הרפורמה ברישוי הרכב לא תביא למהפכות גדולות בענף
היבוא האישי יוסדר אך ישרת בעיקר את ענף רכבי היוקרה. הרחבת היבוא המקביל תיצור תחרות, אבל מוגבלת. והרפורמה במוסכים לא תשנה שום דבר. בשבוע הבא תסיים ועדת הכלכלה דיונים של חמש שנים בחוק רישוי עם המלצות לא מטלטלות
ענף הרכב הישראלי ניצב בפתחו של שינוי: בשבוע הבא צפויה להתכנס ועדת הכלכלה בפעם האחרונה לדיון בחוק רישוי רכב, שנועד להסדיר את כל היבטיו של ענף הרכב בארץ.
החוק עבר אינספור שינויים וגלגולים עד למתווה הנוכחי. בשלהי 2011 הורה שר התחבורה ישראל כץ לירון זליכה להקים ועדה להסדרת הענף בישראל. מסקנות הוועדה, שהיו אמורות להתגבש להצעת חוק, כללו שורה נרחבת של המלצות, ובהן הגבלת נתח השוק של יבואני הרכב השונים, איסור בעלות צולבת על מותגי רכב, הגבלת גובהן של הנחות שחברות הליסינג יוכלו לקבל מיבואני הרכב וקביעת סטנדרטים ברורים של הקווים המנחים המותרים ליבואנים.
מהמלצותיה של אותה הוועדה לא נותר כמעט שריד: בשלהי 2013 הוחלט על הקמת ועדה חדשה שכללה נציגים של משרד התחבורה, רשות המסים ומשרד האוצר, אך לא את זליכה עצמו.
הצעת חוק רישוי רכב עלתה לדיונים עוד בוועדת הכלכלה ברשות חבר הכנסת אבישי ברוורמן בכנסת הקודמת, אבל הדיונים התארכו למושב הנוכחי ברשות ח"כ איתן כבל.
כעת צפויים הדיונים להסתיים, ולאחר מכן יתבצעו תיקונים של נוסח החוק בידי יועצים משפטיים של הוועדה. התהליך צפוי לארוך כמה חודשים ולאחר מכן יעבור חוק רישוי רכב לקריאות שנייה ושלישית. לפי הערכות של מקורבים לוועדת הכלכלה, חוק רישוי רכב צפוי לעבור עד תום השנה הנוכחית.
אלה הם הסעיפים העיקריים בחוק שישפיעו על הצרכן:
יבוא מקביל
תיפסק התלות בנציגי היצרן, חברות הליסינג עלולות להיפגע
שוק הרכב הישראלי הוא שוק הפתוח לחלוטין ליבוא מקביל של כלי רכב. למעשה, הסוכנות הראשונה ליבוא של רכבים נפתחה עוד ב־2013.
בניגוד ליבואני הרכב הוותיקים, שרוכשים את המכוניות ישירות מיצרני הרכב, יבואני רכב מקבילים רוכשים את המכוניות מסוכנים בחו"ל, אשר רוכשים את המכוניות מן היצרנים. אלא שלשיטת משרד התחבורה, במנגנון היבוא שהיה תקף עד כה היתה בעיה: הסוכן שממנו רכש היבואן המקביל את המכוניות היה חייב להיות סוכן של יצרן הרכב. כלומר, יבואן מקביל חייב לפנות לסוכנות של מאזדה או טויוטה ולרכוש היישר ממנה. הסוכנות יידעה את יצרן הרכב בתגובה, והוא מנע את העסקה. הסיבה לכך היא אינטרס של יצרני הרכב שלא למכור מכוניות שעוברות בין גבולות של מדינות כדי לא לפגוע בשווקים המקומיים.
יתרה מזאת, כדי לא לפגוע בפעילות היבוא נקבע בחוק החדש שחלק חשוב של התהליך יבוטל: הצורך בהצגת הסכם חתום עם הסוכן. כך "מוחק" החוק אפשרויות של יצרני הרכב להתחקות אחר מקורותיה של המכונית.
על פי הערכות, מדובר בסעיף מהותי ביותר שיביא לשינוי בשוק, אך הוא יורגש בטווח הרחוק - לאו דווקא מכיוונם של הלקוחות המוסדיים הגדולים, אלא מכיוונם של יזמים פרטיים שעשויים להיות קשורים לחברות הליסינג הגדולות וממומנים חלקית על ידן.
כיום החברות רוכשות את המכוניות ישירות מהיבואנים הוותיקים בהנחות ניכרות, ולכן אינן עוסקות ביבוא מקביל. במקרים רבים, בעיקר בדגמים משפחתיים, יבואני הרכב מתמחרים את מרכולתם במחיר "ידידותי לליסינג", כלומר מחיר ש"מנופח" מראש כדי לכלול את רכיב ההנחה לחברות הליסינג.
כניסתם של שחקנים חדשים שאינם כפופים לכללי המשחק תגרום לירידה בערכי המלאי של חברות הליסינג, שעלולה להביא לפגיעה בשוויין.
רכב מרצדס ML
נושא נוסף שעלה בדיוני ועדת הכלכלה נוגע לריקולים - קריאות שירות. מספרי שלדות של רכבים הנדרשים לריקול שלא יובאו על ידי יבואנים ותיקים יועברו לידי משרד התחבורה, והוא יעבירן לידי יבואני הרכב שיטפלו בריקולים.
היבוא האישי
עד 20 רכבים ליבואן בודד, ישתלם רק ליבוא רכבי יוקרה
על פי החוק, כל ישראלי יכול לייבא מכונית שרכש בחו"ל, אלא שבפועל מעטים עושים זאת. אלה שכן עושים זאת פונים אל סוכני יבוא אישי. ואולם, מעמדם של אותם סוכנים - כיום - אינו חוקי.
יבוא אישי חייב להתבצע בידי בעליו של הרכב, וסוכן יבוא אינו בעל הרכב. עם זאת, לפי חוק רישוי רכב, סוכן יבוא אישי של רכב יוגדר כיבואן זעיר ויוכל לייבא ארצה עד 20 מכוניות בשנה. הגבלה זו, יש להדגיש, תקפה אך ורק לאדם אחד. כלומר, סוכנות בת שלושה שותפים יכולה לייבא 60 מכוניות בשנה. המכוניות לא חייבות להיות חדשות. במהלך גלגוליו השונים של חוק רישוי רכב השתנתה כמה פעמים ההגדרה אילו מכוניות משומשות יוכל יבואן זעיר לייבא. בעבר הוחלט כי יהיה מדובר במכוניות בנות עד שנה שנסעו לא יותר מ־150 ק"מ, ולאחר מכן השתנתה ההגדרה. בישיבות האחרונות צוין כי ייתכן שההגדרה תורחב אפילו למכוניות בנות ארבע שנים, אך נושא זה עדיין לא סגור לחלוטין. עם זאת, לפי תקנות התעבורה, אסור לייבא מכונית אם חלפה שנה מייצורה. בכל מקרה, לנושא היבוא הזעיר תהיה השפעה מכרעת על שוק הרכב הישראלי.
תצורתו הנוכחית של חוק רישוי רכב, המגבילה את היבוא ל־20 יחידות לאדם, מבטיחה שהיבואנים הזעירים ימשיכו לייבא בעיקר רכבי יוקרה בשל שולי הרווח הגבוהים.
מוסכים
היבואן יחויב לספק חלפים, אך נראה שלא באמת נשלם פחות
אחד הסעיפים הנשכחים בחוק רישוי רכב נוגע לסוגיהם השונים של מוסכים. כיום פעילים בישראל מוסכים מורשים מטעם משרד התחבורה, אך חלקם בבעלות יבואני הרכב עצמם, חלקם מוסכים מורשים מטעם יבואני הרכב וחלקם מוסכים מורשים מטעם משרד התחבורה שאינם של יבואן רכב ספציפי.
חוק רישוי רכב מגדיר גם מוסכים מומחים, שבהם קיימת התמחות במותג מסוים אף שבפועל אינם מורשים מטעם יצרן או יבואן. מוסכים כאלה כבר פעילים כיום במסגרת פיילוט.
אחד הסעיפים החשובים בחוק מתייחס לחלקי החילוף: יבואן הרכב הישיר יחויב לספק לכל רכב שיגיע לכל מוסך ברחבי הארץ את כל החלקים הנדרשים. במקרה של חלק שהיבואן הוותיק מייבא - זמן האספקה הוא שבעה ימים. אם מדובר ברכב מדגם שהיבואן הוותיק אינו מייבא - מדובר ב־14 ימים. במקרה שבו לא ניתן לספק את החלק היבואן הוותיק יקבל ארכה של עד 45 יום ולאחר מכן יוכלו להינקט נגדו הליכי דין פליליים.
עלויות הטיפול ברכב בישראל אינן נחשבות גבוהות, ועל פי נתוני חברות אשראי, מצויות בשפל. המוסכים אינם מחויבים כלל בקביעת מגבלה כספית היוצרת הבדל בין חלק מקורי לחלק חלופי, מה שעשוי לגרום למצב שבו הפערים בין חלקים חלופיים למקוריים הם זניחים
