רק אל תקראו לה אוטונומית

ליסבון של הלילה אינה ליסבון של היום, ולהפך. בשעות היום ליסבון היא עיר מדוכאת, שכורעת תחת עולו של משבר כלכלי מחד גיסא ואלפי שנות היסטוריה מאידך גיסא. בגלל ההיסטוריה הבניינים מתקלפים ומתפוררים. בגלל המשבר אין לאף אחד כסף לשקם אותם. אבל בלילה הכל משתנה: הקפיטליזם יוצא מהחורים. החושך מסתיר את הבניינים המתקלפים, והאורות היחידים שאפשר לראות הם אלה של חנויות הבגדים היוקרתיות. חליפות של זניה בחצי מחיר, שעונים של רולקס במבצע, סוכנות אחת גדולה של פורשה. מתברר שכשהחושך יורד, לאלפי שנות היסטוריה אין כסף לשלם חשבון חשמל. בחנות של ארמאני דווקא יש.

מרצדס E קלאס החדשה גולשת לה בדממה ברחובות המרוצפים של העיר העתיקה של ליסבון. קל מאוד להתבלבל בחושך ולחשוב ש־E קלאס היא בעצם האחות הגדולה של S קלאס. היא גם מעוצבת כך שיהיה ברור שהיא קרובת משפחה של S קלאס. אבל לא יותר מדי דומה, כדי שמי שנוהג ב־S קלאס לא ייעלב, ומי שנוהג ב־E קלאס לא ירגיש מקופח. בחשכה הרבה מכוניות מרצדס יוצאות לתור את העיר.

E קלאס נחשבת במרצדס למכונית שהיא לא בדיוק הלחם, ולא בדיוק החמאה: את תפקיד הלחם מגלמת האחות הקטנה והמשפחתית C קלאס. את תפקיד החמאה מגלמת האחות הגדולה והמהודרת S קלאס. E קלאס היא נישה בפני עצמה, שעד כה ייצרה 13 מיליון מכוניות. מדובר בנישה שיכולה לקסום הן למשפחות גדולות, בגרסת ה־E סטיישן, והן לנהגי מוניות. וכמובן גם לאנשי עסקים. מרצדס, יש להדגיש, אינה נמצאת לבד בפלח השוק הזה. זה שנים שמתחוללת מלחמה בין מרצדס לאאודי וב.מ.וו על שוק מכוניות המנהלים הגדולות, והסוד טמון בחידושים. נכון להיום אאודי A6 וב.מ.וו סדרה 5 נחשבות מעט מיושנות, ובמרצדס ממהרים להסתער על הפער שנוצר.

כיסא הנהג זז קלות

מילת המפתח של מרצדס היא "חדשנות". הלקוחות הם חדשנים - לא עשירים ושמרנים מדי כמו רוכשי S קלאס, ולא צעירים שטרם עשו את הונם כמו רוכשי C קלאס. להמחשה נמנה כמה מן המערכות שמותקנות במרצדס E קלאס: תאורה פנימית ב־64 גוונים, מסך פנימי בגודל 12.3 אינץ', קוקפיט וירטואלי, הטענה אלחוטית לסמארטפון, גרסת פלאג אין הייבריד, מערכת שמירת נתיב, מערכת שמירת מרחק, מערכת שמזיזה את הנהג קלות בכיסאו במקרה של חשש לפגיעה בדלת הסמוכה לו, ואפילו צליל מיוחד שמתריע בפני הנהג שנייה לפני תאונה שהוא עומד להיפגע בה. ועוד דבר אחד קטן וחשוב: מערכת נהיגה אוטונומית.

מרצדס E קלאס. הבלימה עשויה להתרחש שבריר שנייה מאוחר מדי

אלא שלא מדובר בנהיגה אוטונומית, אלא בנהיגה כמעט אוטונומית. נסביר: במכונית של גוגל לדוגמה, ההיא שביצעה לפני כמה שבועות תאונה מתוקשרת בארצות הברית, יש מערכת נהיגה אוטונומית. במכונית של מרצדס יש אותן מערכות בדיוק, כלומר לוויינים יודעים היכן היא; מערכת GPS יודעת לכוון את ההגה שלה; החרטום שלה (שמצויד אגב בתריס מיוחד שמיועד לסייע ביעילות אווירודינמית) יודע לרחרח בעצמו את נתון המהירות המצוין על תמרורים; ולמעשה היא אינה דורשת שמץ של התערבות מצד הנהג - כלומר היא מבצעת הכל באופן אוטונומי לחלוטין. אלא שלאנשי מרצדס חשוב להדגיש שהמכונית אינה אוטונומית.

מבט מבפנים

תקראו לזה מכונית שיש לה יכולת אוטונומית, אך לא ממש חובה להפעיל אותה; תקראו לזה מכונית שיש לה כל המתקנים שדרושים לנהיגה אוטונומית, אבל בדיוק יש להם יום חופש; תקראו לזה: אנשי מרצדס פשוט מפחדים לומר שהמכונית הזו היא אוטונומית. והם אכן מפחדים - כי בניגוד לגוגל, למרצדס יש הרבה מה להפסיד אם היא תהיה הראשונה לייצר מכונית אוטונומית. ראשית, היא עלולה להיכשל.

בפורומים מצומצמים אנשי מרצדס מספרים על תקריות מביכות שהתרחשו בארצות הברית בזמן מבדקים ל־E קלאס עקב פגמים במפות שהוכנסו למחשבי הניווט. שנית, מכונית אוטונומית עלולה לפגוע בתדמית של מרצדס כיצרנית מכוניות שמועדות לנהגים מקצועיים וחובבי נהיגה מושבעים. כשכל אחד יכול לא לנהוג במרצדס, מדוע שמישהו ירגיש מיוחד לנוכח יכולתו לנהוג במרצדס? ושלישית, המוצרים הרווחיים ביותר של מוצרי חטיבת הספורט שלה, ומרצדס E קלאס ספורטיבית נמצאת ממש מעבר לפינה. ומי ירצה לקנות מכונית שמיועדת להכניס לכיס של מרצדס הרבה כסף, כזו שמיועדת לחובבי נהיגה, אך עושה את כל הנהיגה בעצמה? לכן תקראו את השפתיים של יצרני E קלאס: זו לא מכונית אוטונומית. זו רק מכונית שיש לה יכולת אוטונומית. כמו נניח פטיש שיש לו יכולת לדפוק מסמרים, אך יכול גם לשמש ככלי כתיבה.

ניתוק מהעולם החיצון

בכביש שבין עיירת הנופש קשקאיש ובין ליסבון מרצדס E קלאס נוסעת באופן אוטונומי משכנע מאוד, במיוחד בשביל מכונית שאינה אוטונומית. בפועל, מאז 1902 עקרון ההפעלה של מכוניות מרצדס לא השתנה מהותית: יש הגה, יש ידית הילוכים ויד דוושת בלם. אם רק רוצים, אפשר לזנוח לחלוטין את כל אלה ב־E קלאס. צריך רק להתגבר על הפחד, לברור את מהירות הנסיעה באמצעות ידית קטנה שנמצאת משמאל להגה (לא זו של המגבים, במרצדס מתעקשים למקם את ידית המגבים מימין להגה), להכניס יעד ב־GPS, ולהיווכח בהתפעלות ביכולת של המרצדס לקרוא את פסי הפרדה בכביש, לכוון את ההגה בהתאם, להפחית מהירות כשצריך ולהאט עד רמת עצירה מוחלטת.

המערכת, יש להדגיש, אינה מושלמת. לפעמים הבלימה מתרחשת שבריר שנייה מאוחר מדי. לעתים היכולת לעקוב אחרי פסי הפרדה בכביש, שמכתיבים למכונית את נתיב ההתקדמות, אינה חלקה מספיק, והמרצדס עלולה לזנק קלות הצדה - תמרון שאינו נעים במיוחד במהירות של 120 קמ"ש. אך קשה שלא להבין שמדובר בתכונות אופי שמרצדס בעצמה שתלה במכונית, ולו כדי להבהיר לנהג, באמצעות התקפי לב קלים, שמעורבות שלו עדיין נדרשת בתהליך הנהיגה.

E קלאס ארוכה בכ־4 סנטימטרים מ־E קלאס היוצאת. ההיגוי שלה אמנם אינו מהתקשורתיים ביותר שיש, אך גם אין בכך צורך. E קלאס מיועדת להיות טיל שיוט. והיא אכן טיל שיוט. מכוניות המבחן צוידו במנועי דיזל, אך לישראל יגיעו בעיקר גרסאות מנועי בנזין. תיבת ההילוכים האוטומטית, בעלת תשע מהירויות, היא לא פחות ממצוינת. E קלאס היא מכונית שמצליחה לבודד את הנהג מן העולם החיצון. היא שקטה, בנויה היטב ומבודדת את תא הנוסעים מרעשים חיצוניים. בסך הכל E קלאס היא כל מה שניתן לצפות ממרצדס, ואולי אפילו מדובר במרצדס שיכולה להצעיד את החברה לעידן חדש. כל זה כמובן בתנאי שמישהו יסכים להודות שמלבד היותה מכונית מנהלים יוקרתית, היא גם מכונית אוטונומית סבירה בהחלט.

בשורה התחתונה E קלאס החדשה היא מכונית מרשימה, גם על רקע העובדה שמכוניות המנהלים הגרמיות של העשור הנוכחי הן לא פחות ממעולות. כיום כל יצרן מחפש זהות, כזו שתסמל ערכי עבר אבל גם תבהיר ללקוח שיש כאן חדשנות, ובמרצדס יודעים היטב לשלב בין שני האלמנטים הללו. איכות הנסיעה של E קלאס היא לא פחות ממעולה. אנשי מרצדס יודעים היטב מה הלקוחות רוצים. ספורטיביות הם יחפשו בב.מ.וו, חדשנות הם יחפשו באאודי, ומרצדס קונים בשביל התחושה.