ההסדר עם סימנס מעצים את הדילמה בפרשת UBS

בשבועות הקרובים צפויה הפרקליטות להתחיל להגיש כתבי אישום בפרשת העלמות המס באמצעות בנק UBS השוויצרי. חקירה שהובילה לחשיפתם של עשרות ישראלים שהחזיקו בבנק חשבונות סודיים, שבהם צברו מאות מיליוני שקלים, והתחמקו כך מתשלום מס בארץ.

החקירה המקיפה של הפרשה, שהתרחבה בעקבות מעצרו של בנקאי בעל אזרחות ישראלית-שוויצרית ב-UBS בשם רוני אליאס בעת שקיים פגישה חשאית עם לקוחותיו במלון הילטון בת"א, הייתה הישג הרתעתי מרשים של רשות המסים במאבק בהון השחור.

אלא שבמקביל החליטה רשות המסים שלא לפתוח בהליכים פליליים גם נגד הבנק השוויצרי עצמו, או חברת הבת הישראלית שלו UBS ישראל, כדי לברר אם ועד כמה הם היו מעורבים, אם בכלל, בסיוע לאותם ישראלים לחמוק ממס. בכיר ברשות המסים אמר אז ל"כלכליסט" שהחלטה נבעה מכך שהבנק משתף פעולה עם הרשויות בישראל. "חל שם שינוי במערכת הבנקאית", הוא אמר. "הם בודקים את הלקוחות החדשים, לא נותנים לכסף לא מדווח להיכנס לבנק, ואף מוציאים לקוחות עם חשבונות שבהם כספים לא מדווחים. לכן לא בטוח שיש טעם שישראל תחל בהליכים פליליים נגד הבנקים הנמצאים ממילא בתהליך חשיפה". 

משרדי UBS בהרצליה פיתוח צילום: עמית שעל

ההחלטה הזאת נראתה אז, ונראית גם היום, שנויה במחלוקת. ובימים אלה היא גם זקוקה אולי לבחינה מחודשת על ידי הפרקליטות. זאת לאור ההישג הראוי לציון של אותו הגוף בדיוק, פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בראשות ליאת בן ארי, בפרשה אחרת: השוחד ששילמה סימנס לבכירים בחברת החשמל.

בשבוע שעבר, במקביל להגשת כתב אישום בפרשת סימנס נגד הבכירים בחברה ונגד החברה הבת של תאגיד האנרגיה הגרמני בישראל (סימנס ישראל), נודע כי בן ארי ומנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות, עו"ד אורלי דורון, חתמו על הסדר להפסקת ההליכים הפליליים נגד סימנס.

המחיר שנדרש מסימנס כדי לסיים את ההליכים, וקיבל גם את תמיכתו של פרקליט המדינה שי ניצן, הוא בהחלט גבוה. החברה הודתה בתשלום שוחד של מיליוני דולרים לבכירים בחברת החשמל, התחייבה לשלם קנס של 160 מיליון שקלים וכן למנות מפקח חיצוני על פעילותה במכרזים. ההודאה בתשלום השוחד אגב, משאירה אותה חשופה עדיין לתביעת הענק שמנהלת נגדה חברת החשמל בעצמה. כלומר, שמעבר ל-160 מיליון השקלים שהיא התחייבה לשלם, ייתכן והיא תשלם עוד עשרות מיליוני שקלים כדי לסיים את הפרשה.

נכון, מדובר בפשרה. בעולם אידיאלי גם היה נאסר על סימנס להשתתף במכרזים בישראל לפרק זמן מסוים. אבל אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי. המדינה רוצה, יש שטוענים שצריכה, שסימנס תמשיך לפעול בישראל ולהשתתף במכרזים. אחרת יצטמצם מספר המתחרות הפוטנציאליות על מכרזי הענק שחברת החשמל מפרסמת. ויש בטענה זו היגיון. לא צריך לזלזל בהוצאה של מתחרה כזה גדול מהשוק הישראלי. זאת, כל עוד המחיר שהוא משלם על הפשעים שביצע סביר, ראוי והוגן.

אבל כאמור ההסדר עם סימנס מעורר לטעמי גם שאלות לגבי פרשת UBS. שהרי בין שתי הפרשות יש כמה קווי דמיון. בשני המקרים מדובר בתאגיד זר בינלאומי שחשוד בביצוע עבירות על החוק בישראל, או לכל הפחות בסיוע לביצוען, ובפגיעה באינטרס הציבורי. במקרה אחד עבירות שוחד והלבנת הון חמורות, ובמקרה השני עבירות מס והלבנת הון.

אם ההליך הפלילי נגד סימנס הניב ראיות שהובילו לפשרה שבה סימנס שילמה קנס גבוה בישראל, ואפקט ההרתעה נגד תאגידים בינלאומיים התחזק, מדוע המדינה לא פעלה להגיע לחקר האמת בפרשת UBS? מדוע להרים דגל לבן עוד בטרם בוצע חיקור דין נגד בכירים בבנק השוויצרי והתברר אם הם היו מודעים למעשים? אם האמריקאים, למשל, פתחו בהליכים פליליים נגד הבנקים הישראליים לאומי, הפועלים ומזרחי-טפחות על אותן חשדות שעולים מפרשת UBS, - סיוע להעלמת מס לאזרחי המדינה - מדוע הרשויות בישראל לא נוהגות כך? לשאלות האלה, לפחות לטעמי, עדיין לא ניתן הסבר מניח את הדעת.