מקורות העדיפה לרכוש חשמל מדוראד במקום לחסוך מיליונים

תעריף המים שלכם היה יכול להיות נמוך יותר. לפני שש שנים חברת המים הממשלתית מקורות חתמה על חוזה לרכישת חשמל ב־2.4 מיליארד שקל מתחנת הכוח הפרטית דוראד, גם היא בבעלות המדינה באמצעות קצא"א. מקורות התחייבה ל־12 שנה לתחנת הכוח שעדיין היתה בשלבי הקמה, אף שקיבלה הצעה זולה ב־10% מהמתחרה OPC, שמתפעלת תחנה במישור רתם שבנגב. כך נודע ל"כלכליסט".

המשמעות היא שמקורות היתה יכולה לחסוך כ־20 מיליון שקל לשנה או כ־260 מיליון שקל לכל תקופת החוזה - שלפחות בחלקם היו מתגלגלים לתעריף המים. כך, למשל, בינואר ירד התעריף בכ־3% בשל הפחתות בתעריף החשמל שנרשמו במהלך 2015.

ראשית הפרשה בספטמבר 2008 כשמקורות החליטה לצאת למכרז לאספקת חשמל. לטענת החברה למכרז ניגשו רק דוראד ודליה אנרגיות, ואילו ל־OPC לא היה כלל רישיון לספק חשמל, כך שהיא לא עמדה בתנאי הסף. הבעיה עם טיעון זה היא שגם לדוראד לא היה רישיון אספקה במועד ההוא, מה שהפך את כל המכרז לבעייתי.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי אנשי מקורות דווקא נפגשו אז עם OPC, והדרג הניהולי הבכיר אף קיבל הצעות מחיר, אולם אלו נדחו.

דורון גרופר, מנכ"ל מקורות שהפך למנכ"ל דוראד, ומבקר המדינה יוסף שפירא צילום: אוראל כהן, עומר מסינגר

יתרה מזאת, באותה תקופה OPC היתה אז כבר בשלבי בנייה של תחנת הכוח, ולכן היא יכלה לא רק להציע מחיר נמוך יותר מדוראד, אלא גם מועד אספקת חשמל שהקדים אותה בכמעט שנה.

הבעייתיות במכרז החשמל מקורות עלתה גם בדו"ח של מבקר המדינה מאוקטובר 2013 שבו הוא גילה כי באפריל 2009 התברר למקורות כי דוראד לא עמדה בתנאי סף חיוני - פג תוקפו של הרישיון לייצור חשמל שהיה ברשותה. ובכל זאת היא לא עשתה דבר בנדון. לדברי שפירא, "היה על מקורות לבחון את משמעות הפגם ואת השפעתו על הזכייה במכרז".

דורון גרופר, מי שכיהן בעבר כמנכ"ל מקורות עד תחילת שנות ה־2000, הפך כמה שנים לאחר מכן למנכ"ל דוראד. במקורות דוחים כל קשר בין עברו של גרופר במקורות לבחירה בדוראד ומדגישים כי גרופר לא היה מעורב בחוזה או בגיבושו.

ממקורות נמסר בתגובה: "ב־2011 פנתה OPC לכלל לקוחותיה, ובעקבות פנייה זו התקיימו פגישות בין נציגי החברה לנציגי מקורות בדרגים נמוכים בעניין מכירת חשמל פרטי נוסף למתקני מקורות. OPC מעולם לא נתנה הצעה זולה יותר מזו של דוראד ב־10%. נהפוך הוא, הצעתה כלל לא היתה אטרקטיבית, ובמבנה שלה דרשה להחליף עבור חלק מהצרכנים את דוראד כספק, כך שברור שלא היתה כל כדאיות כלכלית, מאחר ששיעור ההנחה שאותה מקבלת מקורות מדוראד הוא מהגבוהים במשק".

לא ניתן היה להשיג את תגובת גרופר.

גם משרד הביטחון היה יכול לחסוך מיליונים על חשמל

חוזה החשמל של מקורות עם דוראד אינו הראשון שזכה לביקורת ממבקר המדינה. ב־2004 החליט משרד הביטחון לרכוש חשמל מוזל מתחנות כוח פרטיות, ולפי המבקר יוסף שפירא נמצאה שורת כשלים ארוכה בתהליך: הוא נוהל ללא מכרז בידי מי שהיה נגוע לכאורה בניגוד עניינים והסתיים בהחמצת חיסכון כספי ענק לציבור.

עמוס ירון, אז מנכ"ל משרד הביטחון ולימים יו"ר דוראד, הוא שניהל את המכרז; כלומר לקוח שהפך לספק. שפירא כתב בביקורת שלו שהתקבלה המלצה של היועצת המשפטית של מערכת הביטחון באותה העת עו"ד צביה גרוס כי "למען הנראות הציבורית יימנע המנכ"ל לשעבר מלחתום על אישור ההסכם הראשון", ובמקומו חתם עליו המשנה שלו.

גם כאן פנתה OPC המתחרה למשרד הביטחון בהצעה זולה משל דוראד, שלפי המבקר גילמה חיסכון של 1.5 מיליארד שקל לכל תקופת החוזה - 12 שנה. ובכל זאת חתם משרד הביטחון על חוזה מול דוראד ב־2010.

החוזה נדחה 3 פעמים כי דוראד לא עמדה בתנאיו

בנוסף, דוראד הביאה לדחייה ממושכת של החתימה על החוזה עם המשרד, משום שהחמיצה שלוש הזדמנויות שונות להשיג את המימון להקמת תחנת הכוח (סגירה פיננסית) - תנאי להתקשרות בין הצדדים. המועד הראשון היה עד סוף 2009, שבו התברר גם כי לדוראד לא היה רישיון ייצור חשמל בתוקף. מנכ"ל המשרד דאז פנחס בוכריס קבע כי על דוראד להשלים את הסגירה עד יוני 2010, ו"לא תהיה הארכה נוספת ברגע שיפוג הזמן שנקבע בהסכם".

אלא שדוראד לא עמדה גם בתנאי זה, ובספטמבר 2010 נחתם ההסכם השלישי, גם הוא כקודמיו, בפטור ממכרז. במשרד טענו שזו התקשרות המשך, אך המבקר דחה טענה זו וקבע כי "כיוון שההסכם הראשון וההסכם השני לא קוימו (...) מדובר בהתקשרות חדשה המחייבת אישור של ועדת פטור".

גם התעשייה האווירית בחרה בדוראד ללא מכרז

מאז חתמה דוראד על כמה חוזים גדולים, בין היתר מול התעשייה האווירית, שכפופה למשרד הביטחון. בחברה מוסרים כי "תהליך ההתקשרות בוצע בהתאם לחוק". אלא שבדיקת "כלכליסט" מעלה כי לא בוצע מכרז מסודר, ודוראד פשוט נבחרה.

ירון עזב את דוראד ב־2012 וכיום מכהן כדירקטור חיצוני בדלק קידוחים - מהחברות שמחזיקות במאגר תמר, מונופול שמספק גז לדוראד, כלומר עבר שוב מעמדת הלקוח לספק.