נתניהו בפתח ישיבת הממשלה: "תוך שנתיים לא יהיה למדינת ישראל בור תקציבי"

בפתח ישיבת הממשלה היום (ג') ציין ראש הממשלה בנימין נתניהו: "תוך שנתיים, למדינת ישראל לא יהיו תקציבים שדורשים קיצוצים בהגדרה", זאת כתוצאה מחוק שקידם משרד האוצר. רה"מ שיבח את המהלך: "אני מברך על שיתוף הפעולה עם שר האוצר, יחד עשינו את השינוי הזה, והיום אנחנו מקבלים את הדיווח כנדרש בחוק על המצב התקציבי שלנו ועל ההתחייבויות העתידיות"

לצד זאת, מסקירת משרד האוצר לישיבה עלה כי המשרד יצטרך לבצע קיצוץ של 11 מיליארד שקל בתקציבי משרדי הממשלה בתקציב השנה הבאה כדי לא לחרוג מהמסגרת התקציבית המותרת לממשלה. עוד עולה מהסקירה כי בנוסף לקיצוצים הללו, משרד האוצר יצטרך לבצע צעדים משלימים להגדלת הכנסות המדינה בכ-3 מיליארד שקל בכדי לעמוד ביעד הגירעון הקבוע בחוק לשנה הבאה. לשם השוואה, העלאת 1% במע"מ תניב להכנסות המדינה עוד כ-4 מיליארד שקל. בסך הכל, מדובר בבור תקציבי של 14 מיליארד שקל בתקציב השנה הבאה.

לקראת דיוני התקציב תחזיות האוצר לשנתיים הבאות יוצגו היום לממשלה במשרד האוצר מעריכים כי הצמיחה בשנתיים הבאות תעמוד על 2.9%, למרות שהאומדן הראשוני של הלמ”ס נמוך יותר רוני זינגר ועמרי מילמן לכתבה המלאה 

מספרי התקציב לשנה הבאה, ולמעשה לשנים 2017-2019, נחשפים כאן לראשונה הודות לחוק שמשרד האוצר הצליח לחוקק בשנה שעברה. לחוק קוראים "הנומרטור", ולראשונה בתולדות המשק הישראלי הוא מחייב את הממשלה לחשוב קדימה מבחינה תקציבית.

משה כחלון צילום: אלכס קולומויסקי

על פי החוק, בכל חצי שנה הממשלה תקבל דין וחשבון תקציבי לא רק לשנה השוטפת אלא גם לשנים הבאות, ותצטרך לבצע קיצוצים והתאמות בשביל לעמוד במסגרות שהיא עצמה קבעה לה. זאת בשביל למנוע מצב של התנפחות הגירעון התקציבי ללא שליטה. הנומרטור נולד כלקח משנת 2012 שהסתיימה בגירעון כפול מהמתכונן לאחר שהממשלה לקחה על עצמה עוד ועוד התחייבויות תקציביות בלי שליטה.

עוד עולה מהמסמך שכחלון יציג היום בפני הממשלה כי לא רק ב-2017 יידרשו קיצוצים משמעותיים וצעדים בתחום המיסוי, אלא גם ב-2018. על פי המסמך, לאחר שהממשלה תקצץ בתקציב 2017 עדיין יידרשו קיצוצים נוספים של 6.6 מיליארד שקל בתקציבי המשרדים לשנת 2018 בשביל לעמוד במסגרת, ועוד צעדים בתחום המיסוי בהיקף של 1.3 מיליארד שקל.

אבל חלק מהחריגה בהוצאות נובע גם מהבטחות תקציביות חסרות כיסוי שהממשלה לקחה על עצמה בשנה החולפת. משרד האוצר לא נותן פירוט מלא של ההתחייבויות האלה, אלא חלקי. הגידול העיקרי בהבטחות התקציביות הוא בתחום הביטחון, בעיקר בשל הסיכום התקציבי שנחתם בין משרד האוצר למשרד הביטחון וצעדים כמו העלאת שכר חיילי החובה. גם הבטחות לתוספות תקציביות למשטרה בעקבות גל הטרור הגדילו את המחויבות התקציבית בתחום הביטחון, ובסך הכל מדובר בגידול של 5.6 מיליארד שקל. גם בתחום התשתיות חל גידול בהבטחות, בהיקף של 1.2 מיליארד שקל. בתחום המשרדים החברתיים (חינוך, בריאות, רווחה וכו׳) חלה ירידה של 900 מיליון שקל (תקציבי המשרדים האלה עדיין יגדלו, הירידה היא ביחס לתחזית הגידול הקודמת שלהם, שנערכה בסוף השנה שעברה).