המדינה מתנה את פיתוח היישובים הבדואים בפשרה בסוגיית הקרקעות

דו"ח המבקר מצביע על רמת החיים הירודה של הבדואים החיים בפזורה ובישובים מוכרים בנגב. על פי הדו"ח, הסיבה המרכזית למצב הוא כישלון במדיניות לפתרון המחלוקת בין המדינה לבדואים על הזכויות במקרקעין.

המבקר מסביר כי הליכי חקיקה שהתגבשו ב-2013, אך הופסקו בשל לחצים פוליטיים מימין ומשמאל, הותירו מצב של חוסר ודאות. "נוכח הקפאת הליכי החקיקה ובהיעדר מדיניות אחרת ליישום, נבלם התהליך שהיה אמור להסדיר את תביעות הבעלות ולחלץ את הקרקעות השנויות במחלוקת כדי שניתן יהיה להכשירן - לפחות את אלה שביישובים בדואיים מוכרים - להקמת בתי מגורים לתושבים, לפיתוח תשתיות ולהכשרת פתרונות מגורים עבור תושבי הפזורה הבדואית בנגב", כותב המבקר. הטענה היא כי היעדרו של הסדר לא מאפשר למדינה לשווק מגרשים לבנייה, שכן בדואי יסרב לבנות בית על קרקע שאחר תובע בעלות עליה.

פחונים בהם מתגוררים בדואים בנגב צילום: חיים הורנשטיין

בשנות ה-70 יזמה המדינה הליך הסדרה של קרקעות עליהן ישבו בדואים, והוגשו כ-3,200 תביעות בעלות. על פי הדו"ח, מאז ועד 2015, המועד בו נערכה בדיקת המבקר, לא הוסדרו מרבית תביעות הבעלות. על פי הערכת המבקר, היקף השטח שעליו יש תביעות בעלות של בדואים הוא כ-590 אלף דונם, כלומר כ-590 קמ"ר. מכיוון ששטח הנגב הוא 13 מיליון דונם, השטח שבדואים תובעים עליו בעלות מהווה רק כ-4.5% מהנגב.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר מתייחס לשנים 2008-2014 כאשר משרד החקלאות קיבל לידיו את האחריות על הרשות לפיתוח ההתיישבות הבדואית בחודש ינואר 2014. עם כניסתו לתפקיד של ח"כ אורי אריאל במאי 2015, ובניגוד למה שהיה קודם, קידם השר אריאל את החקיקה להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ובעיקר את סוגיית תביעות הבעלות והקרקעות. אולם עם הגשת ההצעה לוועדת השרים לחקיקה, הממשלה החליטה לדחות את קידומה.

"משרד החקלאות מסכים עם עמדת המבקר שהתוכנית הכלכלית לפיתוח כלכלי בקרב החברה הבדואית בנגב שהיקפה 1.263 מיליארד שקל (בחמש שנים) הינו פרוייקט דגל שרבים רואים בו הצלחה ושנדרש להאריכו בשינויים המתאימים בעוד חמש שנים לפחות.

לאחרונה הוצג הדוח המסכם לשנת 2015 בפני נציגים של החברה הבדואית במפגש בו השתתפו למעלה משישים מובילי שינוי בחברה הבדואית בנגב ובהם כל תשעת ראשי הרשויות.

"אכן, מצב האוכלוסיה הבדואית בנגב בנושא הדיור דרוש שינוי משמעותי ולשם כך נדרשת חקיקה,שינוי נהלים, תקציבים ויכולות ביצוע לא שגרתיות, להצעה זו שותפים משרדים רבים וביניהם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה והנושאים יוצגו בקרוב בפני שר האוצר. משרד החקלאות מצפה כי עם חילופי הגברי ברשות וכניסתו לתפקיד של יאיר מעיין כמנהל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, ילמדו הערות המבקר ויופקו הלקחים הדרושים".

יו״ר הרשימה המשותפת, ח״כ איימן עודה, מסר בתגובה לממצאי מבקר המדינה בנוגע להסדרת הכפרים הלא מוכרים בנגב: ״את הקיפוח והאפליה הנוראית של תושבי הנגב הערבים, שהדוח מציג, ניתן לראות פשוט על ידי ביקור באותם כפרים אשר אינם מחוברים כלל לתשתיות, ללא מערכת חינוך או רפואה. על המדינה לשנות כיוון ולהבין שפתרון הסוגיה אפשרי רק ע״י עבודה בשיתוף פעולה עם האזרחים עצמם, תושבי הכפרים הלא מוכרים. לפני למעלה משנה הנחנו על שולחן נשיא המדינה תוכנית אב כוללת להכרה בכפרים הלא מוכרים, תוכנית שנכתבה על ידי מיטב המומחים בתחום ועלותה נמוכה יותר מכל התוכניות הממשלתיות בנושא.  על פי סקר שפורסם רק אתמול ע״י ארגון רבנים לזכויות אדם, 58% מהאזרחים היהודים במדינה תומכים בהכרה בכפרים. רוב האזרחים כבר מבינים שכל עוד אחוז גבוה כל כך מתושבי הנגב חיים בכפרים לא מוכרים לא תהיה כל אפשרות לפיתוח וצמיחה של הנגב, רק הכרה בכפרים תבטיח את עתידם של כלל ילדי הנגב.״