למה יש חופש גדול?

אוריאל היקר,

לחופש הגדול (ואל תאמין למי שקורא לו "החופשה הגדולה") יש לפחות שתי סיבות טובות: הראשונה היא אנחת הרווחה שבוקעת מגרונותיהם של התלמידים כשהוא מתחיל, והשנייה היא אנחת הרווחה שבוקעת מגרונות ההורים כשהוא נגמר. ובעצם, זה מספיק. אבל זה לא הכל.

הדעה הרווחת באינטרנט, ברחוב ואפילו בעיתונות היא שהחופש הגדול הוא המצאה חקלאית. בחודשי הקיץ החוואים כורעים תחת העול והילדים נאלצים לנטוש את בית הספר כדי לעזור בשדה. ותראה כמה מפנקים אתכם היום. אך זו טעות גסה.

ראשית, הקיץ הוא לא בדיוק עונת השיא של החקלאות. עבור רוב הגידולים, ברוב האקלימים, העונות הלחוצות הן דווקא עונות המעבר: הזריעה והאסיף. הקיץ הוא תקופה רגועה יותר, בעיקר במקומות חמים שבהם גם לצמחים וגם לבני האדם קשה לעמול בשדה. זה לא אומר שאין עבודה בקיץ, ואם הילדים בחופש אז גם הם מושיטים יד ועוזרים, אך זו בבירור אינה סיבה לחופשה.

למעשה, אם מביטים בראשיתו של בית הספר המודרני, בארצות הברית שלאחר מלחמת האזרחים, מגלים שבאזורים חקלאיים היו בדרך כלל שני סמסטרים קצרים: חורף וקיץ. ובשאר ימות השנה, בפרט בעונות המעבר, הילדים בבית. עובדים ומשחקים. באזורים עירוניים המצב היה הפוך, ובתי הספר היו פתוחים כמעט כל השנה. בניו יורק של אמצע המאה הי"ט, לדוגמה, בתי ספר פעלו כמעט 250 יום בשנה (לשם השוואה, כיום המספר הזה נמצא מתחת ל־180). והסיבה לפער ברורה. בחווה, עוד ילד הוא עוד זוג ידיים עוזרות. ואילו בחברה עירונית לא רק שהוא גוזל משאבים, הוא גם מפריע להוריו לעבוד. מטרתו העיקרית של בית הספר העירוני, מאז ועד היום, אינה להעשיר את הילד או להפוך אותו לאזרח מועיל, אלא להשגיח עליו בזמן שהוריו עובדים.

איור: ערן מנדל

לקראת סוף המאה הי"ט החליטו לסגור את הפער. הרבה יותר ימי לימודים בכפר, אבל גם קצת פחות בעיר. בעיקר כי אנשים התחילו לחשוד שזה לא בריא לסגור ילדים בכיתה קטנה כל כך הרבה ימים בשנה. שילדים צריכים שמש, וכיף, ואוויר. שבלי תנועה וחופש הם מתחילים להאפיר. שבני אדם באופן כללי זקוקים לחופשות. וכך נולד החופש הגדול.

ולמה בקיץ? כי חם. בעיקר בעיר, בצפיפות, עם כל הבניינים שחוסמים את הרוח. בקיצים שלפני המזגן כיתות לימוד היו אמנם סיוט מיוחד, אבל אנשים היו נסים מהעיר באופן כללי. למעשה, חופשת קיץ כבר היתה נהוגה במוסדות עירוניים רבים. בתי משפט, לדוגמה, יוצאים לחופשות קיץ כבר מאות שנים. כי הישיבה באולם נהפכה לעונש בפני עצמו.

וזה מה שהחופש הגדול חוגג. את ההגיון. וכיוון שמדובר במוצר נדיר, בעולם באופן כללי ובמערכת החינוך בפרט, אנחנו חוגגים כל טיפה. שיהיה לך חופש שמח.