היועמ"ש מתנגד להצעת רה"מ לבצע שינויים בוועדות האיתור לבכירים בשירות המדינה
במכתב ששיגר אביחי מנדלבליט לנתניהו כתב, "המשמעות היא הסטה נוספת של נקודת האיזון הקיימת ביחס למינויים בשירות המדינה בין האינטרסים הלגיטימיים של הדרג המיניסטריאלי, לבין הצורך בשמירה על שירות מדינה בעל אופי ממלכתי, מקצועי ושאינו-פוליטי"
- הזיגזג של נתניהו: לשכת רה"מ בטלפונים ליליים לסיכול חוק שכר הבכירים
- שכר הבכירים: חוק בעייתי שצפוי לצלוח את בג"ץ
- ועדת הכספים אישרה: תקרת השכר תעמוד על לא יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה
בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אצל היועמ"ש במהלכם נפגשו מנדלבליט וזילבר גם עם גרונר ונציב שירות המדינה משה דיין ושמעו את הצדדים בעניין הצעת ההחלטה. בשבוע שעבר היתה אמורה להתכנס ועדת שירות המדינה לדון בהצעת ההחלטה אך זו ביטלה את הדיון בכדי לאפשר למנדלבליט לגבש עמדתו בסוגיה. למרות אופטימיות שנשמעה במשרד ראש הממשלה בשבוע האחרון, הודיע כאמור אתמול בערב מנדלבליט כי הוא תומך בעמדת המשנה שלו וכי הוא רואה קושי בהצעה.
בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי
למעשה, מקבע היועמ"ש את הנהוג היום, כאשר ועדות האיתור יכולות להמליץ כבר כיום על שלושה מועמדים באם נמצאו שלושה שהגיעו לאותו דירוג. ואולם על פי הוראת היועמ"ש לא ניתן לחייב כפי שמבקשים נתניהו וגרונר, לאתר שלושה בכל מקרה ולאפשר לשר הממונה לבחור מביניהם. אם ימצאו ועדות האיתור מועמד ראוי אחד, הרי שרק הוא יובא בפני השר הממונה שיאלץ לקבל את ההמלצה למועמד.
עוד דן מנדלבליט בסעיפים אחרים שמבקשים נתניהו וגרונר לקדם בהצעת ההחלטה. אחד הסעיפים מבקש לאפשר מינוי משר אמון, כלומר "ג׳וב פוליטי" שיכול שר למנות לתפקיד של משנה למנכ"ל משרד בכל משרד שבו יש מעל 150 עובדים. אלא שהיועמ"ש מסייג וקובע כי "נושא המשרה יהא אמון על שטחי פעולה הנוגעים למשימות ופרויקטים מרכזיים בתחומי הפעולה של המשרד, כפי שיקבע המנכ"ל. ואולם, היחידות המקצועיות והמנהליות של המשרד, לא יהיו כפופות למשנה למנכ"ל והממונה עליהן ימשיך להיות מנכ"ל המשרד. בנוסף, המשנה למנכ"ל לא יהיה חבר ועדות משרדיות קבועות, כדוגמת ועדת מכרזים ו-ועדת תמיכות".
במכתב ששיגר מנדלבליט לנתניהו אתמול הוסיף ביקורת על ההצעה וכתב כי היא עוד אחד משורת צעדים שננקטו באחרונה בנוגע למינויים בשירות המדינה: ״מנקודת מבט כוללת משמעות הדברים היא הסטה נוספת של נקודת האיזון הקיימת ביחס למינויים בשירות המדינה בין האינטרסים הלגיטימיים של הדרג המיניסטריאלי בקידום המדיניות שלשמה נבחר, לבין הצורך בשמירה על שירות מדינה בעל אופי ממלכתי, מקצועי ושאינו-פוליטי, כמתחייב מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), במידה המתקרבת לכדי מניעה משפטית מבחינת המהלך הכולל״, כותב ומזהיר מנדלבליט.
לפיכך, עדיין לא ברור האם ימשיך משרד ראש הממשלה בקידום הצעת ההחלטה מעוררת המחלוקת.
בשיחה עם ״כלכליסט״ לפני שבוע הסביר גרונר את רצונו בקידום ההצעה: "הגישה שאנחנו לא רוצים לתת לשר לבחור את האנשים שלו זה טרגדיה, אי אפשר לעבוד ככה. כיום הם מחוייבים לקבל את המלצות הוועדה, כולם בממשלה הפכו לחותמת גומי ובכך הפכנו את הנבחרים שלנו לחלק מטקס, זה לא נורמלי. שרים נבחרים כדי לקדם מדיניות, הם מחוייבים לבוחר ולא יתכן שזו לא תקודם כי הפקידות היא שתקבע מי יהיו האנשים שיקדמו מדיניות. אם שר רוצה למנות לתפקיד מישהו יותר שמרן או פחות שמרן, מי היא ועדת המדיניות שתקבע לו? צריך לתת לו את האפשרות לבחור בעצמו את האדם".
עוד אמר גרונר כי "הפקידים במשרד המשפטים באופן מסורתי נגד בחירת שלושה בוועדת איתור ואני באמת לא מבין למה גורמים במשרד המשפטים מתעקשים לא לתת לשרים מרחב תמרון ויכולת לבחור בין שלושה מועמדים ראויים. למה ההתעקשות על מועמד יחיד?".
הצעה דומה ניסה בעבר להעביר גם שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן שכשל בשל התנגדות לעניין של היועמ״ש דאז מני מזוז.
יו"ר מרצ, זהבה גלאון, מסרה בתגובה, כי "נתניהו מגן על האינטרסים של חבריו למועדון ההון-שלטון ומעביר להם מסר שהם בעלי הבית האמיתיים. אני קוראת לחברי הקואליציה לא להיכנע ללחצים של נתניהו, ולהעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית. אני קוראת לחברי הקואליציה לשים את האינטרס הציבורי לפני האינטרס של חברי מועדון ההון, ולא להיכנע ללחצים של ראש הממשלה לסיכול החוק החשוב הזה".
