בלעדי לכלכליסט
הממשלה תקדם הקלות מס לחברות הייטק בינלאומיות
הצעת חוק שמקדמים משרדי רה"מ והאוצר בשיתוף ח"כ יואב קיש תאפשר למדינה לשים יד על הכנסות חברות הטכנולוגיה שרשומות במקלטי מס ומתחמקות מתשלום מס בארץ. חוק ההסדרים הקרוב יקבע להן מס חברות מופחת של כ-5% - אם ירשמו את הקניין הרוחני בישראל
משרדי ראש הממשלה והאוצר מקדמים תיקון דרמטי לחוק עידוד השקעות הון, שיציע הקלות מס משמעותיות לחברות טכנולוגיה בינלאומיות המחזיקות מרכזי מחקר ופיתוח בישראל, וזאת בתנאי שהן ירשמו בישראל את הקניין הרוחני שהן מפתחות בארץ. כיום חברות רבות רושמות את הקניין הרוחני במדינות שגובות שיעורי מס נמוכים, והן משלמות שם מס על הכנסות שמקורן בפיתוח ישראלי או בשיווק השירות שלהן בישראל. לפי התיקון שאמור להיכלל בחוק ההסדרים הקרוב, החברות ישלמו על קניין רוחני שיפותח ויירשם בישראל מס כולל של 10% בלבד - על הרווחים והדיבידנד. מאידך, הן יסתכנו בתשלום מס נוסף של 25% אם יוכח שהסיטו לחו"ל הכנסות שמקורן בפיתוח שנעשה בישראל.
- בצרפת רוצים שגוגל תשלם
- הבריטים רוצים שגוגל תשלם להם
- גוגל תשלם מס רטרואקטיבי של 130 מיליון ליש"ט לבריטניה
מי שזיהה גם הוא את ההזדמנות לחזר אחרי חברות ההייטק הגדולות בעולם באמצעות הקלת מס הוא ח"כ יואב קיש מהליכוד, שמגיש בימים אלה הצעת חוק פרטית דומה, שנהנית מגיבוי המשרדים. "מצאתי אוזן קשבת אצל ראש הממשלה ושר האוצר. יש כאן הזדמנות גדולה להביא צמיחה, לחזק את ההייטק ולהגדיל את היקפי המיסוי של המדינה", אמר קיש ל"כלכליסט".
חברות כמו גוגל, אפל ופייסבוק, נוהגות לרשום את הקניין הרוחני שלהן (IP, Intellectual Property) - הפיתוחים והפטנטים שמסבים להן את עיקר ההכנסות - מחוץ לארצות הברית, כדי לחסוך בתשלומי מס. כך למשל, אחד המסלולים המקובלים הוא לרשום את ההכנסות על חברה באירלנד שגובה מהן מס נמוך של כ־5%, משם להעבירו להולנד שלא גובה מס על העברות כספים באיחוד האירופי, ומשם לברמודה שאינה גובה מס חברות. מרכזי הפיתוח ממוקמים לרוב במדינות אחרות, אולם החברות מייחסות להם רווח נמוך.
ה-OECD עושה סדר
בארגון ה־OECD המאגד את המדינות המפותחות זיהו את תכנוני המס כבעיית מפתח, שמונעת הכנסות גדולות מהמדינות שאחראיות לסביבה הטכנולוגית והעסקית שאפשרה לחברות הבינלאומיות להצליח. לפני כשנתיים החל הארגון במהפכת ה־BEPS, ראשי התיבות באנגלית של "שחיקת בסיס המס והסטת רווחים".
המדיניות החדשה כוללת 15 המלצות שנועדו לסתום את פרצות המס הבינלאומיות, למנוע מהחברות לנצל את פערי המס ולהסדיר את האופן שבו נבחנת ההכנסה החייבת במס בכל מדינות הארגון. עם זאת, ההמלצות אינן קובעות שיעור מס זהה בכל העולם.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר: "כשהמיסוי ייכנס לתוקף, השמים יהיו הגבול. נהיה מגנט לחדשנות ולחברות הענק הבינלאומיות, כמו עמק הסיליקון" צילום: מרק ישראל סלם / ג'רוזלם פוסט
בישראל מזהים את היוזמה הזו כהזדמנות דרמטית לחזק את הפעילות של החברות שכבר פעילות בארץ ולמשוך הנה חברות בינלאומיות מרכזיות נוספות, שירשמו בארץ את הקניין הרוחני שיפותח בארץ - כך שהכנסותיהן מכל העולם ימוסו בישראל.
בשיחה עם "כלכליסט" אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, כי מתקיימים דיונים אינטנסיביים על התיקון שייכלל בחוק ההסדרים, ובשבוע שעבר התקיימה פגישה נוספת של צוותי העבודה של משרד ראש הממשלה והאוצר. ההצעה הפרטית של קיש קובעת שהחברות ישלמו מס חברות של 5% על רווחיהן, ומס דיבידנד של 5%, כשבדרך כלל הדיבידנד משולם לחברה האם. הצוות הממשלתי פועל במתווה דומה על רף מס כולל של כ־10%, אולם גרונר אומר כי החלוקה בין שני סוגי המסים עדיין לא גובשה סופית.
גורמים ממשלתיים שעוקבים אחר הנעשה בעולם, טוענים שישראל נמצאת בדקה ה־90 כדי להתאים את עצמה להמלצות ה־BEPS, בזמן שמדינות אחרות כבר קידמו צעדים שהופכים אותן לאטרקטיביות יותר. כך למשל, הבריטים קבעו שיעור מס של 10% על הקניין הרוחני, לצד פטור ממס על דיבידנד, וכן הפחתות נוספות במס החברות. סינגפור הפחיתה את המס ל־6.25% ואירלנד כבר החלה במתווה מס של 5% על הקניין הרוחני ו־5% על הדיבידנד. לדברי אותם גורמים, ישראל לא מופיעה כיום בתוכנית ההתרחבות של ענקי הטכנולוגיה, ולכן יש לקדם את הקלות המסים במהירות.
המיקום בארץ לא משנה
גרונר טוען כי תוכנית המיסוי החדשה תגרום למהפכה בתפקידה של ישראל במפת הטכנולוגיה העולמית. "ברגע שהמיסוי ייכנס לתוקף, השמים יהיו הגבול. נהיה מגנט לחדשנות, ישראל תהפוך דומה במובן הזה לעמק הסיליקון", הוא אומר. "אם נהיה מספיק תחרותיים בשיעור המס שנגבה, חברות הענק הבינלאומיות, והגורמים שעומדים בחזית החדשנות, ירצו לבוא לפה. יהיו לכך השלכות על שאר המשק - אפילו על חברות ניקיון או מסעדות".
גרונר אומר שרף המיסוי אמנם יהיה דומה לזה שבאירלנד, אך לטענתו הסביבה העסקית והטכנולוגית בישראל טובה יותר לחברות ההייטק הבינלאומיות. "העולם העמיד לנו הזדמנות פז. המשחק של הרישום הפיקטיבי בחו"ל נגמר, ואנחנו צריכים לעבוד בחוכמה כדי שהחלומות על כל הגדולים שיגיעו, יתגשמו", אומר גרונר. קיש מאמין גם הוא בפוטנציאל: "החוק יביא לצמיחה גדולה. כשקידמתי את הכוונה למסות את גוגל ופייסבוק בחקיקה הבנתי שיש כאן הזדמנות אדירה, שאני מאמין שתעבור עוד השנה".
על פי החקיקה המתגבשת, המיסוי יהיה בתוקף רק על קניין רוחני חדש שיפותח בישראל לאחר כניסת החוק לתוקף - בין אם יפותח על ידי חברה שקיימת בישראל ובין אם על ידי חברה חדשה. קניין רוחני שפותח לפני כניסת המיסוי החדש, ימשיך להיות כפוף למדיניות המס הישנה. החלת המיסוי רק על קניין רוחני חדש מאפשר למדינה לטעון שלא מדובר בהפסד מס של המדינה, שניתן לחברות ללא תמורה, ולמעשה כל שקל שיגיע בעקבות העברת קניין רוחני לישראל לא היה מגיע במדיניות המיסוי הקיימת עתה.
עם זאת, בניגוד לחוק עידוד השקעות הון הקיים, הסיוע שיינתן לחברות ההייטק אינו מתייחס למיקום החברה בארץ. כיום החוק נותן הטבה מוגדלת לחברות שממקמות את המפעלים שלהן בפריפריה, אולם גם ההצעה של קיש וגם התוכנית הממשלתית לא מתייחסת לכך.
הטבה משמעותית לחזקים
המס שישלמו החברות על הקניין הרוחני שלהן יהיה נמוך משמעותית ממס החברות הנהוג בישראל. חברה ישראלית רגילה משלמת מס חברות של 25% מרווחיה, וחברות הכלולות בחוק לעידוד השקעות הון משלמות מס מופחת שנע בין 9% באזורי עדיפות ל־16% במרכז. אינטל נהנית מהמסלול האסטרטגי שמאפשר לה לשלם מס שנע בין 5% ל־8% מס.
חברות ההייטק ישלמו כ־5% בלבד על הכנסותיהן מהקניין הרוחני שיפותח בישראל, ובנוסף הן יקבלו הקלת מס על הכנסותיהן שלא מהקניין הרוחני. הכנסות אלה, עד רף של 30% מהכנסותיהן מהקניין הרוחני - ימוסו גם כן ב־5%.
ח"כ יואב קיש צילום: אלעד זמיר
גם מס הדיבידנד שהן ישלמו יהיה נמוך משמעותית מהמס הנהוג בישראל. מס הדיבידנד כיום הוא 30% לחברות רגילות, 20% לחברות הזכאיות להטבה מכוח חוק השקעות הון, ו־15% עבור חברות שפועלות תחת אמנות, למשל עם ארצות הברית.
שיעורי המס האלה הובילו בעבר למשבר הרווחים הכלואים, כאשר החברות שכלולות בחוק עידוד השקעות הון ניסו להימנע מתשלום מס הדיבידנד, שאותו תפסו כגבוה. את הרווחים בישראל הן העדיפו לצבור בארץ ללא שימוש, בלי להעביר לחברה האם בחו"ל ובלי להשקיע בפיתוח בישראל. בסופו של דבר, הממשלה קבעה בהוראת שעה ב־2012 שהרווחים ישוחררו בתמורה למס של 10%, במה שנתפס כמכירת חיסול שנועדה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים באופן חד פעמי.
אולם לצד ההטבות, הצעת החוק המגובשת בממשלה כוללת גם סוג של מקל, איום כנגד החברות בינלאומיות. על פי ההצעה, רווחים שהופקו מפיתוח בישראל אך יוסטו שלא בצדק למדינה אחרת, ימוסו פעמיים: פעם אחת ב־25% של מס חברות רגיל, שממנו הן ניסו להתחמק, ופעם שנייה ב־25% נוספים, "מס גירעון מוגדל". סעיף זה אומץ מתוך המודל הבריטי, שהיווה השראה לתוכנית המיסוי החדשה.
כדי להטיל את המס המוגדל, רשות המסים תצטרך להוכיח - וכנראה זה יגיע לבית המשפט - שלאותה חברה יש מוסד קבע בארץ, שנועד להפיק רווחים בישראל, למרות טענת החברה שהרווחים נצברים בזכות פעילות בחו"ל. השילוב של הצעה לתשלום מס נמוך, יחד עם איום על התמקחות על מס גבוה, אמורה לתמרץ את חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות לדווח על כל ההכנסות שהפיקו בישראל.
אנדורן אמרה את זה קודם
תוכנית המיסוי המדוברת עשויה להישמע מוכרת למי שעוקב אחר ההתפתחויות בחוק לעידוד השקעות הון. רק לפני שנה וחודש הגישה מנכ"לית האוצר לשעבר, יעל אנדורן, את דו"ח הצוות שבדק את ההטבות הניתנות במסגרת החוק. הבדיקה לעניין ההטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון. אחת ההמלצות היתה להחיל את שיעור המס של החוק לעידוד השקעות הון (9% עד 16%) על הכנסות שנובעות מהקניין הרוחני, ובנוסף לגבות 5% על הדיבידנדים.
אלא שמשרד האוצר עשה הכל כדי להסתיר את ההמלצות. בניגוד לנהוג, לא נערך אירוע לציון סיום העבודה ושר האוצר משה כחלון אף סירב לפרסם את הדו"ח לציבור. רק לאחר שעיקריו פורסמו בתקשורת, העלה אותו המשרד לאתר האינטרנט במטרה למשוך כמה שפחות תשומת לב. נראה שבמשרד ניסו להימנע מההמלצה שחברות המקבלות הטבות מעל היקף מסוים, יידרשו להגדיל את הייצור ואת מספר העובדים שהן מעסיקות בישראל. החברות טענו שמדובר בהתערבות ממשלתית בשיקוליהן העסקיים, בעוד המדינה נכנסה למלכוד ולא יכלה לחזור בה מדרישה זאת, מבחינה ציבורית.
כחלון בחר בפתרון הקל והתעלם מהדו"ח שעליו עמלו בכירי המגזר הציבורי כולו, והמלצותיו זכו לתמיכה גורפת גם מצד יו“ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר פרופ‘ יוג‘ין קנדל, מנכ“ל משרד הכלכלה עמית לנג ומנהל רשות המסים משה אשר. עתה נראה שהוא מקדם גרסה דומה מאוד, באיחור של שנה.
האם חברות הטכנולוגיה ישלמו מע"מ?
גם רשות המסים סוגרת על התאגידים
הצעות החוק להקלת המס על קניין רוחני שיירשם בישראל, אינו יוזמת המס היחידה שננקטת בימים אלו אל מול החברות הבינלאומיות. רשות המסים מקדמת בחודשים האחרונים שני צעדים למיסוי ההכנסות שלהן, בין היתר בשל עתירה לבג"ץ שהגיש עו"ד גיא אופיר שדרש למסות את החברות הבינלאומיות.
הצעד הראשון שהרשות נקטה בו היה תזכיר חוק, המחייב בתשלום מע"מ כל גוף הפועל בישראל באופן "וירטואלי" - כפי שנוקטות היום מדינות רבות. אולם המהלך לא אמור להניב הכנסות רבות מדי למדינה, שכן מרבית הגופים שרוכשים את השירותים של אותן חברות - ומדובר בעיקר בפרסום באמצעות גוגל ופייסבוק - הם עסקים שמקזזים את המע"מ.
צעד נוסף הוא חוזר שהוציאה רשות המסים שבו היא מפרשת בצורה מרחיבה את הגדרת "מוסד קבע" בחוק הקיים. המטרה היא למסות חברות עם פעילות דיגיטלית משמעותית בארץ, שיש להן משרדים קבועים בארץ. מכיוון שלא מדובר בתיקון חוק, אלא בפרשנות של החוק הקיים, סביר להניח שהחברות יתעמתו איתה בבית המשפט. אולם גם כאן, אם רשות המסים תצליח לגבות את הכסף לא מדובר בכל ההכנסות המופקות בארץ, בשל תכנון המס הבסיסי לפיו מרבית ההכנסות המופקות בארץ משויכות למדינות שבהן רשום הקניין הרוחני של החברות.
