סלינגר התייאשה מלחכות לרוכש על הסוס הלבן

החלטת המפקחת על הביטוח דורית סלינגר להורות לנאמן להתחיל במכירת מניות כלל ביטוח בבורסה מעלה שאלות של זלזול או חוסר נימוס כלפי בית המשפט הכלכלי. לאחר שעו"ד בני קרייתי ביקש מבית המשפט צו מניעה זמני נגד החלטתה של המפקחת, קבעה השופטת רות רונן שיש לשקול מתווה חילופי למכירת החברה, והקצתה לכך 45 יום.

ישנם שופטים מנומסים הרבה פחות מרונן, שהיו דוחים על הסף את בקשת קרייתי מסיבה פשוטה - היעדר סמכות. רק בג"ץ יכול לתת הוראות לרגולטור. אבל רונן נתנה בכל זאת לקרייתי 45 יום "לשקול" את עמדתו, ועל הדרך העניקה לצדדים הזדמנות להמשיך ולחפש מתווה.

בשורה התחתונה צו לא הוצא, וסלינגר חשה חופשייה להמשיך בשלה. החלטתה נשענת על משקעים עמוקים בהרבה מכללי נימוס כאלה ואחרים. המועדים שהקציבה למכירת כלל ביטוח התארכו, מתעניינים סינים באו והלכו, בנקי השקעות הזיעו לשווא ממאמץ להביא קונים, בעל השליטה באי.די.בי פתוח אדוארדו אלשטיין לא נמצא ראוי לקבלת היתר שליטה ומועד ההפרדה בין נכסים ריאליים לפיננסים שקבע חוק הריכוזיות הולך ומתקרב.

המפקחת על הביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר

ואז בא קרייתי, שמייצג בעלת מניות בכלל ביטוח ומחזיקת אג"ח באי.די.בי פתוח. קרייתי מכוון בכלל למחיקת כלל ביטוח ולהפיכתה לקופת מזומנים שיוזרמו במעלה הפירמידה לחברה־האם. מולו ניצבות כלל ביטוח ואי.די.בי פתוח שמבקשות עוד ועוד ארכות, שמא יגיע הרוכש על הסוס הלבן ויגאל אותן מייסורי המכירה. סלינגר אמורה לכבד לא רק את בית המשפט, אלא גם את מעמדה ובעיקר את החלטותיה כרגולטורית האחראית

ייתכן שהשופטת רונן סבורה שמכירת כלל ביטוח בבורסה תוריד את ערך המניה. המפקחת לא שוללת אפשרות זו, והיום גם מניות יתר חברות הביטוח נמכרות בדיסקאונט לעומת ההון העצמי שלהן. ואם נחזור למסלול המשפטי, זהו מצב לא חוקי שבו גוף מוסדי שולט בחברת ביטוח. לפיכך מונה הנאמן משה טרי, פתרון ביניים למצב ביניים, בין שליטה להיעדר שליטה. מבחינת סלינגר, המאמץ למצוא שולט חדש מוצה, וכעת מופנים המאמצים לאפיק אחר - מכירת כלל ביטוח בבורסה, נתחים נתחים.