מכה לנתניהו: שופטי בג"ץ דחו את מתווה הגז
חמשת שופטי ביהמ"ש העליון קיבלו את אחת ההכרעות הדרמטיות בתולדות המדינה - ופסקו נגד המתווה. הסיבה המרכזית: קביעה שפסקת היציבות שניתנה במתווה לחברות הגז אינה יכולה לעמוד. השופטים נתנו למדינה שנה לפעול להסדרת הנושא מחדש
דרמה בבג"ץ: חמשת השופטים פסלו את מתווה הגז. בהחלטה נאמר כי "הוחלט על ביטולו של מתווה הגז בשל פסקת היציבות תוך השעיית הצהרת הבטלות לשנה כדי לאפשר הסדרה". לקריאת ההחלטה המלאה - לחצו כאן.
- מתווה הגז: ההחלטה שבג"ץ לא רוצה לקבל
- בג"ץ מכין את מתווה התגובה לעתירה הראשונה נגד מתווה הגז
- בג"ץ מציע למדינה לאשר את סעיף היציבות בחקיקה
המשנה לנשיאת העליון אלייקים רובינשטיין כתב במסגרת החלטתו על מתווה הגז: "פסקת היציבות, שבמסגרתה מתחייבת הממשלה לעשור שנים, שבהם לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה כנגד הוראות המתווה, נקבעה בחוסר סמכות ודינה בטלות. זאת מן הטעם, כי היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המינהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות. הוסבר, כי כאשר מוקנית לרשות סמכות בחוק, הסמכות מקימה בצידה חובה – חובת הפעלת שיקול הדעת".
השופטים החליטו ברוב דעות (המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופטים ג'ובראן, חיות ופוגלמן נגד דעתו החולקת של השופט סולברג), כי פסקת היציבות למתווה הגז, שנקבעה בהחלטת הממשלה אינה יכולה לעמוד". שופטי בג"ץ נתנו למדינה 12 חודשים לתקן את פסקת היציבות.
ארבעת העותרים ניסו למנוע את יישום המתווה תוך תקיפת חלק מהסוגיות המשפטיות שעלו שם, לרבות עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים באמצצעות סעיף 52 לחוק ההגבלים או הבטחת חסינות משינוי רגולציה לחברות הגז בשלושה תחומים - מיסוי, מכסות ייצוא של גז ואחזקות על מאגרים.
בנימין נתניהו בדיון בוועדת הכלכלה שעסקה במתווה הגז צילום: עומר מסינגר
מתווה הגז הממשלתי גובש בשנה שעברה באמצעות צוות בין-משרדי שכלל את בכירי משרד ראש הממשלה, משרד האנרגיה והאוצר ואת בכירי רשות ההגבלים העסקיים. הסיבה לגיבוש המתווה היתה סירובו של הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר פרופ' דיויד גילה לממש את ההסכם שהוא עצמו גיבש במרץ 2014 מול חברות הגז (מכירה של מאגרי כריש ותנין לשחקן חדש), בטענה שהמהלך לא יביא לתחרות בשוק.
בשל סירובו של גילה הממשלה עקפה אותו תוך הפיכת נושא הגז לבעל חשיבות מדינית ביטחונית, מהלך שאושר ביוני 2015 בקבינט ואפשר לממשלת ישראל, ולאחר מכן לכנסת, לאשר את מתווה הגז הממשלתי בנימוק שמכירת גז למדינות שכנות יחזק את מעמדה של ישראל וישפר משמעותית את ביטחונה האנרגטי. גילה התפטר לאחר שהבין שהממשלה עוקפת אותו.
המתווה כולל כמה צעדים שאמורים לפתוח את שוק הגז לתחרות. הראשון הוא מכירה של מאגרי כריש ותנין לשחקן חדש שיתחרה בקיימים תוך 14 חודש.
במקביל, דלק אמורה למכור את כל אחזקותיה במאגר תמר (31.25%) לשחקן חדש ואילו נובל אנרג'י האמריקאית אמורה לדלל את חלקה באותו מאגר מ-36% ל-25% באותו פרק זמן.
מאגר לווייתן ישאר באותו מבנה אחזקות שלו ומועד הפיתוח שלו נקבע על 48 חודש, כאשר החיבור יעשה בצנרת חדשה ונפרדת מזו הבודדת שקיימת היום. תמחור עסקאות הגז החדשות לשנים הקרובות יוגבל לרף של 4.7 דולר ליחידת אנרגיה (לעומת כ-5.8 דולר שמשלחת חברת החשמל) כאשר כל לקוח יוכל לבחור הצמדה לתעריף החשמל, למחיר חבית הנפט או ממוצע המחירים בשוק.
מנגד, שותפויות הגז יזכו מפטור מהסדר כובל על האחזקות הצולבות שלהם במאגרי תמר ולווייתן עם הבטחת יציבות רגולטורית (פסקת יציבות) ל-10 שנים מיום פיתוח לוויתן לשלושת התחומים שהוזכרו.
