הברקזיט מאיים גם על שינויי אקלים
העולם כולו צריך את אירופה כדי לפעול להפחתת פליטות גזי חממה כפי שסוכם בוועידת האקלים לפני קצת יותר מחצי שנה, אך תוצאות משאל העם בבריטניה עלולות לפגוע ביעדים שהוצבו
היפרדות בריטניה מהאיחוד האירופי עוד יהיו השלכות כלכליות רבות, אך היא עלולה גם להשפיע גם על נושא קריטי שנמצא על סדר היום הציבורי - שינויי אקלים והטיפול בהפחתת פליטות גזי חממה. קיים חשש כי מדינות שונות באיחוד יתנערו כעת מהמחוייבות האירופית להפחתת פליטות גזי חממה והדבר עלול להשפיע על העולם.
- "קשה להאמין שישראל מחמיצה הזדמנות להפוך למודל לחיקוי בכלכלה ירוקה במזה"ת"
- אושר הסכם האקלים בפריז: המדינות יצמצמו את פליטת גזי החממה
- "המלחמה בטרור והמלחמה בהתחממות כדור הארץ - שני אתגרים שצריך להתגבר עליהם"
העולם כולו צריך את אירופה להפחתת פליטות גזי חממה. אירופה היא זו שהובילה ומובילה את המאבק הזה לאורך השנים. היא זו שלקחה על עצמה מחוייבויות רבות, היא זו שבאמת כבר הצליחה לבצע ניתוק בין הצמיחה הכלכלית ובין צריכת האנרגיה ולבריטניה מעמד חשוב בסוגיה זו. בריטניה כבר הוכיחה שהיא צועדת בבטחה לכיוון העידן המנותק- פחמן - Decarbonization. כבר כיום בריטניה מספקת 20% מהחשמל שלה ממקורות מתחדשים והיא מגבירה את ההתקנות של טורבינות רוח בים ואת הפאנלים הסולאריים בקהילות העירוניות והכפריות. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא אם בריטניה תמשיך בנוהל זה ואם בכלל מדינות אירופה ישאירו בתמונה את הרצון להילחם בשינויי אקלים והפחתת פליטות. חשוב לציין כי חלק מהפתרונות ליישום מדיניות של הפחתת פליטות היא יצירת שיתופי פעולה בין המדינות השונות.
בוועידת פריז האחרונה שהתקיימה בדצמבר 2015, הגיעו מדינות העולם להסכם אשר ייכנס לתוקף, כאשר לפחות 55 מדינות אשר תורמות לפחות 55% מסך הפליטות יאשררו את ההסכם. עפ"י ההסכם, מדינות העולם יטמיעו טכנולוגיות ויגרמו לשינויים התנהגותיים שיביאו לכך שהטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ לא תעלה מעל 2 מעלות צלזיוס מעל הממוצע ששרר כאן לפני המהפכה התעשייתית. המשמעות האופרטיבית היא מעבר לכלכלה דלת פחמן. על מנת להגיע ליעד זה המדינות שחתמו על ההסכם נדרשו להציג תוכניות מפורטות עם יעדים ופעילויות ליישום. מדי חמש שנים הן תידרשנה להציג דו"ח מצב ולעדכן את התוכניות שלהן.
עד היום (יולי 2016), מתוך 177 המדינות שחתמו על הסכם פריז, רק 18 הציגו מסמך מסודר לאו"ם בו הן מפרטות את הדרכים בהן יגיעו ליעד. אולם, מדובר בהפחתה של 0.18% בלבד של פליטת גזי חממה העולמית הכוללת. כאמור, יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי תקשה עוד יותר על השגת היעד והמשך שיתופי פעולה אולי גם בין מדינות אחרות באיחוד.
כשם שהאיחוד האירופי צריך את בריטניה שתוביל עימו את העידן החדש, כך צריכה בריטניה את חברותיה לשעבר באיחוד - לשם יישום מדיניות, הטמעת ידע וטכנולוגיות חדשות וכד', אשר יאפשרו לעמוד ביעדים. כאמור, שיתוף פעולה הדוק הוא מפתח להצלחה.
בדו"ח חדש של בלומברג שפורסם לאחרונה מוצגות תחזיות תמהיל הדלקים העולמיים, אשר ישמשו לייצור חשמל. מהדו"ח עולה כי הביקוש לחשמל יוכפל ומחירי הפחם והגז יישארו נמוכים. הדו"ח גם מציין כי תירשם צמיחה משמעותית בתחומי האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח ותירשם ירידת מחירי ייצור חשמל בכ 40% וירידת מחירי פאנלים הסולאריים בכ 60% עד לשנת 2040. התחזיות גם מצביעות על התבססותה של המכונית החשמלית. מהדו"ח עולה כי 35% מהמכוניות הפרטיות שיימכרו בשנת 2040 יהיו מכוניות חשמליות, פי 90 (!) ממצבת כלי הרכב החשמליים הנוכחית. המשמעות היא עלייה בביקוש החשמל העולמי ב 8%, כמו גם נתונים מעודדים בנוגע למעבר לאנרגיות מתחדשות, אלא שכאמור, אליה וקוץ בה: אמנם הכנסת אנרגיות מתחדשות והפיכת חלק מהתחבורה לחשמלית יאפשרו הפחתת פליטות מזהמים קונבנציונאליים (תחמוצות גפרית וחנקן, חלקיקים וכד') והפחתת פליטות גזי חממה, אך על מנת ליישם זאת יש צורך, כאמור, בגיוס בינלאומי למאמץ ושיתוף פעולה גלובלי.
בינתיים זה לא ממש קורה. בטח לא כשהברקיזט ברקע.
הכותבת עומדת בראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן וראש החוג לניהול משאבי טבע באונ חיפה