יוגורט בטעם מניות

העובדים יוכלו לממש את המניות במקרה של מכירת החברה או הנפקתה בבורסה — תרחיש סביר בהחלט, שכן כיום צ'ובני היא אחת מחברות המזון המסקרנות בארצות הברית. צ'ובני הכירה לאמריקאים את היוגורט היווני, ובתוך זמן קצר הגיעה לשליטה בקטגוריית מוצרי חלב חדשה שמחזור המכירות שלה הגיע ליותר ממיליארד דולר בשנה.

מי שכבר מתעניינת בנתח מצ'ובני היא קרן ההשקעות TPG קפיטל, שמוכרת בישראל כשותפתה של שטראוס בחברת הקפה הבינלאומית שטראוס קפה. לפני שנתיים העניקה הקרן הלוואה של 750 מיליון דולר לצ'ובני, כאשר תנאי הלוואה כללו אופציה לרכישת 20% מהחברה.

חמדי אולוקיה. העובדים הם שותפיו צילום: בלומברג

חלוקת מניות לעובדים היא מחזה נפוץ בחברות הייטק אבל לא בחברות מזון, ובטח שלא בחברות מזון מבוססות בעלות שווי חברה גבוה. לכן הוליד המהלך שפע של השערות לגבי המניע ה"אמיתי" של אולוקיה. יש הסוברים שמדובר בניסיון של אולוקיה לדלל את חלקה של גרושתו בחברה, ואילו אחרים סוברים שמדובר במאבק שליטה שמתבשל על אש קטנה בין אולוקיה לקרן TPG — כלומר הפיכת עובדי החברה לבעלים נועדה לחזק את מעמדו של המייסד לקראת מלחמת שליטה עתידית.

גם אם המהלך נולד ממניעים מסוג זה, הוא עשוי להוכיח את עצמו כמשתלם מאוד לכל בעלי המניות של החברה. מחקר של אוניברסיטת פנסילבניה מצא שעובדים שיש להם חלק בבעלות על החברה הם אחראים יותר, פרודוקטיביים יותר, באים פחות בטענות כלפי ההנהלה ומונעים בזבוז — משום שהם חשים שהחברה היא גם שלהם. עובדים חזקים וטובים יותר יכולים להתברר כמשאב יקר ערך במלחמות שצ'ובני עשוי לנהל בשנים הקרובות.

עובד במפעל של צ'ובני. הבונוס חושב לפי ותק צילום: בלומברג

צ'ובני, שהוקמה על ידי אולוקיה, העסיקה בתחילת דרכה חמישה עובדים בלבד. אולוקיה קנה מתאגיד המזון קראפט מפעל יוגורט ישן וכושל תמורת 800 אלף דולר. לפני כמה שנים החלה צ'ובני לחוות קשיים בהתרחבות שלה, עם השקעת עתק של כ־500 מיליון דולר במפעל יוגורט ענק וחדיש במדינת איידהו. צ'ובני עדיין לא החלימה לחלוטין מהקשיים שהיו לה בהפעלת המפעל ובמימון השקעת העתק בו.