הלוואות בסיכון גבוה

חברת ההלוואות האינטרנטית Lending Club מזוהה עם יצירתו של שוק חדש, חופשי, שלפעמים ממותג גם כ"חברתי" (אף שאין בו שום דבר חברתי) — הלוואות בין משתמשים באינטרנט. העיקרון פשוט - במקום ללוות כסף בבנק, לווים כסף מאנשים פרטיים דרך האינטרנט.

כשיש כמות אדירה של לווים ומלווים, אפשר למיין ולשדך ביניהם על בסיס רמת סיכון, היסטוריית אשראי ופרמטרים נוספים שחוברים ליצירת שוק משוכלל. על הרקע הזה קמה Lending Club וחברות רבות כדוגמתה, גם בישראל.

Lending Club היתה מחלוצות הענף והפכה לאחת ההנפקות הלוהטות של וול סטריט ב־2014. זמן קצר לאחר ההנפקה הגיעה החברה לשווי דמיוני של 10 מיליארד דולר. השבוע איבדה מנייתה 34% ביום אחד, לאחר שמייסדה רנו לפלאנש נאלץ לפרוש מהחברה בגלל הלוואות שנמכרו בניגוד למדיניות החברה.

רנו לפלאנש

1. מודל עסקי בעייתי - קשה להעריך סיכונים

לאחר פרישת לפלאנש, המנכ"ל והמייסד של Lending Club, נחתך שווי החברה מ־10 מיליארד דולר ל־1.8 מיליארד דולר.

הנזק של לפלאנש והתנהלותו לא הוגבלו לתחומי Lending Club בלבד, והמשקיעים כבר התחילו לדבר על מותו של המודל העסקי.

הסיבה: המשקיעים מתחילים להבין שהיכולת להעריך סיכון כאשר מדובר במיליונים של לווים אנונימיים באינטרנט היא קטנה מאוד, עד בלתי אפשרית, עבור חברה במודל תפעולי רזה כמו Lending Club.

2. הלוואה חשודה - המנכ"ל הסתבך בניגוד עניינים

ה"פאול" שבגללו נאלץ לפלאנש לעזוב הוא מכירה של הלוואות בשווי 22 מיליון דולר למשקיע חיצוני, בניגוד למדיניות החברה ותוך כדי ניגוד עניינים של המנכ"ל.

מביך, אך לא מדובר בפרשה שתפיל תעשייה שלמה.

אובדן האמון במנכ"ל ופרישתו קיבלו חיזוק מהדו"חות הכספיים של החברה שפורסמו באותו יום — ולא עמדו בתחזיות של השוק.

הרווח הנקי של החברה עמד על סנט למניה, בעוד השוק ציפה ל־5 סנט. החטא הזה בוול סטריט כבר בלתי נסלח.

3. ניצחון המודל הבנקאי - נחלש האמון בהלוואות אינטרנט

הצניחה של חברות ההלוואות החברתיות היא ניצחון עבור המודל הבנקאי המסורתי, שבו מיליוני פקידים ברחבי העולם עוסקים יום־יום במלאכה הקפדנית של הענקת הלוואות ללקוחות. במילים אחרות: ניצחון של הכלכלה הישנה על החדשה.

מוקדם עדיין לומר אם הניצחון של הבנקים על חברות ההלוואות האינטרנטיות הוא ניצחון בקרב אחד או במלחמה כולה.

האמון של המשקיעים בהלוואות החדשות נמצא בירידה, אבל הוא עדיין לא התחסל לחלוטין.

4. סחר בהלוואות - בתי השקעות קונים הלוואות מסוכנות

הבעיה המרכזית כיום של חברות ההלוואות P2P (משתמש למשתמש) היא גיוס הון. הרבה אנשים רוצים ללוות כסף, אבל לא מספיק אנשים רוצים לתת את הכסף שלהם באמצעות האינטרנט לאנשים שהם לא מכירים.

זאת הדלת האחורית שבה נכנסים למשחק בתי ההשקעות הגדולים של ארצות הברית. אותם בתי השקעות קונים משוקי ההלוואות החדשים תיקים של הלוואות, שמורכבים למעשה מעשרות, מאות או אלפי הלוואות של אנשים שקשה להעריך את רמת הסיכון שלהם. מזכיר לכם את 2008? גם לנו.