מחיר המזון מדאיג את הישראלים ‑ אבל פחות

מהפך 2016: הישראלים מוטרדים הרבה יותר ממה שהם אוכלים מאשר מהמחיר שהם משלמים על האוכל, כך עולה מסקר גלובסקאן 2016, שערך ארגון מעלה במטרה להבהיר למגזר העסקי מהם הנושאים שמטרידים את לקוחותיו. 18% בלבד מהנשאלים ציינו כי נושא המחיר הוא המטריד אותם ביותר, ואילו 55% ציינו כי איכות הרכיבים במזון היא הנושא הבוער ביותר מבחינתם.

סקר גלובסקאן הוא סקר שנתי שנערך על ידי מעלה זו השנה השלישית, והוא חלק מסקר בינלאומי שנעשה במתודולוגיה זהה בקרב כ־20 מדינות. הסקר בישראל נערך על ידי רותם AR, בהתאם לבסיס השאלות והמתודולוגיה העולמיים, בקרב מדגם של 1002 איש המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת. לדברי מנכ"ל מעלה, מומו מהדב, הסקר נועד לסמן לתאגידים העסקיים אילו נושאים בפעילותם מטרידים את הציבור, ונכללים בהם סוגיות כגון אמינות ושקיפות, בריאות ואיכות סביבה.

מזון ומשקאות: בריאות ולא מחיר

נראה שמחאת הקוטג' של קיץ 2011 עשתה את שלה, וכיום מחיר המזון אינו נמצא בראש רשימת הדאגות של הישראלים. המהפך הבולט ביותר בסולם הנושאים שמעניינים את הציבור נרשם בסקטור המזון והמשקאות. בסקר גלובסקאן שנערך בשנה שעברה 47% מהנשאלים בנושא קטגוריית המזון השיבו כי מחיר הוא הנושא הבעייתי ביותר מבחינתם, והנושא השני בחשיבותו היה איכות רכיבי המוצר. כאמור, ב־2016 התהפכה המגמה.

קוטג'. המחאה הצליחה

מאז 2011 חברות המזון מתקשות להעלות מחירים, התחרות בין הקמעונאים החריפה בשנים האחרונות, ומוצרים חדשים כמו שמנת מתוקה וגבינה לבנה נכנסו לפיקוח מחירים – כל אלה עשויים להסביר מדוע היום הציבור פחות מוטרד מסוגיית המחיר. מנגד, עליית המודעות להימצאות רכיבים מסוכנים במזון, הודעת ה־FDA על הסכנה שבאכילת מוצרי בשר, יוזמות בינלאומיות ומקומיות להטלת מיסוי על מוצרים לא בריאים כמו משקאות ממותקים, וקמפיינים של יצרני המזון עצמם שמדגישים ערכים ורכיבים בריאותיים ‑ כל אלה הסבו את תשומת הלב לאיכות מוצרי המזון.

קידוחי גז: הציבור רוצה את הכסף

מחאה ציבורית נרחבת שכן קיבלה ביטוי בנתוני סקר גלובסקאן 2016 היא המחאה על מתווה הגז. בקטגוריה של קידוחי הגז 22% מהנשאלים השיבו כי הנושא המטריד ביותר הוא "יותר רווח לאזרחים מהגז", כלומר תמלוגים ומיסוי. בשנה שעברה הסעיף הזה קיבל 5% בלבד. המשמעות היא שהתחזקה תחושת הציבור שמדירים אותו מהרווחים של גילויי הגז. הנושא השלישי בחשיבותו בקטגוריה זו הוא הורדת מחירי האנרגיה, שקיבל 18% מהקולות.

מנגד, עושה רושם שהציבור אינו מקשר בין הגדלת הרווחים הציבוריים והורדת מחירי הגז ובין בעיית המונופולים במאגרים, אף שהממונה על ההגבלים לשעבר דייויד גילה השקיע את כל מרצו בניסיון ליצור תחרות בשוק הגז ואף התפטר בסערה על רקע הנושא הזה. נושאי מונופול ותחרות הוגנת קיבלו רק 3% מקולות הנשאלים.

בחינת הסקטורים השונים מראה כי נושאים רבים שעלו על סדר היום הציבורי בשנה־שנתיים האחרונות לא ממש חדרו ללב הציבור. כך למשל למרות הטבות המס המפליגות שניתנות לחברות הייטק בינלאומיות הדאיג רק 3% מנשאלי הסקר. בקטגוריית חברות ההייטק הנושא שזכה לתשומת הלב הרבה ביותר היה פיתוחים למען איכות חיים וביטחון, 28% מהקולות.

גם התמלוגים הנמוכים שמשלמות חברות תעשייה כמו כיל על שימוש במשאבי טבע לא בדיוק מעסיקים את הציבור. 1% בלבד מהנשאלים השיבו כי הנושא הזה מטריד אותם. מה שהטריד 50% מהנשאלים הוא נושא זיהום אוויר ובריאות הציבור.

תרומה לקהילה אינה אחריות תאגידית

כמעט בכל סיכום או דו"ח חברתי של חברה מסחרית בישראל מופיע פרק שסוקר בהרחבה את התרומות של החברה לארגונים שונים ופעילויות התנדבות של העובדים, בדרך כלל בליווי תמונה של עובדים צובעים איזה קיר או גינה ציבורית. המגמה הזאת כה השתרשה בישראל, עד כי מנהלים רבים אינם מבדילים בין תרומות לבין אחריות תאגידית. מי שכן יודע את ההבדל הוא הציבור בישראל, שלפי הסקר תרומות הן המרכיב הזניח ביותר במדידת אחריות תאגידית. הסקר מצא שחברה תיחשב לאחראית אם תפעל ליצירת מוצרים בטוחים, לאספקת מוצרים טובים במחיר נמוך ולמתן ביטחון תעסוקתי ופנסיוני לעובדים.

הסקר בחן גם את רמת האמון לפי סקטורים. הסקטורים שזכו לרמת האמון הגבוהה ביותר הם קופות החולים (47%) וחברות ההיי־טק (41%). בתחתית טבלת האמון – סקטור הפיננסים. הציבור מציג רמת אמון נמוכה מאוד בבתי השקעות (10%), בחברות ביטוח (11%) ובבנקים (15%). ענף נוסף שזוכה לרמת אמון נמוכה מאוד הוא ענף הסלולר (13%). סקטור המזון עבר מהפך גם במידת האמון שהציבור רוחש לו. אם בסקר 2015 רמת האמון ברשתות המזון עמדה על 13%, ב־2016 היא זינקה ל־23%. הסבר אפשרי לכך אפשר אולי למצוא בקריסת מגה, שהציבה את עובדי הרשת עמדו בחזית התקשורתית.