המשטרה כמשל: למה צריך יחצן בנוסף לכ־100 עובדים בדוברות

כל תוכנית צריכה דובר סחרור היחצנים של הממשלה יוצא משליטה זה התחיל בצירוף יועץ פרטי לדובר הממשלתי, המשיך בשכירת דובר לתוכנית ספציפית וכעת השר בוחר את היחצן מתוך רשימה סגורה. תאוות הפרסום של הממשלה ניפחה את תופעת היחצנים הפרטיים לממדים חסרי תקדים, וההסדרה רק הכשירה את השרץ שאול אמסטרדמסקי ואלירן מלכי, 8 תגובות לכתבה המלאה 

משטרת ישראל החליטה לאחרונה לגייס יחצן חיצוני שיעזור לה לשקם את תדמיתה הרעועה, וזאת אף שהיא מעסיקה מערך של כ־100 דוברים, עוזרי דוברים ועובדים נוספים בתחום התקשורת וההסברה.

ב־3 בדצמבר נכנס רוני אלשייך לתפקידו כמפכ"ל המשטרה. המשבר העמוק במשטרה הוא שהוביל את השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, לחפש מפכ"ל מחוץ לכותלי הארגון. רק בשנתיים האחרונות פרשו מתפקידם לא פחות מ־7 ניצבים על רקע פרשיות מביכות - רובן קשורות בהתנהלות לא נאותה ובעבירות מין. מחדלים של מי שאמון על אכיפת החוק בישראל תרמו גם הם לירידה של אמון הציבור במשטרה - ובמכרזם המחדל של מוקד 100 בפרשת הנערים החטופים.

אלשייך נכנס לתפקידו כשברקע מתנהלת פרשייה נוספת נגד אחד מבכירי הארגון — מפקד להב 433 רוני ריטמן, חקירה שהסתיימה לבסוף ללא כלום.

נראה כי הצעד הראשון של אלשייך, המגיע משירות הביטחון הכללי, הוא להתמודד דווקא עם התדמית התקשורתית של הגוף שבראשו הוא עומד. תחילה גייס את יועצת התקשורת מירב לפידות כדוברת וכעת הוא מגייס משרד יח"צ חיצוני שיספק לו שירותים שונים.

צילום: עמית שאבי

המפכ"ל אינו מאמין במערך הדוברות שבראשו הוא עומד

במשטרת ישראל מועסקים כיום עשרות דוברים: לכל מחוז של המשטרה יש דובר ולפחות עוזר אחד. גם ליחידות המשטרה המיוחדות כמו להב 433, אגף התנועה ואגף המודיעין יש דובר משלו, וכמובן בל נשכח את דוברות המשטרה הארצית ואת דוברת המפכ"ל.

הסיבה לכך שהמשטרה זקוקה בנוסף למערך הדוברות המכובד שלה גם לייעוץ תקשורתי חיצוני נעוצה ככל הנראה בעובדה הפשוטה שהמפכ"ל אינו מאמין במערך הדוברות של הגוף שבראשו הוא עומד. וכך נכתב בהחלטת הוועדה שבחנה את מינוי היועצים: "מחוו"ד המפכ"ל עולה כי שירותי הייעוץ נדרשים על מנת לבחון את מערך הדוברות הקיים במשטרה, כדי להתאימו לעולם התקשורת המודרני ולצרכי המשטרה. משום כך נדרש יועץ חיצוני, עצמאי ובלתי תלוי במערכים המקצועיים הקיימים במשטרה ובתפיסות המקובלות בהם. הצלחת הפעילות תלויה ב'כימיה' בין היועץ שייבחר עם המפכ"ל בשל ממשקי העבודה הצמודים, הצפויים ביניהם".

לפי הוועדה כישורי הדוברים אינם מתאימים לצרכים המיוחדים שמבקש המפכ"ל במסגרת אותה התארגנות חדשה. האם לא ניתן למקצע את אותם דוברים? ואם אינם עושים את מלאכתם כראוי — האם לא כדאי להחליפם? במקום זאת, מעדיפים במשטרה פשוט להמשיך ולהרחיב את המערך, אולם בעיקר בארגון רגיש כמו המשטרה — יש בכך בעיות לא פשוטות.

"ככל הידוע לנו, אין להם קשר לפוליטיקה"

שישה גופים העוסקים בניהול מדיה, אסטרטגיה תקשורתית וניהול משברים, נבחנו על ידי בכירי המשטרה ומתוכם נבחרו ארבעה שהתמודדו במכרז סגור לאור הטענה כי דרושה "כימיה" בין היועץ שייבחר לבין המפכ"ל אלשייך. הוועדה שהתכנסה ציינה כי מדובר בארבעה גופים שנמצאו מתאימים להשתתפות בהליך התחרותי, הם בעלי ניסיון בתחומים הנחוצים ועבדו או עובדים מול ארגונים אחרים ציבוריים וממשלתיים "ואשר ככל הידוע אין להם קשר לפוליטיקה". בסופו של דבר גולדפינגר זכו במכרז.

דפדוף באתרי האינטרנט של ארבעת המשרדים שנבחרו מעלה שהגופים שנבחרו כן קשורים בגופים ציבוריים וממשלתיים. גולדפינגר למשל מפרט ברשימת לקוחותיו את משרד הבריאות, ארגון הקבלנים והבונים, המשרד להגנת הסביבה, מכבי שירותי בריאות (לקוח בעבר), התארגנות עובדי הדסה ועוד.

ספוט תקשורת כוללים ברשימת הלקוחות שלהם את הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, עיריית אשדוד, זכותי, עיריית עכו והתאגדות העסקים הקטנים. באתר המשרד מצוין כי המשרד מתמחה בניהול קמפיינים פוליטיים. בין השאר, ליאור רוטברט, שותף במשרד, שימש בעבר כדובר מפלגת העבודה ושימש כיועץ תקשורת ודובר לשר הביטחון וליו"ר הכנסת.

יועץ התקשורת בועז ליברמן כולל בין לקוחותיו בעבר את המוסד לביטוח לאומי, את המשרד לקליטת עליה, את רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ולפי אתר האינטרנט שלו שימש כיועץ תקשורת למוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים.

אתר האינטרנט של משרד יובל פלג, מציע ללקוחותיו, פרט לשירותי דוברות ויח"צ, שירותי לובינג. "אנו", נכתב באתר, "מפעילים את מיטב האנשים המקושרים בכל דרכי המימשל בארץ וגם בחו"ל, הכי כדי להשיג את מטרות הלקוח".

הדרך פתוחה לניגוד עניינים וניגוד אינטרסים

בבואם של משרדי יח"צ לספק אסטרטגיה תקשורתית ושירותי יח"צ למשטרה הרי שהדרך פתוחה לניגודי עניינים ולניגוד אינטרסים. "ברגע שמכניסים גוף פרטי חיצוני לגוף ממשלתי", אומר גורם בקיא, "נפתח הפתח לאינטרסים פרטיים".

מה יעשה יועץ תקשורת אם המשטרה תנהל חקירה נגד אחד מלקוחותיו הפרטיים? אם מדובר בחקירה סמויה, האם ישתפו אותו? האם אותו יועץ תקשורת יהיה חשוף לחקירות הסמויות של המשטרה? איך ימנעו את ניגודי העניינים? אבל מעבר לכך, מהי חלוקת העבודה בין מערך הדוברות הקיים לבין היועץ החיצוני? היכן עובר הגבול בין "יח"צון" המשטרה לבין תפקידה, בין השאר, לספק מידע לציבור?

מחקר שפורסם לפני כחצי שנה על ידי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים בדק את מידת אמון הציבור במשטרה. הסקר קבע כי כ־60 אחוז ממשתתפיו הביעו אמון נמוך במשטרה ורק 9 אחוזים הביעו אמון מלא או רב בגוף זה.

האמון המתדרדר במערכת אכיפת החוק מתבססת בין השאר על מחדליו — כך למשל מוקד 100. פעמיים בשנתיים האחרונות גרם המוקד לסערה בציבור — פעם אחת בשיחת הנערים החטופים למוקד שלא טופלה והפעם השנייה רק החודש — לאחר ששתי צעירות התקשרו לדווח כי הבחינו במחבל מדיזינגוף אולם המשטרה לא השתמשה בפרטים שנתנו.

לכך כמובן מצטרפים התככים וההתנהלות בצמרת המשטרה — דיווחים רבים מדי על ניצבים שהטרידו מינית, מעורבתו של אחד הניצבים, מנשה ארביב בפרשת הרב פינטו ועוד. צמרת המשטרה, כך מבינים האזרחים, נגועה בשחיתות, התנהגות נאותה או בסגירת חשבונות.

מדוברות המשטרה נמסר: ההליך לשכירת שירותי ייעוץ אסטרטגי תקשורתי נעשה בהתאם לדין ולכללים, לרבות הוראות חוק חובת המכרזים ותקנותיו כנהוג בכל מקרה של התקשרות בין משטרת ישראל לספקי שירות חיצוניים. ההליך הינו הליך תחרותי במסגרתו בוצע מכרז מצומצם בין גופים שאותרו כמתאימים ע"י הגורמים המקצועיים במשטרה ובכפוף לאישור שניתן ע"י ועדת המכרזים של משטרת ישראל ועל ידי הוועדה המיוחדת במשרד האוצר להעסקת יועצי תקשורת חיצוניים. בתום ההליך נבחר גולדפינגר לספק את השירות המבוקש.