בו... קל וחומר שאם מעסיק 'רגיל' נקנס על כך הרי שעל מדינת ישראל להיות נר לרגלי המעסיקים, לשמש דוגמא ואל לו לבית הדין להירתע מענישת המדינה בגין מעשיה כאחד המעסיקים".
לדברי עו"ד נאוה פינצ'וק אלכסנדר, המייצגת את מני נפתלי, בערעור מבקש נפתלי לחזור ולהיות עובד מדינה. "אחרי שעבד תקופה ממושכת כאב בית ומאבטח במשרד ראש הממשלה, הוא צריך לקבל מעמד של עובד במדינה, שיש לו זכות לגשת למכרז פנימי למשרה מתאימה בשירות המדינה. אנחנו סבורים, שצריך לקבל את התביעה על לשון הרע נגד בנימין נתניהו, מפני שכל אחד ששמע אותו מדבר על עובדים ממורמרים שפיטרו אותם, הבין שמדובר במני נפתלי, ומר נתניהו עצמו לא היה מוכן לבוא לבית משפט ולהעיד שהוא לא התכוון למני נפתלי. אנחנו גם סבורים, שכאשר המדינה יודעת שעובד מועסק מאות שעות עבודה בחודש, צריך להשית עליה את הקנסות שקובע החוק על מי שמפר את חוק שעות עבודה ומנוחה – ולשלם אותם לעובד".
עו"ד נעמי לנדאו, אמרה כי נפתלי נחוש לעמוד על זכויותיו עד תום, ובטוח בצדקתו במאת האחוזים. "מלבד מיצוי זכויותיו האישיות", אמרה, "נפתלי חש חובה עמוקה להגן גם על העובדים הנוכחיים והעתידיים במעון רוה"מ, מפני אי מילוי הבטחות שלטוניות ללא כיסוי ומפני העבדתם בפרך כמו היו עבדים, תוך התנכלות תעסוקתית קשה. מני נפתלי חש תמיהה לנוכח החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, לדחות את תביעתו בגין הוצאת לשון הרע שהגיש נגד רוה"מ, וזאת על אף שראש שהממשלה התעלם מתביעה זו ולא טרח כלל להגיש את גרסתו. נוסף על כך, הגיעה העת שבית הדין לעבודה יפסוק סכומים גבוהים יותר, שיביעו את שעט הנפש ממעשי הנתבעים, כפי שהובעה במלים קשות מאוד בפסק הדין, באופן שיהוו פיצוי הולם על הנזקים הממוניים והלא ממוניים שנגרמו לתובע".