רק כ-6% מסל התרופות ב-2016-2015 הוקצו לתרופות ייחודיות לנשים
זאת לעומת השנים 2016-2009 שבהן נוספו לסל שירותי הבריאות תרופות וטכנולוגיות בתחום בריאות האישה בעלות של כ-274 מיליון שקל – כ-11% מסך התוספות לסל בשנים אלה
כך למשל, מנתונים שאסף מרכז המידע והמחקר בכנסת והגיעו לידי "כלכליסט", רק כ-6% מהסל בשנים 2015 ו-2016 הוקצה לתרופות ייחודיות לנשים, כשבכל אחת מהשנים הללו התוספת עמדה על 19 מיליון שקל. ב-2009 כשהתוספת לסל היתה משמעותית יותר (416 מיליון שקל), הוקצה תקציב של כ-41 מיליון שקללתרופות וטכנולוגיות ייחודיות לנשים שהיוו 10% מהסל.
מהפרטים שנאספו עולה כי בסך הכל, בשנים 2016-2009 נוספו לסל שירותי הבריאות תרופות וטכנולוגיות בתחום בריאות האישה בעלות של כ-274 מיליון שקל – כ-11% מסך התוספות לסל בשנים אלה. כשני שלישים מהתוספות הללו היו תרופות לטיפול בסרטן וכרבע תרופות וטכנולוגיות הקשורות להיריון.
אילוסטרציה
בין התרופות הייחודיות שנכנסו, ניתן למנות תרופות המיועדות לחולות סרטן השד, סרטנים גיניקואונקולוגיים, ובעיות ייחודיות כמעט לחלוטין (במקרים נדירים בלבד גם גברים נדרשים לחלק מהתרופות הללו, ס"ק) לנשים דוגמת אוסטיאופורוזיס ושלפוחית שתן פעילה.
כמו בכל שנה לקראת התאספות ועדת הסל, צפויים להתעורר קמפיינים שונים מצד קבוצות אינטרס חברתיות וכלכליות המעוניינות לדחוף תרופה או אג'נדה מסוימת לחברי הוועדה. הסל אמנם גדל משמעותית לאחר שנים של קיבעון, אבל חשוב להזכיר כי הזרז המרכזי לכך היה מאבקו של שר הבריאות יעקב ליצמן להכליל בו תרופות מצילות ומאריכות חיים.
כשהשיקול הוא בין התרופות הללו לבין חלק ניכר מהמועמדים האחרים להיכנס לסל, סביר להניח שהתרופות המצילות ומאריכות יועדפו, כשהשר עצמו אמר בשבוע שעבר כי הוא "מצפה שהוועדה תיתן עדיפות לתרופות וטכנולוגיות שמוגדרות מצילות חיים ומחלות קשות". יחד עם זאת, הסל יורכב לבסוף, חשוב לציין, מקשת שלמה של תרופות וטכנולוגיות הנוגעות בתחומים רבים ומגוונים.
במשרד הבריאות הדגישו כי "במסגרת עדכוני הסל נכללו תרופות וטכנולוגיות אחרות רבות שאינן ייחודיות לטיפול במין מסוים אלא מיועדות הן לנשים והן לגברים כגון תרופות לטיפול בסרטן, מחלות לב, סוכרת, מחלות ריאה ועוד. הסל נותן מענה הן למחלות ובעיות ייחודיות לנשים והן למחלות ובעיות המופיעות בנשים אך אינן ייחודיות ספציפית למין הנשי".
