"אין שיתוף פעולה בין גופי הפיקוח בהתמודדות מול הפשיעה המאורגנת"

על פי הערכת קרן המטבע העולמית, היקף ההון המופק מפשיעה חמורה מוערך ב-3-5% מהתוצר העולמי הגולמי. לפי הערכות משרד המשפטים, מהיקף כספי הפשיעה בישראל הוא כ-10-15 מיליארד שקלים בשנה.

בינואר 2006 קבעה הממשלה את המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת ובתוצריהן כיעד לאומי ארוך טווח שיושג באמצעות שיתוף פעולה בין כלל רשויות האכיפה. בחודשים פברואר 2015-יולי 2015 בדק משרד מבקר המדינה את השת"פ בין הרשויות ואת ההתמודדות עם הפן הכלכלי של הפשיעה המאורגנת והחמורה כמו טיפול בנותני שירות, חילוט כספים וכו'. הבדיקה נערכה במשטרה, רשות המסים, יחידת הפיקוח על נש"מים שבאגף שוק ההון, ביטחון וחיסכון במשרד האוצר, ברשות לאיסור הלבנת הון, במשרד המשפטים ובמועצת החילוט. בדיקות השלמה נערכו אצל היועמ"ש.

רשות המסים

הביקורת העלתה ליקויים רבים בפעולותיהם של גופי הפיקוח והאכיפה האמונים על תחום זה, בין השאר, היעדר שיתוף פעולה מספק בין הגופים. למשל נמצא כי במקרים מסוים קיים בתוך כוחות המשימה (יחידות חקירה המורכבות מהרשויות השונות לטובת הפשיעה החמורה) היעדר שיתוף פעולה של רשות המסים. בנוסף, ההנחיה כי כוחות המשימה ילוו על ידי פרקליט מלווה (שילווה את החקירה מראשיתה ועד להגשת כתב האישום) דווקא גורמת לעיכוב בשל מחסור בפרקליטים מלווים.

עולה עלה בביקורת כי קיימים כשלים מתמשכים בהתמודדות עם נותני שירותי מטבע הפועלים בשירות עברייני הפשיעה החמורה והמאורגנת.

גם תחום החילוט עומד במרכזו של הדו"ח. מדובר בנושא שרשם עלייה ניכרת בשנים האחרונות אבל לפי המבקר מדובר בהיקפים נמוכים ביותר ביחס להיקף כספי הפשיעה ולרכוש הקיים בידי ארגוני הפשיעה השונים. לפי המבקר אין סנכרון בין נתוני המשטרה והפרקליטות בנוגע לנתוני הרכוש שחולט. כך גם הרכוש שנתפס נרשם על ידי המשטרה לפי שוויו ביום התפיסה ואין הערכה של שוויו בעת מימוש הרכוש בפועל לאחר החילוט הסופי – כשל זה גורם לתכנון לקוי של תקצוב גופי האכיפה הניזונים מכספי החילוט.

ליקויים נוספים נמצאו על ידי המבקר בתהליכי אישור תקציבים במועצת החילוט. כך נמצא שהגופים המתוקצבים מקרן החילוט (המשטרה, רשות המסים והרשת להלבנת הון) נוהגים לבקש הקצבות ההוות את מרבית הסכום העומד לרשות קרן החילוט כשבפועל הם מממשים רק מהתקציב שאושר להם ועולה החשש כי אותם גופים מגישים בקשות תקצוב מנופחות ומנותקות מהצרכים שלהם בפועל "מתוך מטרה לנצל את מלוא הכספים שבקרן". בנוסף, המועצה, שתפקידה לבחון ולאשר את הבקשה לא מעמיקה את בדיקתה ולא דורשת כל פירוט לגבי בקשות התקצוב ומקצה כספים בסכומי עתק ללא הסבר וללא פירוט בניגוד לנוהל. המועצה, כך מעלה הדו"ח, איננה מקיימת את הבדיקות הנדרשות על מנת להבטיח שימוש בתקציבים למטרה שלשמה הוקצו, ומקצה כספים, כספי ציבור, "באופן כמעט אוטומטי וללא כל מדדי יעילות ומועילות".

המסקנה "יש לערוך ללא דיחוי חשיבה מחודשת בכל הנוגע לאופן הקצאת כספי החילוט ולפירוק עליהם".

מהמשטרה נמסר, "תוצרי המאבק הכלכלי המשולב בפשיעה המאורגנת הן בהיבטים של פגיעה כלכלית ממשית בעבריינים והן ביצירת הרתעה (כמו למשל העברת מוקד הניהול לחו"ל) מדברים בעד עצמם. עשרות פרשיות, צח"מים משותפים וחקירות שהחלו בכוחות המשימה המשולבים והיקף התפיסות לחילוט הם בסיס הראיה לכך. לצד זאת, נלמדו לעומקם ממצאי הבקרה ובנושאים הספורים בהם נמצא כי יש מקום לשיפור וככל שהם מצויים תחת אחריות המשטרה ובסמכותה, נעשו ונעשות פעולות בהתאם כמפורט בדו"ח".

מרשות המסים נמסר בהתייחסות לעבודה עם גופי אכיפה נוספים: "רשות המסים, משטרת ישראל וגופי האכיפה נוספים, עובדים יחדיו בשיתוף פעולה אינטנסיבי, מקצועי ומבצעי וניתן להיווכח בזאת, בין היתר, בתוצרי החילוט וכתבי האישום שיצאו מחקירות משותפות של הגופים, כמו גם בהשפעת כוחות המשימה על תופעות הפשיעה שנחקרו וצומצמו באופן דרסטי".

לעניין קרן החילוט נמסר, "הגשת בקשה לתקצוב מקרן החילוט כרוכה בעבודת מטה מסודרת הממפה את הצרכים והיקף הפעילות של היחידות הרלוונטיות. בקשותיה של רשות המסים לתקצוב מתוך הקרן צנועות, והן מהוות אחוזים בודדים מהיקף התשומות שרשות המסים משקיעה בחקירה ובטיפול בתיקי הלבנת הון, במיוחד על רקע העובדה שהתקצוב מהקרן גם מממן את העסקתם של 4 רכזי חילוט. הבקשות לתקצוב שמעבירה רשות המסים נבדקות על ידי אנשי מקצוע מטעמה ומאושרות על ידי סמנכ"ל לחקירות ומודיעין, בשיתוף חשב הרשות ותקציבן הרשות והן מלוות תמיד בהסברים מפורטים לחברי מועצת החילוט לפני אישורן".