זול אבל לא בריא: מי צריך לחם לבן

מומחי תזונה ורפואה מכירים כיום ביתרונות הבריאותיים של מוצרי קמח מלא, ובקשר בין מוצרי קמח לבן לבעיות רפואיות קשות כגון סוכרת ומשקל יתר.

עם זאת, הלחם הלבן נהנה מפיקוח על מחיר מקסימום, ומחירו נע סביב 5 שקלים לכיכר. הלחם המלא והבריא יותר אינו נהנה מפיקוח זה, ומחירו נע מ-12 ועד 20 שקל לכיכר. התוצאה – צריכה רבה של לחם לבן בקרב השכבות החלשות, ובהתאם - ניכרת בהן גם עליה בתחלואה.

לדברי פרופ' איתמר רז, נשיא עמותת 'מהיום'- לקידום אורח חיים בריא וחבר בוועדת רגולציית המזון, מוצרי קמח מלא יכולים למנוע הופעת בעיות רפואיות קשות כגון סרטן, סוכרת והשמנת יתר, והמדינה חייבת ליצור מצב שבו הלחם המלא יהיה זול יותר, והתמריץ לצריכת לחם לבן יקטן. יו"ר עמותת 'מהיום'- לקידום אורח חיים בריא.

שר הבריאות יעקב ליצמן אמר ביוני האחרון שמשרדו שוקל להפסיק את הגבלת מחיר הלחם הלבן, ולהוזיל את הלחם המלא. ליצמן פנה לוועדת המחירים המשותפת לאוצר ולמשרד הכלכלה, בבקשה להכניס לחם מחיטה מלאה לצו הפיקוח על המחירים.

לדברי ח"כ מירב בן ארי, חברת ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, גם במערכת הפוליטית כבר מבינים את הבעיה ופועלים לשינוי המצב. בן ארי מציינת, שחברי הוועדה הופתעו מהנתונים שהגיעו אליהם על היקפי התחלואה ועודף המשקל שקשורים לשימוש בקמח לבן, בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.  "במשך שנים סיבסדנו את הלחם הלא נכון" אומרת בן ארי.

האם מחיר הלחם המלא יוכנס לפיקוח, כדי להיטיב את בריאות הציבור? צילום: שאטרסטוק

האם ביטול הגבלת הפיקוח היא האמצעי הטוב ביותר לצמצום צריכת לחם לבן ועידוד צריכת לחם מלא. לדברי בן ארי, אם ההגבלה ללחם לבן יצומצם במהירות ובאופן משמעותי, מי שייפגעו הם בני השכבות החלשות שרגילים לצרוך לחם לבן עקב מחירו הנמוך. מכיוון שהם לא רגילים לצרוך לחם מלא, הם עלולים להמשיך לרכוש לחם לבן, במחיר גבוה יותר.

לדברי מירב בן ארי, הדרך שנשקלת כיום איננה העברת הגבלת המחיר מהלחם הלבן ללחם המלא, אלא הענקת תמרוץ כלכלי למאפיות, כדי שיוכלו לייצר לחם מלא במחיר עממי. בחודשים הקרובים אמורה להתקבל החלטה סופית בעניין זה.