הממשלה אישרה פה אחד את הצעת החוק לתקציב דו-שנתי

הממשלה אישרה זה עתה (א') פה אחד את הצעת החוק לתקציב דו-שנתי, לשנים 2018-2017. החוק כולל מנגנונים לתיקונים והתאמות התקציב באמצע התקופה. את הצעת החוק הביא לאישור הממשלה שר האוצר משה כחלון. 

במסגרת המנגנון שאושר, בתום השנה הראשונה תתבצע הערכת מצב מחודשת לקראת שנת 2018, וככל שיהיה פער בין המסגרות שאושרו לבין התחזיות העדכניות, תידרש הממשלה להפחית את הוצאותיה לקראת שנת 2018. במידה ולא יתבצעו הפעולות הנדרשות על ידי שר האוצר הממשלה תידרש להגיש תקציב חדש ובמידה וזה לא יאושר עד המועד הקבוע בחוק המשמעות תהיה בחירות.

בפתח הדיון בממשלה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "החוק לתקציב הדו-שנתי יחזק את היציבות הכלכלית וישפר את תפקוד משרדי הממשלה. הם יוכלו גם לקבל אופק תכנוני ואופק לפעולה במשך שנתיים רצופות. יציבות כלכלית, שליטה בהוצאות, הפחתת מסים, רפורמות עם תחרות – אלה הדברים ששר האוצר ואני עובדים עליהם יחד עם שרי הממשלה, לטובת כלכלת ישראל ולטובת אזרחי ישראל".

הצעת החוק צפויה להיות מאושרת עוד במהלך מושב הקיץ של הכנסת. התקציב עצמו יחד עם חוק ההסדרים, יובא לאישור הכנסת רק בתחילת אוקטובר. 

מימין: אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (ארכיון) צילום: אוהד צויגנברג

בהצעת המחליטים שתידון הבוקר נכתבה חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ולפיה "עולה שאלה משפטית לגבי חקיקת חוק היסוד כהוראת שעה". עוד נכתב, כי עמדת היועמ"ש בהקשר זה תובא בפני שרי הממשלה בישיבה. עם זאת, גורם בכיר בממשלה העריך בבוקר ההצעה צפויה לעבור בלי בעיות מיוחדות.

על פי חוות הדעת המשפטית, קיימת קושי משפטי מסוים הנעוץ בכך שהממשלה מבקשת לאשר שוב, תקציב דו-שנתי,

המבוסס על חוק יסוד תקציב המדינה, והארכתו כהוראת שעה. חוק יסוד תקציב המדינה הוארך לצורך הגשת תקציב דו-שנתי ב-2009 ובהמשך הוארך גם לתקציב הדו-שנתי של 2012-2011 ובהמשך הוארך שוב, ובסך הכל אושרה הוראת השעה לחוק התקציב בין השנים 2016-2009. חוק יסוד התקציב המקורי קובע כי יש להגיש תקציב מדינה אחת לשנה. כעת יש צורך להאריך שוב והיועצים המשפטיים של המשרדים מציעים כי הארכה זו תעשה כחוק חדש, ולא כהארכה חוזרת של אותו חוק שהותאם לשנים 2013-2009.

"לצד היתרונות הגלומים בשיטת התקצוב הדו-שנתי, הכוללים, בין השאר, יצירת יחס הגיוני יותר בין שלבי תכנון התקציב לביצועו, יצירת ודאות גדולה יותר למשרדי הממשלה, חיזוק היציבות הפוליטית ופינוי משאבים ניהוליים לחשיבה אסטרטגית, טומנת בחובה שיטת התקצוב הדו-שנתי חסרונות אפשריים, בעיקר בשל הקושי בקביעת תחזיות ואומדנים לצורך בניית תקציב הן בצד הוצאות הממשלה והן בצד הכנסותיה, והשלכותיהן הנרחבות של הטעויות בתחזיות האמורות. ככל שהתחזיות נעשות לתקופה ארוכה יותר כך גדלה הסבירות שיחולו טעויות חיזוי". נכתב בהצעת המחליטים.

"מהלך פסול מייסודו"

יו״ר מרצ זהבה גלאון מסרה: "בתקופה של אי-ודאות כלכלית גלובלית, תקציב דו-שנתי הוא מתכון בטוח לכישלון, ואת המחיר ישלמו המשק והציבור הישראלי כולו. הניסיון של נתניהו להעביר את התקציב הדו-שנתי כהוראת שעה הוא פסול מיסודו, וייתכן שגם לא חוקי. מדובר על מהלך עוקף ביקורת ציבורית, שכל תכליתו לבצר את שלטון נתניהו בכל מחיר, ולהבטיח לו שלטון ללא מצרים עד 2019".

מיש עתיד נמסר על החלטת הממשלה: שוב אנו עדים לישיבת ממשלה שבה ממשלת ישראל דואגת לעצמה במקום לאזרחים. לצערנו זה נהיה עניין שבשגרה. הממשלה מעבירה אך ורק החלטות שמשרתות את האינטרס הפוליטי שלה, בלי לחשוב על טובת אזרחי המדינה ועל עתידם הכלכלי.

"למרות שהוכח שתקציב דו-שנתי פוגע בכלכלת המדינה, החליטה הממשלה להעביר אותו היום תחת הכותרת של יציבות פוליטית. הניסוי שנקרא תקציב דו-שנתי נכשל כבר בעבר, והוביל לבור תקציבי גדול, עלייה באבטלה וקיצוץ מסיבי בתקציבים החברתיים. התקציב הדו-שנתי מסכן את כלכלת המדינה, ומהווה מכה קשה למשק הישראלי, שנמצא גם כך בהאטה ותחת צמיחה נמוכה - אותה ירגיש כל אזרח ישראלי בכיסו.

"אנו קוראים לממשלת ישראל לא לעצום עיניים לאור הנתונים הכלכליים. תפקידה של הנהגה הוא לדעת לתכנן קדימה ולמנוע מצב שבו ישראלים יהפכו למובטלים ויאלצו לסבול מקיצוצים בתקציבי החינוך הבריאות והרווחה".

מח"כ סתיו שפיר נמסר: "תקציב דו שנתי הוא תקציב בלי תכנון ובלי דין וחשבון. עדיף שהממשלה פשוט תודה שאין לה שום יכולת לקבל החלטות רציניות על אופן ההשקעה בצרכים החברתיים של אזרחי ישראל ושהיא מעדיפה לתעדף על פי אינטרסים וקפריזות מגזריות ופוליטיות. תקציב דו שנתי אומר יותר העברות תקציביות ושום פיקוח רציני על חלוקת המיסים שלנו. יחס כזה לכספי המיסים של הציבור שובר את החוזה הבסיסי שכל אזרח זכאי לו כשהוא משלם מיסים - שהממשלה תחלק אותם בהוגנות ועפ"י צרכיה האמיתיים של החברה הישראלית".