הפסידו בעליון: בעלי המכולות בירושלים יחויבו לסגור בשבת

לפני מספר שבועות הודיעה העירייה כי תחל באכיפה של סגירת עסקים ברחבי העיר בשבת, בהתאם למדיניות האכיפה החדשה שגובשה בעיר, דבר שהוביל מספר בעלי מרכולים לנסות למנוע את המהלך.

תחילה פנו בעלי המרכולים לבית המשפט לעניינים מנהליים ולאחר שזה דחה את בקשתם, פנו לבית המשפט העליון. לפי בעלי המרכולים, הם מפעילים בתי עסק באזור שמכונה כעת על ידי עיריית ירושלים כאזור 3, הכולל את הרובע היהודי, מרכז העיר וקרית הלאום, שבו, לפי העירייה, תבוצע בהתאם למדיניות האכיפה החדשה אכיפה מוגברת.

לפי בעלי המרכולים בחודש אוגוסט האחרון נשלחו אליהם הודעות שבהן צוין כי עיריית ירושלים התוותה מדיניות אכיפה בדבר איסור פתיחתם של בתי עסק בשבת וימי מנוחה וכי עליהם "להיערך בהתאם".

לשיטת בעלי המרכולים, החלטת העירייה "משנה סטטוס קוו של שנים" וכן "מהווה כפייה דתית שפוגעת בחופש העיסוק של העותרים ובחופש מדת של מאות אלפי תושבים ומבקרים חילוניים בירושלים".

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים צילום: אוהד צויגנברג

בתשובה שהוגשה מטעם עיריית ירושלים, באמצעות עו"ד אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, נאמר כי אין לקבל את הבקשה. לפי העירייה, בעלי המרכולים "הגדילו לעשות" ובמקום לבקש מבית המשפט שיורה לעירייה לאכוף את הדין "הם מבקשים מבית המשפט להורות לרשויות המוסמכות שלא לאכוף את החוק".

העתירה, הוסיף עו"ד הכהן, חותרת לכך כי בית המשפט יורה על ביטולה של מדיניות האכיפה, שהיא החלטה מאוגוסט 2015, ומדובר באכיפה הדרגתית. "נושא אכיפת סגירת העסקים בימי מנוחה אינו חדש עמנו", כך לפי העירייה. "הוא צף ועלה מחדש בשנתיים האחרונות לדיון ציבורי ברמה הלאומית ולא פסח גם על העיר ירושלים. תהודה רבה בציבור הייתה לפסק הדין בעניין השבת בתל אביב, אשר קבע כי העירייה אינה רשאית להסתפק במתן קנסות לעסקים הפועלים שלא כדין בימי המנוחה וחייב את העירייה להפעיל את סמכותה להוציא צווים לסגירת העסקים האמורים".

עיריית ירושלים הוסיפה כי השיח הציבורי בעקבות פסק הדין לגבי עיריית תל אביב הביא לדיון ובחינה של הסטטוס קוו ולא פסח גם על עיר הבירה. בעקבות זאת נבחנה מחדש מדיניות האכיפה של העירייה ופורסמה חוות דעת בנוגע לסגירתם של בתי עסק בשבתות ובחגים בעיר. הנוהל בעיקרו מחלק את העיר לשלושה אזורי אכיפה לפי קריטריונים גיאוגרפיים ודמוגרפיים וממפה את האזורים לפי שיקולי מטרדים, רגשות דת ואמונה וצרכים חברתיים וכלכליים.

שופט העליון עוזי פוגלמן, דחה את בקשת הערעור של בעלי המרכולים. לפי החלטתו, מדיניות האכיפה של עיריית ירושלים – העומדת במרכז העתירה - היא הדרגתית. בשלב הראשון מקבלים בתי העסק "הודעת אזהרה", לאחר מכן, במידה שלא ימלאו אחר הוראות החוק יוטל עליהם קנס מינהלי, ורק כצעד אחרון אפשר שיוצא נגדם צו סגירה. "בית המשפט", כתב השופט פוגלמן, "עומד על כך, כי בשלב הנוכחי לא ברור אילו אמצעים קונקרטיים יינקטו נגד המבקשים, וכי מכל מקום, ככל שיינקטו צעדים כאמור עומדים לרשותם מנגנוני ההשגה הקונקרטיים שנקבעו לכך בדין".

מ"הקואליציה לשבת שוויון", אגודת פעילים חברתיים ובעלי עסקים הפועלים לצמצום המסחר הקמעונאי בישראל בשבת נמסר: "החלטת בית משפט העליון מהווה ניצחון לכל אותם עובדים שקופים ועסקים קטנים הנאלצים לעבוד בשבת, וקולם לא נשמע. בית המשפט סתם בהחלטתו את הפתח אותו ניסו טייקונים, בעלי מתחמי הקניות הפועלים בשבת, לנצל לצורך המשך פעילות מסחר בשבת בכל רחבי הארץ. זוהי קריאת השכמה לממשלה, שעליה להפריד את המסחר בשבת מהתרבות והפנאי ביום המנוחה השבועי, ולקבוע את ההבדלים בין בתי קפה ומסעדות למרכזי מסחר ורשתות מזון המוניים".