כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 0.1%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה אחה"צ (ב') להשאיר את הריבית במשק לחודש יוני ברמה של 0.1%, זה החודש ה-16 ברציפות (מאז ריבית מרץ אשתקד).

הודעה זו של הבנק היתה צפויה, ולו משום שפשוט לא היו מספיק סיבות לבצע שינוי במדיניות הריבית, כלומר להוריד אותה. זאת, למרות נתוני המצמיחה המאכזבים של המשק ברבעון הראשון של השנה – 0.8% בלבד באמדן ראשוני של הלמ"ס – והמשך הצפי לאינפלציה של פחות מ-1% בשנה הקרובה.

רמז מסויים לתפיסה של בנק ישראל את השימוש בכלי הריבית כדי לנתב את הפעילות הכלכלית במשק אפשר היה למצוא בדברים של הנגידה, קרנית פלוג, בכנס באיסלנד בסוף החודש שעבר. בכנס אמרה פלוג כי השימוש של בנק ישראל בכלים כמו רכישות מאסיביות של מטבע חוץ מאפשרים לה להימנע מהמלצה על הורדת הריבית לשיעור של 0% בלבד. כלומר כל עוד הבנק מצליח להזרים כמויות של כסף למשק ולמנוע התחזקות של השקל מול המטבעות הזרים אז אין לה סיבה מספיק טובה להמליץ על הורדת הריבית.

להימנעות מהורדת הריבית יש שתי סיבות נוספות. האחת היא הציפיות ההולכות וגדלות בקרב אנליסטים אמריקאים שהפד יעלה בקרוב את הריבית – במיוחד לאחר ההתבטאות לאחרונה של נשיא שלוחת הפד בניו יורק לפיה יש להעלות את הריבית כבר ביוני והתבטאויות של נשיאי השלוחות באטלנטה וסן פרנסיסקו לפיהן הפגישה של מועצת הפד ביוני יכולה להיות זו שבה יוחלט על פעולה.

מימין: קרנית פלוג ויו"ר הפד ג'נט ילן צילום: בריט לקמן

זאת משום שאם הפד מעלה את הריבית הדבר יוביל להתחזקות הדולר מבלי שבנק ישראל יצטרך לנקוט פעולות ולקחת על עצמו סיכונים. הסיבה השנייה היא פוליטית וקשורה למחלוקת בין בכירי הבנק לשר האוצר משה כחלון שדרש בעבר באופן גלוי מבנק ישראל להעלות את הריבית כדי לצמצם את הביקוש של משקיעים לרכישת דירות וכך להוריד את מחיריהן.

בשנה האחרונה מחירי הדירות המשיכו לטפס בקצב של 8% לפי השמאי הממשלתי הראשי, כך שהורדה של הריבית תהווה אצבע בעין לשר האוצר שהורדת מחירי הנדל"ן היא הבטחת הבחירות המשמעותית ביותר שלו.

למרות שהריבית לא השתנתה, בנק ישראל שינה מעט את הניואנסים שבהגדרת הציפיות שלו לעתיד, ואלו נוגעות דווקא לאפשרות שיעלה את הריבית. את ההודעה על הריבית לחודש יוני חתם הבנק במשפט, לפיו "הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, והסיכונים לצמיחה גברו". מדובר על שינוי של מילה אחת לגבי הסיכונים לצמיחה - "גברו" ולא "גבוהים". אולם זו מילה משמעותית, שהמשך השימוש בה בהודעות של החודשים הקרובים עשויה לרמוז שהבנק ימשיך במדיניות המוניטארית המרחיבה - כלומר לא יעלה את הריבית במועד הצפוי, שהוא הרבעון הראשון של שנת 2017.

בהודעה גם כותבים אנשי הוועדה המוניטארית כי לאור נתוני הייצוא המאכזבים (ירידה של 12.9% בייצוא ברבעון הראשון) המדיניות המוניטארית תישאר מרחיבה, כלומר הריבית תישאר נמוכה כל עוד לא נראה שיפור משמעותי בנתוני הייצוא.

תגובות

מתמיר פישמן נמסר בתגובה כי "נתוני התוצר לרבעון הראשון שהציגו צמיחה מינורית של 0.8% בשיעור שנתי והמשך הידרדרות ביצוא הסחורות והשירותים. גם מדד המחירים לחודש אפריל איכזב עם עלייה של 0.4% בלבד לעומת צפי של 0.5% עד 0.7%. הרושם ששני הנתונים המאוד לא מעודדים האלה הותירו הוא שיחלוף עוד זמן רב עד שבנק ישראל יוכל להעלות את הריבית אפילו אם הריבית בארה"ב תועלה ביוני הקרוב. מצד שני בנק ישראל אף אינו מעוניין להסתבך בהרפתקה של ריבית שלילית".

מבית ההשקעות הלמן-אלדובי נמסר כי "נתוני שוק הדיור ממשיכים להצביע על ביקושים גבוהים והמחירים בסקטור זה מוסיפים לעלות, מה שתומך בהחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה, זאת מאחר שהפחתת ריבית נוספת צפויה לתמוך בהמשך עליית המחירים בשוק הנדל"ן, השפעה ממנה בנק ישראל מעוניין להימנע. מנגד, האטה מתמשכת בסחר העולמי וייסוף השקל מול הדולר עשויים להחזיר את בנק ישראל לשקול צעדים מוניטאריים מרחיבים בעתיד. להערכתנו, במידת הצורך, בנק ישראל ישתמש בכלים מוניטאריים שונים מכלי הריבית על מנת לנסות ולתמוך בשקל וביצואנים, זאת במטרה לצמצם את ההשלכות של צעדיו על שוק הנדל"ן".