אושר הסכם האקלים בפריז: המדינות יצמצמו את פליטת גזי החממה

היסטוריה בוועידת האקלים בפריז: 195 מדינות חתמו על ההסכם הנועד להאט את קצב ההתחממות הגלובלית - באמצעות הקטנה של צריכת דלקי מאובנים ופליטת גזי חממה; היעד שנקבע הוא צמצום ההתחממות הגלובלית לרמה הנמוכה מ־2 מעלות צלסיוס, או אף 1.5 מעלות צלסיוס בטווח הארוך. השגת יעד זה חיונית, לפי מדענים, כדי למנוע מצב שבו ייגזר על כדור הארץ עתיד עגום ובלתי נמנע של עליית פני הימים, הצפות קשות, בצורות, מחסור במים ובמזון וסערות חסרות תקדים בחומרתן. שר החוץ של צרפת, לורן פביוס, הכריז על השגת ההסכם - ונענה במחיאות כפיים סוערות מצד הנוכחים באולם.

הנוסח הסופי של ההסכם - הנפרס על 31 עמודים, שהם ארבעה יותר מהטיוטה שהוצגה בליל שישי - גובש בתום שעות ארוכות של דיונים בין פוליטיקאים ובין נציגים רשמיים לשיחות.

אף כי מסורתית עד כה חייבו הסכמים מסוג זה נקיטת פעולה מצד מדינות מפותחות, כמו ארה"ב וגרמניה, והסירו אחריות מכלכלות מתפתחות, כמו סין והודו, ההסכם החדש דורש מהלכים ממשיים מכל מדינה ומדינה, אם ענייה ואם עשירה.

סעיפי מפתח של ההסכם כוללים גם החלטה לא מחייבת למדינות לבחון מחדש את יעדיהן הלאומיים ב־2020, ולאחר מכן בכל חמש שנים, ולבצע מדידות תקופתיות כדי לבדוק את התקדמותן לקראת השגת היעד העולמי של צמצום הפליטות. כן כולל ההסכם הכרה כי 100 מיליארד דולר למימון נושאי האקלים בכל שנה, שהובטחו עד 2020, ישמשו קרקע להמשך מימון מטרה זו, וכי יעד חדש למימון יגובש לפני 2025.

בצהריים הציגו נשיא צרפת פרנסואה הולנד ומזכ"ל האו"ם באן קי-מון את הטיוטה הסופית, שהושגה בתום מו"מ מרתוני שארך שבועיים. פביוס אמר בעת הצגת הטיוטה כי "מדובר בנקודת מפנה היסטורית". לדבריו, "במהלך פסגת האקלים רצינו שהתנאים לאירוח ולהכנת ההסכם יהיו הטובים ביותר האפשריים... אמביציה, שקיפות ופשרה ייצגו את רוח השיחות". הוא הוסיף כי להערכתו כל הצדדים שהיו מעורבים בהשגת ההסכם יכולים לעזוב את פריז "בראש מורם". מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ציין כי "מדובר בצעד ענק קדימה למין האנושי". 

מפגינים בפריז צילום: איי אף פי

ב"ניו יורק טיימס" דיווחו מוקדם יותר כי הטיוטה הקודמת, שפורסמה ביום חמישי וכללה 27 עמודים (לעומת 20 עמודים בלבד של הטיוטה הנוכחית), לא סיפקה את כל המדינות, וביומיים האחרונים נמשכו הדיונים, תוך התמקדות על הניסוח הספציפי של כל מילה ומילה בטיוטה.

משתתפי הוועידה צילום: אימג'בנק, Gettyimages

המחלוקת העיקרית שהיתה בין המדינות העשירות והעניות נגעה לדרישה שהמדינות המפותחות כמו ארה"ב יעשו את מירב המאמצים להורדת הפליטה, בעוד שמדינות מתפתחות כמו סין והודו, לא יחויבו לפעול. המדינות המתפתחות דרשו גם שהמדינות העשירות יעלו את הסיוע שהן מעבירות למדינות העניות המתמודדות עם ההשלכות של שינויי האקלים כמו הצפות גוברות, בצורת וסופות קטלניות.

נשיא ארצות הברית ברק אובמה צייץ בטוויטר עם אישור הסכם האקלים בפריז. "זה ענק", כתב, "כמעט כל מדינה בעולם חתמה על הסכם פריז - הודות למנהיגות אמריקנית".

פרנסואה הולנד, לורן פביוס, באן קי-מון צילום: איי פי

מארגון גרינפיס נמסר כי "זהו הישג סביבתי משמעותי. הסכם ועידת פריז מבשר על סופו של עידן הפחם והנפט, אך הדרך להגשמתו עוד ארוכה. אמנם חלקים ממנו נפגמו על-ידי אלה שמזהמים את כדור הארץ, אך ההסכם החדש יחייב להגביל את התחממות כדור הארץ ל- 1.5 מעלות עד סוף המאה. אין ספק כי היעד של אפס פליטות גזי חממה במחצית השנייה של המאה יעורר חרדה בקרב הדירקטוריונים של חברות הפחם ובארמונות מדינות נפט".

צל קודר הטיל על ההסכם ג'יימס הנסן, לשעבר מדען בנאס"א הנחשב לאב הרוחני של המודעות הגלובלית לשינויי האקלים. "זו רמאות, זיוף", אמר בשיחה עם "הטלגרף". "זה קשקוש גמור שהם מדברים על יעד של 2 מעלות צלסיוס ואז ניסיון לשפר קצת בכל חמש שנים. אלה מילים ריקות. אין פעולה, אין הבטחות. כל עוד דלקים מאובנים הם הזולים ביותר הקיימים, הם ימשיכו לשרוף אותם", סיכם.