צריך סוף שבוע ארוך במיוחד כדי להסתיר את מחדלי האוצר
ההחלטה שהוציא הפעם כחלון מאמתחתו – שישה סופי שבוע ארוכים – היא עוד ממתק שהוא זורק לציבור, בהתנהלות פופוליסטית שאין לה שום סיכוי לשנות באופן מהותי את החיים שלנו, את כושר ההשתכרות או את העתיד הכלכלי
שר האוצר משה כחלון הוציא אתמול מאמתחתו עוד החלטה שכל כולה פופוליזם צרוף והפעם על הפרק –שישה סופי שבוע ארוכים, פעם בחודשיים החל מהשנה הבאה.
אני מתארת לעצמי שמרבית הקוראים משפשפים עכשיו את עיניהם בתדהמה, הרי שישה ימי חופש נוספים בשנה זו בשורה מדהימה. אלא שהאמת היא שמדובר בצעד קטן בשרשרת של החלטות שהן יותר שיווקיות מאשר כלכליות. החלטות שנועדו למטרה אחת, לסנוור את עיני המצביעים ולהסיט את תשומת הלב מהתמונה המלאה, מהמצב הבעייתי שאליו צועד המשק הישראלי, בהובלת שר האוצר וראש הממשלה. הראשון במעשיו, השני במחדליו.
כי בואו נודה על האמת, הכלכלה במצב לא משהו. שר האוצר לא באמת תופס את עצמו כשר אוצר במובן הרחב של המילה, הוא לכל היותר שר לענייני דיור וגם שם הוא מקבל בינתיים ציון נכשל. האבטלה אולי בשפל אבל יותר ויותר ישראלים עובדים בחלקיות משרה, הייצוא מתרסק, המשק לא צומח ובמונחי פיריון אנחנו מגרדים מלמטה את כל המדדים הבינלאומיים. קבוצות לחץ שואבות מתוקף ההסכמים הקואליציוניים את כל התקציבים, עם הרפורמה בבנקים כחלון מתעכב כבר שנה ואפילו רפורמת ייבוא המזון המקביל לישראל לא ממריאה.
אז מה עושים? מייצרים כותרות וזורקים לציבור מדי פעם כמה "ממתקים" שאין להם שום סיכוי לשנות באופן מהותי את
החיים שלנו, את כושר ההשתכרות או את העתיד הכלכלי. צועקים חזק על הבנקאים ואז טוענים שהורדת לחג את מחירי הדגים ושסידרת לכולם עוד קצת חופשים.
שישה ימי חופשה בשנה זו באמת כותרת נחמדה. אבל האמת היא שעד שהמהלך יאושר יש עוד דרך די ארוכה. כמעט כל הכלכלנים הבכירים, ובהם גם בכירי האוצר ובנק ישראל, לא באמת חושבים שמדובר בצעד מבריק, בוודאי כשהוא לא מלווה בתוכנית הצלה מתוקצבת לתחלואי המשק. האמת היא שגם אם הם טועים, ושלא ייגרם שום נזק לכלכלה, כשם שלא נגרם נזק מהמעבר ל-5 ימי עבודה בשבוע, הרי שהנזק האמיתי הוא העובדה שיש לנו שר אוצר שפשוט לא באמת מתעניין בכלכלה במובן הרחב של המילה. וכאשר מעליו יושב ראש ממשלה שבהגדרה מדיר את עצמו מהעניינים הכלכליים, כי עדיף לו פוליטית לתת לכחלון להיכשל, התוצאה ידועה מראש והיא מפחידה.