מאגר נתוני האשראי אושר בוועדת הכלכלה; יוקם תוך שנתיים וחצי

ועדת הכלכלה אישרה את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני האשראי בדיון שהתקיים היום (ב') בנוכחות שרת המשפטים איילת שקד, שר האוצר משה כחלון ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג.

על פי הצעת החוק, כל לקוח שמעוניין לקבל אשראי להלוואה, נותן את אישורו לבנק או לנותן אשראי אחר, הבנק פונה ללשכת האשראי שמוציאה את הנתונים ממאגר הנתונים שיישב בבנק ישראל, מעבדת אותם ומעבירה לבנק דו"ח נתוני אשראי ודירוג שמשקף את הסיכון שבמתן האשראי לאותו לקוח. המטרה היא כי נותן האשראי יתבסס על הדו"ח והדירוג בכדי לקבל החלטה מושכלת לגבי מתן תנאי האשראי ללקוח, מה שאמור ליצור תחרות בין נותני האשראי על הלקוחות לעומת המצב היום, בו רק הבנק של אותו לקוח מכיר אותו.

בדיון שהתקיים היום נקבע כי המאגר יקום בעוד שנתיים וחצי, ולא שנתיים כפי שנקבע בהתחלה. בכל מקרה אפשר יהיה לדחות את ההקמה עד ל-4 שנים.

קרן סיוע למודרי האשראי

במהלך דיוני הוועדה על הקמת המאגר, סיכם יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל עם שר האוצר כי תקום קרן שתסייע לאלו שבגלל מצבם הכלכלי סביר כי לא יקבלו אשראי. הקרן, שתעמוד ככל הנראה על 50 מיליון שקל, תעניק ערבות לבנקים כנגד ההלוואות שינתנו למודרי האשראי.

כבל התייחס לסיכום זה ואמר כי "בסופו של תהליך, החוק הזה הוא חוק כלכלי, אבל הפכנו אותו שיהיו לו משמעויות חברתיות. הקמת הקרן, שהיא הצלחה גדולה, כל אותם מודרים לא מקבלים אשראי. הסכים שר האוצר, ויעל מבורך, אני סומך על מילתכם, אנחנו מקימים קרן שתחילתה ב-50 מיליון שקל ומצפים שתדעו להגדיל אותה". 

כבל התייחס לאוכלוסיות השונות ואמר "לקבוצת המודרים תהיה קרן. וישנה הקבוצה עם דירוג 1-5 והקבוצה עם דירוג מ-6-10, אין ספק שהחוק הזה מדהים לקבוצה שמ 6-10, הרצון שלנו לגרום לכך שמצבם של 30% מהקבוצה מ-1-5 ששני בני הזוג צריכים לעבוד קשה לפרנסתם, והצ'קים שלהם חוזרים, ישתפר בכל הנוגע ללקיחת אשראי."

איילת שקד. "החלטה נכונה" צילום: אלכס קולומויסקי

כחלון: "מאמין בכוחה של הכנסת"

שר האוצר משה כחלון אמר בדיון כי "מעולם לא חששתי להעביר דברים בכנסת, אני מאמין בכנסת, וחושב שאיפה שאפשר לטייב את הדברים ולשמוע עוד הערות אני עושה את זה. אתמול קבלתי הצעה של חיים כץ בנוגע לכך שהחלטות גדולות צריכות להגיע לכנסת. הסכמתי. אין פה אגו ואין משחקי יוקרה. סמכנו על הכנסת ואנחנו סומכים, יש חוקים שצריך להעביר יותר מהר. התרומה של החוק למשק, לכל הקבוצות השונות. אני רוצה לומר שזה כיף שחוק שהתחילו לדבר עליו ב-2002, אתה סיימת אותו".

שרת המשפטים, איילת שקד סיפרה כי "מייד אחרי השבעת הממשלה, אני מקבלת טלפון משר האוצר על החוק שקבור אצלי במשרד, לא ידעתי עליו. הרגישות לפרטיות של האנשים, חשוב בעידן השקיפות לשמור על הפרטיות. אני זוכרת ששר האוצר רצה שנעביר את זה עד התקציב. אמרתי בפברואר יהיה לך חוק. פספסתי בגדר".

שקד הוסיפה כי "הקואליציה טעתה, נכון היה להעביר את זה לכאן, עשיתם עבודה נפלאה, אני חושבת שהדיונים כאן היו יוצאים מן הכלל. אני חושבת שאנחנו משתווים לאומות העולם, ההחלטה לשים את זה בבנק ישראל היא החלטה נכונה".

ח"כ דב חנין. "ריכוז כוח בלתי מידתי" צילום: שאול גולן

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג אמרה – "זו דוגמה יוצאת מן הכלל שאפשר לקדם נושאים מורכבים כאשר משתפים פעולה. בשנים האחרונות פועלים בבנק ישראל בדרכים שונות לקדם את התחרות בשוק האשראי. מרכיב חשוב הוא לטפל בהיעדר המידע שמקשה על נותני אשראי שאין להם קשר מתמשך עם מקבל האשראי". לדבריה, "מאגר נתוני אשראי שמוקם היום צפוי לתת פתרון למידע הא-סמטרי. לצמצם. המידע הלא מזוהה שיש במאגר יכול לסייע לנו לעקוב אחרי התפתחויות בשוק האשראי. מאחר שלבנק ישראל יש את הידע והניסיון לקדם פרויקטים כאלה, החלטנו לקחת על עצמנו את זה" הנגידה הוסיפה כי "אנחנו רואים חשיבות רבה מאד בהגנת הפרטיות ומודעים לכובד האחריות על בנק ישראל" וציינה כי "חשוב שהממשלה תפעל לקידום האוריינות הפיננסית של האזרחים".

המתנגדים לחוק: דגל שחור מונף מעל החוק; יוצר חברה בשירות האח הגדול

מנגד, ח"כ דב חנין שמתנגד להצעה אמר בדיון כי: "אני מציע לדחות את תחילת החוק בעשר שנים כדי ללמוד לעומק את כל הבעיות שבו. הבעיה הגדולה של החוק הזה היא שהוא א-סימטרי: הוא יוצר שקיפות של האזרחים בפני ההון, אבל לא של ההון בפני האזרחים. הוא ממסד את אי השיוויון בחברה הישראלית. אנחנו נותנים כאן לאי השוויון תעודת תוקף של הכנסת. מדיניות אנטי חברתית יצרה את הפערים חברתיים-כלכליים בין אוכלוסיות שונות והרעה את מצבם הכלכלי של רבים בישראל והחוק הזה יקבע את החלוקה המעמדית בחברה. מעבר לכך, ישנה כאן תפיסה טוטאליטרית של האזרח, וריכוז כוח בלתי מידתי. ביקרנו את המאגר הביומטרי ועכשיו מייצרים כאן מאגר פיננסי שהוא לא פחות אם לא יותר מסוכן. ישנן בחוק עוד בעיות רבות שעלולות להביא בהמשך להפרטה של המאגר הזה, למסחור של הנתונים הרגישים הללו. מצבם הפיננסי של אזרחי ישראל הופך לבן ערובה בידי ההון בישראל".

פרופ' דוד לוי-פאור ממכון ון ליר בירושלים הביע לאורך הדיונים התנגדות ומסר כי "המאגר והדירוג הפיננסי עוד יותר מהמאגר הביומטרי, מהווים הרחבה לא ראויה של כוחה של המדינה והבנקים מול האזרח. הם נוגדים עקרונות יסוד חוקתיים, כמו כבוד האדם וחירותו. החוק יוצר מאגר נתונים פיננסיים של כולנו, מעמיד את הנתונים לרשות גופים עסקיים שידרגו אותנו. הדירוג איננו משרת את הציבור, אלא מצמצם את הסיכונים של הגופים המלווים, כלומר הבנקים. דרך הדירוג והקריטריונים אינם שקופים בפני אף אחד, כמו בארה"ב, הם עלולים ליצור מצב שהם ממליצים לקחת הלוואות גם כשלא צריכים אותם, פשוט כדי לזכות בדירוג גבוה. חברה המדרגת את אזרחיה ללא צורך, טעם ותועלת ציבורית - היא חברה הנתונה לשירות הדעת של האחים הגדולים. האח הגדול – המדינה, האח הגדול – הגופים הפיננסיים. חוק נתוני האשראי הוא חוק שדגל שחור מונף מעליו. יש כאן חזרה למדיניות הכלכלית הימנית שקדמה למחאה החברתית. אני צופה ומקווה שגורלו יהיה כגורל בית הסוהר הפרטי וחוק ויסקונסין".

עו"ד דן חי, יו"ר הועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין: "זהו יום עצוב למדינה. הממשלה נעצה עוד סכין בזכות לפרטיות. החוק החדש יהפוך את בנק ישראל לאח הגדול הפיננסי שלנו וזו גם רק שאלה של זמן עד שכל המידע הזה ידלוף החוצה. יוזמי החוק לא עשו מספיק מאמצים לצמצום הפגיעה בפרטיות האזרחים ולא אומצו המלצות שהיו יכולות למזער את הפגיעה באופן משמעותי. זאת בייחוד כאשר ניסיון העבר מלמד כי כל מאגר מידע שכזה סופו לדלוף וליפול לידי גורמים אינטרסנטיים שיוכלו לעשות במידע ככל העולה על רוחם."