נכנסים למקלחת ונשארים יבשים
ג'ל רחצה ללא מים, מכונת כביסה שמכבסת עם כדוריות פלסטיק קטנות ומדיח כלים שמסיר שומנים באמצעות פחמן דו־חמצני: אלה הם חלק מהפיתוחים שנועדו לגרום למשקי הבית לחסוך באחד המשאבים היקרים ביותר על כדור הארץ - מים נקיים
מים נקיים הם משאב גלובלי במחסור חמור. לפי נתוני האו"ם, ל־780 מיליון איש בעולם אין גישה למים נקיים, ועוד 2.5 מיליארד בני אדם חיים בתנאים סניטריים ירודים. לצד פיתוחים רבים להגדלת היצע המים, כגון טיהור מים והתפלת מי ים, מתפתחות בשנים האחרונות יותר ויותר טכנולוגיות לצמצום צריכת המים. כמה מהפתרונות הללו נועדו לשימושם של משקי הבית.
- תיקון עולם: משתינים עליו והוא אומר שזה דשן
- "תכנון הים הוא סוגיה בינלאומית. לישראל יש אחריות מעבר למים הכלכליים שלה"
- להתחיל מלמעלה: חוק התשלומים צריך לחול קודם על הממשלה
אחד המוצרים המהפכניים בתחום זה הוא ג'ל בשם DryBath, שמאפשר להתקלח ללא שימוש במים. לפי נתוני היצרן, 15 מ"ל של ג'ל מספיקים כדי "לרחוץ" אדם בוגר. הג'ל מסלק מהגוף תאים מתים, מחטא מפני חיידקים שמפיצים ריח רע, ומספק ניחוח נעים לאורך זמן. העלות של המוצר למקלחת עומדת על כ־10 שקלים (ויכולה לרדת עד 5 שקלים, אם רוכשים כמות גדולה של הג'ל). כל מקלחת ללא מים חוסכת לעולם 40 ליטר של מים נקיים.
הג'ל הושק ב־2012 על ידי חברת Headboy Industries. בחברה חשבו כי הקהל העיקרי למוצר יהיה ממדינות מתפתחות, אבל כעת מרבית ההכנסות מגיעות דווקא מארה"ב ומהאיחוד האירופי, 60% ו־20% בהתאמה. הורים רבים שם רואים בג'ל הזה מוצר נוחות, כלומר הם משתמשים בו במקרים שהם אינם מספיקים לשטוף את ילדיהם במקלחת רגילה. בחברה מתכננים להשיק את המוצר ברשתות קמעונאיות בדרום אפריקה בשנה הבאה, והוא כבר זמין לרכישה דרך אתר החברה.
המוצרים פונים לנשים
מקלחת ללא מים יכולה להיות בשורה של ממש מבחינת החיסכון במים, שכן 35% מצריכת המים של משק בית מקורם ברחצה. לפי נתוני רשות המים בישראל, צריכת המים הממוצעת למשק בית עומדת על 165 ליטר ביום. פרט למקלחת, צרכן המים הגדול ביותר הוא חדר השירותים, שאחראי אף הוא על 35% מצריכת המים הממוצעת של משק הבית; שתייה, בישול ושטיפת כלים אחראים ל־20% מצריכת המים בבית; כביסה וניקיון אחראים ל־5%; וגינון ל־5%.
ג'ל הרחצה הוא קטגוריה חדשה ומהפכנית בתחום החיסכון במים, אולם מוצרי שמפו ללא מים קיימים ומתפתחים כבר משנות השבעים. לאחר שזכו לעדנה מחודשת בשנים האחרונות, קיימים כיום על המדפים מוצרי שמפו ללא מים של מותגים ידועים, כמו דאב, וחלקם גם נמכרים בישראל, אולם הם עדיין לא נחשבים לתחליף מלא לחפיפת שיער רגילה. כמו כן המוצרים פונים לנשים, ועדיין אין בנמצא חלופה לגברים.
לחדרי השירותים טרם נמצא פתרון של ממש, אך קיימות כמה חברות שמציעות התקנות של שירותים ללא מים, בעיקר בבתים פרטיים. באוסטרליה חלק מהמועצות המקומיות אף ממליצות על התקנה של שירותים מסוג זה כדי לחסוך במים. השירותים הללו אוספים את הפסולת במקום להזרים אותה לביוב, והצרכנים נרתעים מעט מפתרון כזה, שגם דורש תחזוקה.
עם זאת, אחד המוצרים שזכה לתפוצה רחבה יחסית הוא משתנות ללא מים בשירותים ציבוריים ובמשרדים. המוצר קיים מאז שנות התשעים בארה"ב, ומאז הוא רק צובר תאוצה. מערכת כזאת חוסכת כ־3 ליטרים מים בכל שימוש.
כביסה למגזר העסקי
בתחום הכביסה, הטכנולוגיה כבר כאן – אבל היא משמשת כיום בעיקר את המגזר העסקי. חברת Xeros הבריטית מוכרת למגזר העסקי מכונות כביסה תעשייתיות עם צריכת מים אפסית. המכונות האלה מכבסות באמצעות כדוריות פלסטיק קטנות, ונדרשים מים מועטים בלבד כדי לשטוף את הכדוריות מהבגד.
החברה מחפשת שותפה מסחרית לייצור המוני של מכונת הכביסה שלה בארה"ב, במטרה להרחיב את מוצריה למשקי בית. בחברה צופים השקה מסחרית בתוך 5–3, ומתכננים שיטת תמחור חדשנית: תשלום לפי כביסה. מודל התמחור הזה עשוי להצביע על כך שמחיר המכונות גבוה במיוחד.
גם חברת LG הציגה לפני כמה שנים מכונת כביסה ללא מים (כמעט). המכונה של LG חושפת את הבגד לאדים בטמפרטורה גבוהה, שמשמידים את החיידקים שגורמים לריח רע בבגד. כמו כן ציינה LG כי יתאפשר לשלב במכשיר "מחסניות" ריח, כדי להשאיר את הבגדים עם ניחוח של כביסה מסורתית. גם כאן מדובר במוצר בפיתוח ראשוני, ולא ברור אם יושק ומתי, וכמה יעלה לצרכן.
טכנולוגיה נוספת שאולי תוכיח את עצמה כרלבנטית למשק הבית היא זו שהוצגה ב־2004 על ידי סטודנטים אוסטרלים בתחרות חדשנות של חברת אלקטרולוקס: מדיח כלים שיפעל באמצעות גז פחמן דו־חמצני דחוס. הרעיון הוא שהגז יהפוך לנוזל בעל יכולת גבוהה להמסת שומנים. הקונספט הזה לא נזנח, וב־2012 הציגו בטורקיה סטודנטים לעיצוב מדיח כלים על בסיס הטכנולוגיה הזו בשם DualWash. זהו מדיח כלים שמותקן במקביל לארונות המטבח העליונים, ואמור לנקות את הכלים ללא מים. העיצוב זכה להתלהבות של פעילים ירוקים ברחבי העולם – אבל עדיין לא אומץ על ידי חברות מסחריות.