רפורמת הקורנפלקס תקועה בנמל אשדוד

משרד הבריאות תוקע את רפורמת הקורנפלקס. חודש לאחר שנכנסה לתוקף הרפורמה, שנועדה להסיר חסמים ליבוא מזון יבש, ל"כלכליסט" נודע כי נרשמים עיכובים חריגים בעבודת נציגי משרד הבריאות שבודקים את מטעני מזון שמגיעים לנמל אשדוד. כתוצאה מכך הסחורות תקועות בנמל, לעתים עד עשרה ימים, ומייצרות עלויות גבוהות בדמות דמי אחסנה לנמל ודמי השהייה לחברת הספנות, שיתגלגלו אחר כך למחיר לצרכן. הנזק הכולל מוערך על ידי איגוד לשכת המסחר בכ־112 אלף דולר ליום.

רפורמת הקורנפלקס היתה אמורה לצמצם משמעותית את העיכובים בנמלים. זאת על רקע השינוי שבבסיסה, שלפיו מוצרים יבשים, שאינם מוגדרים רגישים, ישוחררו בהליך ממוחשב מהיר ללא בדיקות. על פי הרפורמה, רק 5% מהמשלוחים הלא־רגישים ייבדקו, והשאר ישוחררו אוטומטית על בסיס הצהרת היבואן על תקינותם. אלא שהיבואנים טוענים שבפועל המצב שונה. "לא משחררים אוטומטית את המוצרים היבשים, אלא בודקים הכל". טוען בכיר בענף. "ב־95% מהמקרים שבדקנו בשבועיים האחרונים, לאחר שביצענו תשלום האגרה והגשנו את הבקשה, נדרשנו להעביר דוגמאות לבדיקה".

"התוקף של המוצרים שעוכבו התקצר, וחלקם הושלכו לפח"

לטענת לשכת המסחר, בשבוע שעבר עבדו רק 2 עובדים במקום 8 בתחנת השחרור בנמל אשדוד ולמעלה מ־2,000 מכולות המתינו לשחרור, מתוכן כ־400 מכולות קירור, שעלות האחסון היומית שלהן עומדת גבוהה יותר.

"אני מייבא מוצרים בעלי חיי מדף של 30 ימים מרגע ההגעה לישראל. עיכוב של 10 ימים בשחרור המכולה מוריד שליש מחיי המדף, כך שאני צריך לזרוק חלק מהמוצרים שלא הספיקו להימכר בזמן שנותר. זה מגולם במחיר לצרכן ומייקר את מחירי המזון", טוען אחד היבואנים.

לפני כשבועיים פנו היבואנים באמצעות לשכת המסחר לפרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, בדרישה למיגור הפיגורים בשחרור משלוחים. "קהילת היבואנים נתקלת בריטואל קבוע של עיכובים בתחנות ההסגר, ללא שמשרד הבריאות יתקע יתדות בנקיטת צעדים ממשיים שישימו קץ לעיכובים מתמשכים ובלתי נסבלים המייצרים נזקים כלכליים ותדמיתיים לעסקים ולמשק בכלל. בנסיבות העניין נדרשת פעולה דחופה ומיידית מצדכם כדי לסגור את הפערים ולמנוע נזקים כבדי משקל שנגרמים ליבואנים ולציבור בכללותו".

מימין נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, מנכ"ל משרד הכלכלה עמית לנג ושר הבריאות יעקב ליצמן צילום: עמית שעל, אלכס קולומויסקי

הפניה לגרוטו נערכה לאחר שפניה לשר יעקב ליצמן בנושא באמצע החודש שעבר לא הניבה פתרון. ביום חמישי האחרון, פנו היבואנים שוב לליצמן בטעמה שמשרדו לא מצליח להתמודד עם התנהלות עובדי תחנת ההסגר באשדוד. "נכון להיום בודקים בתחנה תיקים שהוגשו לפני 10 ימים. מדובר בעיכוב של עשרה ימים שגורר איתו עלויות גבוהות ומיותרות ונזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים ליבואנים".

היבואנים סבורים כי העיכובים נועדו להפעיל לחץ על בכירי המשרד במסגרת המאבק של עובדי תחנת ההסגר בנמל אשדוד לקבל תקנים ותקציבים נוספים. זאת לנוכח מה שזיהו כנכונות מצד השר ליצמן ואנשי משרדו לסייע לזירוז שחרור המשלוחים, שלא נחלו הצלחה.

"עלות חסמי היבוא מגיעה למאות מיליוני שקלים בשנה"

רפורמת הקורנפלקס הועברה במסגרת דיוני התקציב לשנים 2015–2016, והיא נועדה להגדיל את התחרות בענף המזון באמצעות הסרת חסמים ליבוא מזון יבש. הרפורמה נכנסה לתוקף כהוראת שעה לפני חודש, והיא חלה על מוצרים כמו דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות ואורז.

משרד הבריאות התריע מראש כי אין ביכולתו לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, אך המתין עד הרגע האחרון לבקש דחייה של חצי שנה ביישום שלה עד ימים ספורים לפני כניסתה לתוקף. בענף המזון טענו כי משמעות הדחיה היא שמוצרי היבוא המקביל יגיעו לישראל רק במהלך 2017.

על היקף הנזק שגורם העיכוב ביישום הרפורמה ניתן ללמוד מדברים שאמר אמר עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה בחודש שעבר: "עלות חסמי היבוא למשק ולצרכנים הישראלים מגיעה למאות מיליוני שקלים בשנה, וטיפול שורשי ומתמיד בה יכול להביא להשפעה ממשית ומשמעותית על יוקר המחיה".

לנג הציג ממצאים, שלפיהם בעקבות הרפורמה במוצרי תעבורה, ההליכים הבירוקרטיים הכרוכים בקבלת אישורים ורישיונות ליבוא פחתו בשנה האחרונה ב־45%, והזמן לקבלתם הצטמצם ב־70%. בתחום המזון לעומת זאת, הבירוקרטיה לא פחתה, ולכן מחירי המותגים הבינלאומיים המשווקים בישראל על ידי יבואן רשמי גבוהים בהשוואה לממוצע בעולם.

היבואנים מתלוננים גם על חובת תשלום האגרה באשראי

ליבואנים יש טענות נוספות לגבי רפורמת הקורנפלקס הנוגעות לדרכי תשלום אגרת שחרור המשלוחים. עד כה, הם שילמו את האגרות באמצעות מרכז סליקה בנקאי (מס"ב), שהינה חברה בבעלות בנק הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי. לטענתם, המסלול המקוצר לשחרור מוצרים במסגרת רפורמת הקורנפלקס, מעמיד בפני היבואנים אפשרות לשלם את האגרה בכרטיס אשראי בלבד. "ממתי חברות משלמות למדינה בכרטיס אשראי ולמה? אם לא די בכך, גם כשמתגברים על הבעיה הזו, השחרור המזורז לא מתקיים".

ממשרד הבריאות נמסר: "הרפורמה נכנסה לתוקף ב־5 ליולי, כתהליך מקוון בנוסף לתהליכים הקיימים. מאז ישנה עלייה משמעותית במספר המשלוחים, המלווה בסיום תפקידו של אחד העובדים. מתבצע תגבור על בסיס שירות המזון המחוזי וסיוע מהמטה הארצי. יותר ויותר יבואנים בוחרים במסלול של הצהרה מקוונת, מה שעתיד להקל על העומס, במקביל להמשך מאמצים שאנו מבצעים לצמצום פערים בזמני התגובה".