מזרקה שהוקמה בעלות של 7 מיליון שקל טבעה בכנרת בשל תכנון לקוי

בין שנים 2014-2007 הושקעו כ-77.5 מיליון שקל בפיתוח ובקידום של פרויקטים בעיר טבריה. אחד הפרויקטים המרכזיים והאטרקטיביים, היה "מופע המים בכנרת", שבו הושקעו כ-7 מיליון שקל. המיצג האורקולי כלל מזרקה עם אפקטים של מים, תאורה ואש, והוא הוקם על דוברה, בתוך הכנרת.

מבקר המדינה מציין בדו"ח, כי "הפרויקט פעל בהצלחה קצת יותר משנתיים (מסוף 2010 עד תחילת 2013), ובעקבות הפעלתו נפתחו עסקים שונים לרווחת התושבים והתיירים". אלא שבמרץ 2013, בעקבות עליית מפלס הכנרת ועקב פגעי מזג האוויר, טבעה המזרקה וביולי אותה שנה הוצבה מחדש. אך נכון לינואר 2016 המופע טרם הופעל מחדש ועקב כך נגרמו נזקים תיירותיים, כלכליים וסביבתיים, כך קבע המבקר.

סיור שקיימו אנשי משרד מבקר המדינה ביולי 2015 בטבריה, גילה לא מעט אתרי תיירות מוזנחים בעיר, אך ההזנחה של פרויקט מופע המים, בלטה במיוחד. לדברי המבקר, "מיולי 2013 ניצבת על המים המזרקה ללא כל שימוש - גוש ברזל ענקי המסתיר את החוף ואת יופייה של הכנרת. במצב הקיים המזרקה היא אפוא בבחינת מפגע סביבתי של ממש".

המיזם האורקולי בימים יפים באדיבות: עיריית טבריה

מבקר המדינה קבע כי המטרה העיקרית שעמדה לנגד עיניהן של עיריית טבריה ושל חמ"ת (החברה הממשלתית לתיירות, שהיא הגוף הביצועי של משרד התיירות – א"י), הייתה לקדם את הפרויקט במהירות. המזרקה נבנתה מבלי שהגורמים הנוגעים בדבר נדרשו לעמוד בכללי הבטיחות, התכנון והבנייה של מבנים והיא נבנתה מבלי שהיו האישורים הרלבנטים מהוועדה המקומית, ואלה ניתנו בדיעבד לעיריית טבריה, לאחר שהמזרקה כבר קמה ופעלה. "עד ספטמבר 2015 לא הטילו דירקטוריון חמ"ת, משרד התיירות ועיריית טבריה על גורם חיצוני בלתי תלוי לבצע תחקיר יסודי ומעמיק בנושא נסיבות טביעתה של המזרקה", קבע המבקר.

המבקר קבע כי על מינהל התכנון במשרד האוצר לבחון את תפקודן של עיריית טבריה והוועדה המקומית במסגרת ההליכים שניתנו לאישורים והיתרים להקמת הפרויקט. "עליו גם לבחון בהקדם את המורכבות הכרוכה במצב שבו חברה עירונית היא היוזמת פרויקט בנייה".

הזמנת אורחים מחו"ל והטיפול בהם

בפרק המתייחס לאורחים מחו"ל, קובע המבקר כי מינהל השיווק לא פעל במהלך השנים על פי תוכנית אב תיירותית מקיפה ורב-שנתית הקובעת, בין היתר, מדיניות לגבי אופן איתורם של האורחים שאותם כדאי להזמין לביקור בארץ וקביעת המדינות שבהן כדאי להשקיע את מירב המאמצים כדי לקדם מהן את התיירות לארץ. רק בפברואר 2015 גיבש המינהל מסמך הכולל אסטרטגיה שיווקית של התיירות ובה גם נושא האירוח.

על פי המבקר, אגף האירוח לא פעל בהתאם לחוק חובת המכרזים בעניין בחירת הספקים וההתקשרויות עימם, למעט חברות הסעה.

עד יולי 2015 טרם קבע משרד התיירות הסכמים אחידים עם הספקים השונים - בתי מלון ומסעדות. משרד התיירות אינו מקיים הכשרה ייעודית למורי הדרך שעמם הוא מתקשר לצורך הדרכת אורחיו, והם גם אינם עוברים או נדרשים לקבל הכשרה.

שנת 2013 הסתכמה על אירוח ממוצע לאורח של משרד התיירות ב- 2,970 שקל. וב- 2014 בכ-3,770 שקל. כלומר גידול של 27% בעוד מספר האורחים בשנה זו ירד בכ 12.2% לעומת 2012 וב-27.3% לעומת 2013.

ביקורת פנימית במשרד

מ-2010 עד 2015 לא בוצעה במשרד התיירות ביקורת פנימית כמתחייב על פי חוק. בכל השנים האלה לא היו למשרד ולמבקר הפנימי תכניות עבודה מאושרות על ידי המנכ"ל, והמבקר הפנימי לא הגיש לשרים ולמנכלי המשרד אף לא דו"ח אחד שמפרט את בדיקותיו.

ממשרד התיירות נמסר על מיזם הטיבריום, "האחריות על תחזוקת פרויקטים תיירותיים היא של הרשות המקומית. המשרד שותף במימון והקמת הפרויקטים אולם בסיום ההקמה מתבצעת מסירה לרשות והיא אמורה לתחזק. למרות זאת, ועוד טרם פרסום הדו"ח, קיים המשרד חקירה מטעמו והשהה כל השקעה בשיקום הפרויקט עד לבירור נסיבות המקרה.

"משרד התיירות רואה בטבריה אחת מערי התיירות המרכזיות בישראל, שיש לפעול למימוש הפוטנציאל התיירותי הרב שבה. בהמשך ליישום מסקנות דוח המבקר, יש כיום הוראות ברורות לגבי ביצוע הפרויקטים, שנבחנים ומפוקחים מול העירייה ומול החברה הממשלתית לתיירות, ותחזוקתם העתידית מובטחת, כדי שאירוע מסוג זה לא ישנה באף פרויקט ברחבי הארץ".

על הזמנת אורחים נמסר, "המשרד קיבל את הערות המבקר וכבר פועל לתיקון הליקויים. המשרד שם לו למטרה לסיים בחודשים הקרובים את ההליך להסדרת פעילות אגף אירוח. כמו כן בימים אלה מתנהל מכרז לתפקיד מנהל לאגף".

על הביקורת הפנימית נמסר בתגובה, "מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעולות הרבות של המנכ"ל דהיום להסדרת ביצוע הביקורת הפנימית במשרד, שהייתה לקויה. עתה, משהודיע מבקר הפנים על פרישתו מתפקידו, המשרד פועל לאיוש המשרה בהקדם האפשרי כדי להבטיח בקרה פנימית שוטפת ומקצועית".