ביטוח לאומי זיהה את בעיית הפנסיה שהאוצר פספס

אגף שוק ההון במשרד האוצר אמנם לא זיהה את ניגוד העניינים הגלום בכך שענקית כוח האדם תיגבור שנסחרת בבורסה מכרה ביטוחי פנסיה ל־16 אלף עובדי הקבלן שהיא מעסיקה וגזרה עליהם קופון, אבל גוף ממשלתי אחר דווקא שם לב לכך — המוסד לביטוח לאומי.

ב־2010 יצא המוסד למכרז בקרב חברות כוח האדם ליצירת מאגר של נותני שירותי סיעוד לצורך טיפול בקשישים, שזכאים לקבלת גמלת סיעוד מביטוח לאומי, בביתם. אחת הדרישות שהוצבו לחברות המשתתפות במכרז היתה לדאוג לביטוח עובדיהן לביטוח פנסיוני מכוח חוק פנסיית חובה שנכנס לתוקף שנה קודם לכן. אך סעיף 61 במכרז קבע כי על החברות שניגשות למכרז אסור לבטח בעצמן את העובדים שלהן: "חל על נותן השירותים איסור לבצע את ההסדר הפנסיוני באמצעות סוכנות שהוא בעל עניין בה". במילים אחרות, ביטוח לאומי אסר על חברות כוח אדם להיות מעורבות בשום דרך שהיא בהסדרי הפנסיות של העובדים שלהן או לגזור עליהם קופון.

המכרז של ביטוח לאומי, שבאמצעותו ביצע המוסד מיקור־חוץ לאחריותו לקשישים סיעודיים, היה אטרקטיבי מאוד עבור חברות כוח האדם ובמסגרתו הובטח לחברות הזוכות תשלום לפי תעריף ביטוח לאומי. תיגבור ומתחרתה דנאל, שגם היא חברה ציבורית שנסחרת בבורסה, ניגשו למכרז וגם זכו בו.

ל"כלכליסט" נודע כי עד 2010 פעלה דנאל באופן דומה לתיגבור ומכרה לעובדיה פנסיות באמצעות סוכנות הביטוח שלה — שיא־אל, שבה החזיקה 65% באותה העת. אחת השותפות שלה בסוכנות היתה סוכנות הביטוח שחם, שנמצאת בבעלות חברת הביטוח מגדל מאז 2004. שחם רכשה 5% משיא־אל ב־2001. עד אז החזיקה דנאל 100% מהסוכנות. דנאל הכניסה את שחם לשיא־אל משום שחיפשה שותף שיודע לטפל בפנסיות בהיבט התפעולי. משום שדנאל רצתה לזכות במכרז של ביטוח לאומי ולהיכנס למאגר החברות שמספקות שירותי סיעוד, היא מכרה את חלקה בשיא־אל לשחם. בניגוד לכך, תיגבור לא מכרה את אחזקותיה (50%) בסוכנות הביטוח עד־לב שבאמצעותה מכרה פנסיות לעובדיה.

תיגבור מסרה בתגובה כי "בכל התנהלותה, לרבות בנושא ההסדרים הפנסיוניים לעובדים, פועלת תיגבור לפי הוראות הדין והמוסד לביטוח לאומי. יודגש כי ככלל, ההסדר הפנסיוני לעובדי תיגבור בענף הסיעוד לא נעשה באמצעות הסוכנות שבה מדובר, אלא במסגרת הסכמי ברירת מחדל, ישירות מול הגופים המבטחים".

אסתר דומיניסיני מנכ"לית הביטוח הלאומי לשעבר. בתקופתה יצא המכרז צילום: מאיר אזולאי

לחברות אין אינטרס להפחית את דמי הניהול

אחת הבעיות הטמונות בכפל הכובעים של חברות כוח האדם שמבטחות את עובדיהן באמצעות סוכנות ביטוח שבבעלותן היא שאין להן אינטרס לפעול להפחתת דמי הניהול שמשלמים העובדים, שכן העמלות שמשולמות לסוכנות על ידי קרנות הפנסיה נגזרות מגובה דמי הניהול שמשלמים העובדים.

עובדי דנאל שבוטחו בשיא־אל, שאיתה המשיכה החברה לעבוד לאחר שמכרה את חלקה, שילמו עד לפני שנתיים דמי ניהול גבוהים עבור החיסכון הפנסיוני שלהם. לפני שנתיים דנאל פעלה להפחתת דמי הניהול, וכיום עובדיה משלמים לקרנות הפנסיה שלהם דמי ניהול טובים יחסית של 4% מההפקדות השוטפות ו־0.25% מהצבירה — נמוך מהתקרה המותרת בחוק: 6% מההפקדות השוטפות ו־0.5% מהצבירה.

המצב דומה גם בקרב עובדי תיגבור שמבוטחים על ידי עד־לב. במשך 14 שנה הם שילמו את דמי הניהול המקסימליים המותרים בחוק — מה שהניב לעד־לב הכנסות של כ־4 מיליון שקל בשנים 2007–2013 ולתיגבור רווחים ודיבידנדים של כ־2 מיליון שקל באותה תקופת הזמן.

לפני כמה חודשים תיגבור יצאה למכרז בקרב קרנות הפנסיה, השיגה דמי ניהול טובים יותר וכיום עובדיה משלמים דמי ניהול של 1.7% מההפקדות השוטפות ו־0.17% מהצבירה.

ועדת הכספים אישרה מודל חדש

האינטרס להותיר את דמי הניהול כמה שיותר גבוהים משותף לכל סוכנויות הביטוח, ללא קשר לזהות הבעלים שלהן, שכן העמלות המשולמות להן נגזרות מגובה דמי הניהול שמשלמים החוסכים. אתמול אישרה ועדת הכספים של הכנסת להביא לקריאה ראשונה הצעת חוק שמבקשת לטפל בדיוק בנקודה הזאת.

לפי הצעת החוק, שאחת מיוזמותיה היא ח"כ מיכל בירן מהמחנה הציוני, התגמול של סוכני הביטוח יופרד מדמי הניהול של החוסך. במסגרת הצעת החוק הוחלט לאסור על חברות הביטוח להשתמש במודל התמרוץ הזה ועליהן להשתמש במודל אחר שבו סכום התגמול לסוכני הביטוח אינו נגזר מגובה דמי הניהול. ברגע שעמלת הסוכן תנותק מגובה דמי הניהול שמשלם החוסך, הסוכן כבר לא יחתור להשגת דמי ניהול גבוהים ככל הניתן וכך ייפגע גם התמריץ של מעסיקים כמו תיגבור לגזור קופון על העובדים שלהם.

אגף שוק ההון במשרד האוצר סיפק רוח גבית למהלך כשבחודש פברואר 2015 הוציא הבהרה בעניין זה והסביר כי אסור לסוכן הביטוח לקבל עמלה שנגזרת מגובה דמי הניהול מכוח חובת הנאמנות שלו — וזאת אף שהשיטה נהוגה כבר שנים.מדובר בפרשנות מרחיבה של האוצר לחוק, אך למרות ההבהרה הנוהג נמשך וחברות הביטוח הגישו עתירה לבג"ץ נגד ההבהרה של האגף.

בדיון בוועדת הכספים שנערך אתמול נכח גם סגנה של המפקחת על הביטוח יואב גפני. גפני הבהיר כי הוא תומך בהצעת החוק של בירן, שאף משיתה סנקציות על חברות הביטוח ועל הסוכנים שיעבדו במודל הישן.

מנחם קלי, יו"ר סוכנות הביטוח קלי שמנהלת הסדרים פנסיוניים, נכח גם הוא בדיון בוועדת הכספים וטען כי חקיקה כזאת תביא למצב שבו מנהלי חברות הביטוח שיבינו כי הם צפויים לקבל מסוכני הביטוח לקוחות בדמי ניהול נמוכים, ישלמו לסוכנים בתמורה עמלת סוכן נמוכה — מה שיוביל בסופו של דבר לכך שהסוכנים לא ירוויחו ויפסיקו לתת שירות. כלומר, לדבריו, מי שבסופו של דבר ייפגע הוא הצרכן שלא יקבל עוד שירות מסוכן הביטוח המצוי בסבך עולם הפנסיה.

בג"ץ ידון היום ברפורמת ברירת המחדל

המחדל של המפקחת על הביטוח דורית סלינגר. לפי הרפורמה, שדיון בעתירה שהוגשה נגדה לבג"ץ על ידי חברות הביטוח יתקיים היום, האוצר ייצא במכרז לבחירת שתי קרנות פנסיה שאליהן יצורפו אוטומטית כל העובדים שהמעסיק שלהם לא דאג להם להסדר פנסיוני אטרקטיבי. כלומר, להסדר פנסיוני שבו משלמים דמי ניהול נמוכים. הזוכות ייבחרו לפי גובה דמי הניהול שהן יציעו.

אורית בנבנישתי מנכ"לית תיגבור ואילן ישראלי מנכ"ל דנאל

הרפורמה של האוצר מיועדת בעיקר לעובדים החלשים במשק — עובדי חברות כוח אדם ועובדים המשתכרים שכר מינימום.חברות הביטוח המחזיקות בקרנות הפנסיה הגדולות תוקפות את הרפורמה בטענה שהיה עליה לקבל אישור במסגרת חקיקה בכנסת, ולא במסגרת חוזר של אגף שוק ההון. את העמדה הזאת השמיעו חברות הביטוח גם בדיון על הרפורמה שנערך בוועדת הכספים לפני כמה חודשים.

כמו כן, חברות הביטוח טוענות כי דמי הניהול בשוק הפנסיה ממילא נמצאים במגמת ירידה וכי הרפורמה תביא לשחיקה חדה בדמי הניהול בשוק הפנסיה שהקרנות לא יוכלו לעמוד בה, מה שעלול להציב אותן בסכנת קריסה. בנוסף, החברות טוענות כי הרפורמה פוגעת בחופש הבחירה של העובדים ושל המעסיקים.