לא רק תמר: נובל אנרג'י בוחנת מכירה של 15% ממאגר לווייתן

נובל אנרג'י בוחנת אפשרות לדלל את חלקה בלווייתן ולמכור 5%–15% מהמאגר. כך נודע ל"כלכליסט". המהלך עשוי לשפר את מצבה הפיננסי של חברת האנרגיה האמריקאית, לאחר שסיימה את 2015 בהפסד של כ־2.44 מיליארד שקל לעומת רווח נקי של כ־1.4 מיליארד שקל שנה קודם לכן. המכירה תוכל לאפשר לה לקדם גם את הבטחתה לעמוד בפיתוח לווייתן עד סוף 2019. סוכנות דירוג האשראי מוד'יס העריכה לאחרונה את שווי הגז שבמאגר בכ־120 מיליארד דולר.

אתמול חשף "כלכליסט" כי נובל בוחנת אפשרות למכור את חלקה במאגר תמר (11%) לגופים מוסדיים, בין היתר משום שמתווה הגז מחייב אותה לעשות כן בתוך שש שנים. אלא שהמתווה הממשלתי נדחה בבג"ץ, ולכן נובל לא מחויבת במכירה כלל כרגע.

בחינת הדילולים מגיעה שנתיים לאחר שהתפוצצה העסקה שבה ביקשה נובל למכור 10% מלווייתן לוודסייד האוסטרלית. העסקה בוטלה בדקה ה־90 בשל חילוקי דעות בין הצדדים ובשל סירובה של רשות המיסים לאשר פחת מואץ לאוסטרלים על השקעות בפיתוח המאגר — בקשה שהייתה מקטינה את חבות המס שלה.

גם בעלי תחנות כוח יתקשו לקנות נתחים

בשיחות עם "כלכליסט" הביעו חלק מהמוסדיים עניין ברכישה, משום שמדובר בנכס יציב, מונופול בתחומו, שלא צפוי להיתקל בתחרות בטווח הקרוב לעין. עם זאת, אחד מהם העריך כי נובל לא תזדרז למכור, משום שמחירי הנפט ברצפה, ותעדיף לחכות לסוף השנה, מתוך הנחה שמצב השוק ישתפר והתמורה תהיה גבוהה יותר. אלא שמסתמן כי הרגולציה הנוכחית לא מאפשרת כלל את מכירת האחזקות למוסדיים.

במרץ 2015 גובשה רגולציה חדשה ברשות החשמל שאוסרת על יצירת מונופול אנכי בתחום, כלומר שבעל אחזקות במאגר הגז (10% ומעלה) יהיה בעל אחזקות בתחנות כוח. זאת כדי למנוע מצב שבו חברה מוכרת גז לעצמה כדי לייצר חשמל, שאותו תוכל למכור במחיר שובר שוק ללקוחות שינטשו חברת החשמל.

החלטה זו עשויה להקשות על הגופים המוסדיים לרכוש את אחזקות נובל במאגרי הגז, משום שקרן תשתיות ישראל — חברה שהקימו המוסדיים, ובראשם הראל, לצורך השקעות משותפות בפרויקטי תשתיות כמו כביש 6 — מחזיקה ב־20% בתחנת הכוח הפרטית דליה אנרגיה.

גם בעלי תחנות הכוח הנוכחיות, ובהם שרי אריסון ועידן עופר, מנועים מלרכוש נתחים ממאגרי הגז, על פי תקנות הרגולציה. כך שנובל תיאלץ למקד את מאמציה למצוא משקיעים חיצוניים חדשים בתחום.

מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור. הרגולציה מגבילה צילום: אוראל כהן

המוסדיים יסייעו לשותפויות הגז מול הרגולטורים

הסיבה שנובל ודלק מתעקשות למצוא דווקא גוף מוסדי שירכוש את הנתחים במאגרי הגז מסתכמת בניסיון מתוכחם לסנדל את המדינה. כניסה של גוף מוסדי תכניס את הציבור וההשקעות שלו לתוך מאגרי הגז, כך שכל סנקציה שתטיל ועדה עתידית תפגע בציבור עצמו, לא רק בטייקוני הגז.

בנוסף, פיתוח המאגרים מצריך השקעות עתק. לנובל, כמו גם לשותפות שלה, יש מזכרי הבנות למכירת גז למצרים בהיקף של כ־35 מיליארד דולר (במונחי 2014) הן מתמר והן מלווייתן. מימוש החוזים דורשים השקעות עתק בתמר (כ־2 מיליארד דולר) ובלווייתן (כ־7 מיליארד דולר), כך שכניסה של שותף לשם צפויה להגדיל את תזרים המזומנים.

מנגד, השקעות העתק שמתוכננות שם עלולות להרתיע משקיעים מלהיכנס. "אם הנכס היה כזה נטול בעיות כבר מזמן היית רואה שם את חברות הביטוח או את הבנקים", אמר ל"כלכליסט" בכיר באחד הגופים המוסדיים, "עובדתית, עד היום, 12 שנה אחרי שהגז זורם לישראל, לא ראית בנק אחד או מוסדי אחד שנכנס למאגרים כבעלים, וזה לא מקרי. לעומת זאת כן ראית כניסה למיזמי כבישים או רכבות, שם זה יותר יציב".

בנוסף משק האנרגיה חשוף לסיכון גדול — המונופול של מאגר תמר נשען על צנרת הולכה בודדת לחופי ישראל, שחשופה לפגיעות טבע לא צפויות. במילים אחרות, מוסדי ששם שם את הכסף עלול לגלות שהוא הניח את הפנסיה של הלקוחות שלו על תשתית "לא גמורה", פעולה שלא בטוח שיש ועדות השקעה שיתמכו בה.

נובל אנרג'י סירבה להתייחס לידיעה.

מרשות החשמל נמסר כי "הרגוצליה שגובשה במרץ 2015 שרירה וקיימת".