קרן המטבע בביקורת חריפה על ועדת שטרום: "תביא לחוסר יציבות במערכת הפיננסית"

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה היום (ד') דו"ח מיוחד בהמשך לביקורה האחרון בישראל של משלחת מטעמה, בו היא מתייחסת לרפורמות המוצעות על המערכת הבנקאית (במסגרת פעילות ועדת שטרום) וכן, בוחנת את השלכותיהן על המשק הישראלי בכלל ויציבות המערכת הבנקאית בפרט.

לצפייה בדו"ח המלא - לחץ כאן

לפי קרן המטבע, המלצות ועדת שטרום סותרות את המגמה הרגולטורית העולמית והלקחים ממשבר 2008. "יישום ההמלצות עשוי להביא לעלייה בריביות ובעמלות. קיים סיכון לפגיעה ביציבות המערכת הפיננסית כתוצאה מהרחבת 'בנקאות הצללים' בישראל". כמו כן מציינים בקרן כי הוועדה עבדה באופן מהיר ושטחי לא בחנה את השלכות יישום ההמלצות ועשתה שימוש במידע מיושן ולעיתים לא רלוונטי.

מימין דרור שטרום, משה כחלון וקרנית פלוג	צילום: אלכס קולומויסקי

דו"ח קרן המטבע מדגיש כי "הפרדה של שלוש חברות כרטיסי האשראי עלולה ליצור בטווח הרחוק 'מרוץ אל התחתית' שיאופיין בסטנדרטים מאוד נמוכים למתן הלוואות לציבור". קרן המטבע מציינת שהפרדה של שתי חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד נועדה לתת מענה לבעיית חוסר היעילות במערכת הבנקאית ולאי קיומו של איום תחרותי בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ובשוק ההלוואות למשקי הבית, ואילו מנגד הפרדה גם של חברת כאל , החברה השלישית, שהפרדתה לא עומדת על הפרק כרגע, תביא בטווח הקצר לפגיעה ברווחיות הבנקים הקטנים ולעליית מחירי המימון.

הקרן מציינת כי חלק מהצעות ועדת שטרום מעלות שאלה קשה לגבי יכולתו של הפיקוח על הבנקים לפקח על המבנה החדש ומערכת האשראי החוץ בנקאית. "בנקאות צללים" כך נכתב בדו"ח עלולה לצמוח כאן תחת הסדרי הפיקוח החדשים שהוצעו על ידי הוועדה. כוונת הקרן היא לחברות חדשות שצומחות כאן וצוברות תאוצה כמו נאוי, פנינסולה, מימון ישיר, חברות נכיון צ'קים ופלטפורמות מימון ההמונים, שאם לא יפוקחו על ידי בנק הן עלולות להוביל לבנקאות צללים.

הדו"ח המיוחד מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של ועדת שטרום שהתבססה על נתונים לא עדכניים ועל כך שההמלצה להפריד שתי חברות כרטיסי אשראי מבעלות הבנקים היא החלטה תקדימית שאין לה אח ורע בעולם מלבד קוריאה שבה החלטה כזו הובילה למשבר.

כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית צילום: בלומברג

הקרן מזהירה מפני ייקור האשראי ומסטנדרטים נמוכים של חיתום והערכת סיכון. הדו"ח מציין את מצבו הטוב של שוק האשראי הקמעונאי ואת העלות היחסית הסבירה של אשראי חוץ בנקאי בהשוואה למדינות אחרות בעולם, וגם את הגדלת האשראי המקעונאי שניתן בשנים האחרונות בישראל ואת ירידת מרווחי האשראי - אך במקביל מציין את הצורך הקיים להמשיך ולהוריד את מרווחי האשראי בייחוד לעסקים הקטנים.

גורם בכיר במערכת הבנקאית אמר ל"כלכליסט": "כמי שקורא דו"חות כבר 10 שנים נכתבו כאן משפטים מאוד קשים".

סיכון בטווח הקצר להתייקרות האשראי

המשלחת ביקרה בארץ במהלך חודש אפריל, לפני פרסום ההמלצות העקרוניות של הוועדה בממשלה, בחודש שעבר. ולכן גם הדו"ח שמפורסם היום מתבסס על המלצות דו"ח הביניים שפורסם במלואו בחודש ינואר.

הדו"ח הסופי של ועדת שטרום טרם פורסם ולכן הדו"ח המיוחד שפורסם היום רק נותן גושפנקא חזקה עוד יותר שמצדדת בעמדתו של הפיקוח על הבנקים שהפיקוח על חברות כרטיסי האשראי צריך להישאר בידיו, במידה ויש כאלה שעוד מערערים או מטילים ספק בהמלצה הזו שגם נתמכת בעקרונות הפומביים של הוועדה שהוצגו לממשלה לאחרונה. טרם ידוע מתי יתפרסם הדו"ח הסופי של ועדת שטרום , כאשר בימים אלו גם נכתבת טיוטת החקיקה.

המשלחת קובעת כי הרפורמה מהווה סיכון בטווח הקצר להתייקרות האשראי, היבט שבפיקוח על הבנקים מודעים לו, ולכן הפיקוח על הבנקים נערך לניהול סיכוני תרחיש שכזה.

ועדת שטרום שפירסמה את המלצותיה העקרוניות לממשלה בחודש שעבר ממליצה על הפרדתן של ישראכרט ולאומי קארד מבנק הפועלים ומבנק לאומי בהתאמה. הוועדה תומכת בהשארת הפיקוח על חברות אלו בידיו של הפיקוח על הבנקים. המלצות נוספות כוללות תנאים מקלים שינתנו לחברות אלו על ידי הפיקוח על מנת לסייע להן בקלות להפוך לבנקים.

עוד המליצה הוועדה על הפחתת ההון הראשוני הנדרש מגורמים מסחריים שירצו להיות בנקים- הון של 50 מיליון שקל במקום 400 מיליון שקל כנדרש היום. הבנקים יוכלו להמשיך ולהנפיק כרטיסי אשראי אך כל בנק יוכל להנפיק עד 40% מכרטיסי האשראי של כל חברה. עקרונות הוועדה גם מתייחסים להקלות שינתנו לגופים מוסדיים למתן הלוואות על חשבון חסכונות הפנסיה והגמל, כאשר מהלך זה יאפשר כניסת מוסדיים לשוק האשראי למשקי בית.

במהלך שהותה של הוועדה בארץ נפגשו נציגיה עם גורמים בבנק ישראל, בפיקוח על הבנקים ועם גורמים שונים במשרד האוצר, כאשר המשלחת מציינת בדו"ח שהיא "נחשפה לוילון האחורי שמפעיל לחץ פוליטי על הפיקוח על הבנקים ומערער את קשת הסמכויות הרחבה של הפיקוח".

שני רשמים מדאיגים מציינת המשלחת . הראשון שבהם הוא ניסיונות הולכים וגוברים של משרד האוצר לפלוש לתחום הסמכויות של הפיקוח על הבנקים ומדיניות הפיקוח – בייחוד בהקשר של רפורמות בנקאיות, אבל לא רק. קרן המטבע קוראת לפיקוח על הבנקים לפעול במנותק מלחציו של משרד האוצר. עניין נוסף שמטריד את קרן המטבע היא תופעה מסתמנת מצידם של גורמים בכנסת להתנהל במישרין מול צוות הפיקוח על הבנקים. תופעה זו, מציינת המשלחת, מביאה להסחת דעת של סדרי העדיפות העומדים לנגד עיניהם של אנשי הפיקוח על הבנקים ומוסיפה לחצים. המשלחת כן חושבת שממשק התנהלות שכזה של גורמים בכנסת ישראל אל מול הפיקוח כן יש לו מקום להתקיים אך הוא צריך להתנהל בצורה מקצועית ובאדיבות - מה שלא קורה בפועל.