דואר אדום ועידות

"המדינה חייבת להקים מיזם לביטחון תזונתי"

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, העוסק בהעברת מזון לנזקקים, טוען שעל הממשלה להתחיל לדאוג גם לביטחון התזונתי של האזרחים: "כיום סעיף ביטחון תזונתי מתוקצב באפס שקלים. מדי פעם נותנים כמה מיליונים לפני החגים, אבל אין משהו עם המשכיות"

גלי וולוצקי 08:1626.04.16

ארגון לתת, שעל פעילות הסיוע שלו לנזקקים אנו שומעים בעיקר לקראת החגים, הפך בעשור האחרון מגוף מנומנם לשם נרדף לעמותות לחלוקת מזון. עם מינויו של ערן וינטרוב למנכ"ל לפני 13 שנה העמותה - שהוקמה במטרה לסייע לאוכלוסיות במצוקה, להעלות את המודעות לנושא בקרב הציבור וליצור לובינג בקרב מקבלי ההחלטות - החלה לזכות לבולטות על פני יתר עמותות הסיוע, ותקציבה גדל מ־3 מיליון שקל בשנה ל־80 מיליון שקל: 30 מיליון שקל בכסף והשאר בעיקר במזון. כ־45% מתקציב הארגון מגיעים מתרומות הציבור ו־50% מחברות עסקיות ומקרנות, ולכך מצטרפים 16 אלף מתנדבים בשנה, 60 עובדים מועסקים בשכר.

The Leaders 3 - פרויקט הסטודנטים של כלכליסט והמכללה למינהל

"העוני עולה למדינה 48 מיליארד שקל בשנה", מזכיר וינטרוב את ממצאי המחקר שערך ארגון לתת בנושא עלות העוני בישראל ב־2015. "אימוץ ההמלצה של ועדת אלאלוף להשקיע 7.6 מיליארד שקל בשנה היה מאפשר לצמצם את העוני בישראל ולהגיע לממוצע של ה־OECD. זה אומר שיהיה רווח של 64 מיליארד שקל. זה לא רק ראוי, אלא גם משתלם".

מאז 2014 מפרסם הארגון בכל שנה את מדד העוני האלטרנטיבי, הגורר התנצחויות עם הנתונים שמפרסמים גופים ממשלתיים כמו המוסד לביטוח לאומי. על פי הנתונים לשנת 2015, שיעור העוני, לפי ביטוח לאומי, הוא 22%, ואילו לפי ארגון לתת השיעור הוא 32%.

הסטודנטית אביבית לחמי וערן וינרוב, מנכ"ל לתת. 45% מהתרומות מגיעות מהציבור צילום: אוראל כהן

איך אתה מסביר את הפער בין נתוני העוני שמפרסם ביטוח לאומי לבין אלה של ארגון לתת?

“ביטוח לאומי לוקח 50% מהשכר החציוני, מותח קו ואומר מי מעליו ומי מתחתיו. זה עדיין לא אומר שרק מי שמתחת לקו הוא עני. אנחנו פיתחנו שיטה אחרת שבודקת את מידת המחסור של האוכלוסייה בחמישה מישורים: דיור, בריאות, השכלה, ביטחון תזונתי והתמודדות עם יוקר המחיה. בהתאם למידת המחסור המדווחת אנחנו מדרגים כמה אנשים מצויים בהיעדר עוני, כמה בעוני וכמה בעוני חמור. לפי המדד שלנו, כ־2.6 מיליון איש בארץ חיים בעוני, כמיליון מהם ילדים. אחת המטרות של מד העוני האלטרנטיבי שלנו היא לשנות את השיח ולהסביר שעוני הוא לא קו וירטואלי. הנתונים של ביטוח לאומי חשובים, אבל הכלי שלנו משלים ומספק מידע נוסף".

משיגים בולטות

בינואר האחרון פורסם דו"ח שקבע כי בכל שנה מושלך בישראל מזון בשווי 18 מיליארד שקל, שכמחצית ממנו אפשר היה להציל. מה אתם עושים בתחום הזה?

"אנחנו מאמינים מאוד בהצלת מזון ומתעסקים בזה כבר הרבה שנים. יש פה פתרון יעיל גם כלכלית, גם חברתית וגם סביבתית. כיום סעיף ביטחון תזונתי מתוקצב באפס שקלים. מדי פעם מעבירים לזה כמה מיליוני שקלים לפני החגים, אבל אין משהו קבוע. יש מזון טוב שבמקום להשמיד ולהטמין אותו אפשר לנצל לטובת סיוע. אנחנו פועלים לפי מודל שייבאנו מארצות הברית ומקנדה, שבו אנחנו ממנפים כל שקל בשווי המזון פי תשעה. אבל גם הפעילות שלנו לא מספקת מענה מלא. המדינה חייבת לקחת אחריות לנושא הזה ולהקים מיזם יעיל לביטחון תזונתי. זה דורש השקעה של 200–300 מיליון שקל בשנה, אך יחסוך למדינה הרבה כסף".

איך מצליחים להשיג בולטות מול שפע העמותות הפועלות כיום?

"ראשית, יש להבין היטב מהם היתרונות היחסיים והערכיים המוספים שלנו בכל פעילות ובכל תוכנית. אם יש תחום שאנחנו מרגישים שאין לנו בו יתרון, אנחנו בכלל לא נכנסים אליו. במגזר העסקי יש דינמיקה טבעית של מיזוגים ורכישות, בתחום העמותות זה כמעט לא קיים. כל אחד יכול לקום בבוקר ולהקים עמותה, לכן יש המון כפילויות וחוסר יעילות. שנית, יש ליצור בידול. המון גופים מטפלים בנושא ניצולי השואה, למשל, אבל ראינו שחסר מענה הוליסטי. אנחנו בתחום שלנו פעלנו בכיוון של מענה הוליסטי. שלישית, צריך להיות כל הזמן חדשני מבחינה שיווקית".

כשווינטרוב מדבר על חדשנות שיווקית הוא מדבר על הקמפיינים הבולטים שעשתה העמותה מאז נכנס לתפקיד. ב־2007 למשל הציבה 10,000 דמויות קרטון בכיכר רבין בכותרת "מיליון אנשים רעבים בשקט", ב־2009 עגלות ריקות ולפני כמה שנים עגלות סופר ריקות. בפסח 2015 יצאה העמותה בקמפיין שנקרא "לתת באקסטרים". ידוענים הצטלמו כשהם מבטיחים לעשות פעילויות אקסטרים או להזמין אנשים לארוחה בבתיהם בתמורה לתרומה כספית בקמפיין גיוס המונים. הקמפיין גייס 86 אלף ארוחות מתוך 100 אלף שהוצבו כיעד.

כל הזמן בשטח יש לכם תקציב פרסום?

"לא. אנחנו לא קונים מדיה, הכל פרו בונו. כדי להיות במצב של הובלה אנחנו חייבים להיות בולטים בשטח. בתחילת שנות האלפיים המודעות הבלתי נעזרת ללתת היתה בין 0% ל־1%. היום המודעות הבלתי נעזרת לעמותה היא 52% והמודעות הנעזרת 90%. האסטרטגיה שלנו היא כל הזמן להיות בשטח".

הסטודנטית אביבית לחמי: מה אתה חושב על הדור החדש של המתנדבים?

"לפני 20 שנה מרבית המתנדבים היו דודות של הוועד למען החייל. המתנדבים אצלנו ברובם חבר'ה צעירים, בני נוער וסטודנטים — הישראלי היפה. זו המחשה והצבעה ברגליים מול המדינה. זה נותן הרבה תקווה ומראה שהדברים האלה חשובים לדור הצעיר. אני חושב שהמגזר השלישי רעב לאנשים מוכשרים שיבואו לעבוד בו ולממש את עצמם מבחינה ערכית ומקצועית. יש בתחום הזה אתגרים עצומים והרבה אפשרויות להתפתח".

איפה אתה רואה את הארגון בעוד עשור?

"היעד הכי טוב של הארגון שלנו הוא לא להיות קיים, שלא יהיה בנו צורך, שהנושאים שאנחנו מטפלים בהם כיום יהיו באחריות המדינה. אם לתת ימשיך לחלק מזון בעוד 15 שנה, זה אומר שנכשלנו. המגזר השלישי חייב להיות רשת ביטחון משלימה, לא קו הגנה ראשון".